‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דמותו המקראית של שלמה המלך, החכם בכל אדם ?

תוכן עניינים

מבוא    

שלמה השופט והמלך     

עלייתו למלוכה  

ימי שלטונו        

חכמת שלמה - ספר אפוקריסי המיוחס לשלמה המלך        

מחבר הספר     

תכונת הספר     

חכמת שלמה המלך לאור משפט שלמה    

חכמת שלמה     

נשות שלמה      

שלמה מלך אתיופיה       

בתרבות ימינו    

משפט שלמה : עורמה או משפט טבעי של החכם מכל אדם?           

ניתוח   

המשפט המקראי לאור משפט שלמה        

גרסת התובעת מבוססת על שתי השערות           

הנתבעת אינה מציגה גרסה משלה           

מדוע חזר שלמה על דברי בעלות הדין     

המשפט - התראה למתדיינים מפני שפיטתו של שלמה       

המניע של האם המזויפת

הביקורת על ניהול המשפט         

שלמה ידע מי האם האמתית עוד לפני מבחן החרב

בין אמת שיפוטית לאמת עובדתית           

סיכום ביניים     

סיכום   

ביבליוגרפיה      

בעבודה זו אתרכז בסוגיה תנכית מרתקת: חכמת שלמה.

על פי המסופר בתנ"ך, שלמה היה אחד האנשים החכמים ביותר. בהקשר לכך נקשר משפט שלמה

לפי המקרא, שלמה נחשב לחכם מכל אדם. לפי מקורות אחרים ידע שבעים שפות. על פי המסופר שם, באו לחזות בחכמתו מכל העמים, כדוגמת מלכת שבא. דוגמה לחוכמתו מובאת בסיפור משפט שלמה. (רובינשטיין, 2017)

וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב.

ספר משלי, המכיל פתגמים וחכמת חיים, ובפתיח שלו נכתב "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל". ע"פ מסורת זו, "אגור בן יקה" ו"למואל מלך", המחברים המוזכרים במקרא לשני פרקי משלי האחרונים, לא היו אנשים בפני עצמם אלא שמות עט של שלמה.

מגילת קהלת, מגילת פילוסופיה והגות, על פי הפתיחה "אני קהלת בן דוד מלך בירושלים". גם כאן, רואה המסורת בשם "קהלת" שם עט לשלמה.

שיר השירים, מגילת אהבה חז"ל מתייחסים אליה כמשל לאהבה בין כנסת ישראל לה'-, על פי פסוק הפתיחה "שיר השירים אשר לשלמה..." ופסוקים נוספים בספר בהם מוזכר שלמה ג',ט'-י"א; ח', י"א-י"ג-.

המילה "לשלמה" מופיעה בכותרתם של שני מזמורים בספר תהילים ע"ב וקכ"ז-, ועל כן יש המייחסים לו את כתיבת שני המזמורים הללו.

לפי המסופר במקרא הייתה החוכמה תכונה מרכזית ובולטת של שלמה עוד מצעירותו, ואביו, דויד המלך, הבחין בה ואמר לו: "כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה". אך נראה שעיקר חוכמתו הייתה מתת ה': ה' נגלה לשלמה המלך בחלום הלילה והציע לו לבקש משאלה: "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ". שלמה ראה את עצמו "נַעַר קָטֹן" שלא ידע כיצד להתנהל ולהנהיג את העם הגדול והרב, ולפיכך ביקש מה' "לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע". שלמה ביקש מה' חוכמה ותבונת לב לשפוט משפט צדק - ולא אריכות ימים או עושר או את נפש אויביו - ובתמורה הבטיח לו ה': "הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ (מלכים א, ג 5 - 12) - כפי שהוכח במשפט שלמה (ג 28). מלבד "חָכְמַת אֱלֹהִים... לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (ג 28) העניק ה' לשלמה תבונה רבה ורוחב לב "כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" וגם חוכמה עיונית - "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם" וחוכמתו נודעה בכל העמים מסביב. שלמה חיבר "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל" וכן אלף וחמישה שירים (ה 9 – 12). לפי המסורת כתב שלמה את שני ספרי החוכמה שבמקרא - משלי וקהלת - וכן את שיר השירים.שלח חוכמת שלמה כללה גם את תחום מדעי הטבע - הצומח והחי "מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" - ואת תחום הזואולוגיה - בעלי החיים לסוגיהם, בים וביבשה (מלכים ה 9 - 14). גם מלכת שבא שמעה על חוכמתו ובאה במיוחד לירושלים "לנסותו בחידות" (י 1). המקרא עצמו מייחס לשלמה בכותרתם שני מזמורי תהלים: עב וקכז, וכן מגילת שיר השירים וספר משלי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אנציקלופדיה תלמודית. הוצאת איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים יד הרב הרצוג, ירושלים. (‏27 אוגוסט, 2023)

אחיטוב שמואל, מקרא לישראל- פירוש מדעי למקרא. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)

אילון גלעד, ההיסטוריה הסודית של היהדות. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)

Gordon, Robert P. Hebrew Bible and Ancient Versions: Selected Essays of Robert P. Gordon. Routledge.