‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המורכבות של אב גרוש ומשמורת ילדים?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת ספרות   

משמורת ילדים  

בישראל

סמכות הערכאות לדון בענייני משמורת    

קביעת המשמורת בפועל

'חזקת הגיל הרך'           

ועדת שניט        

המלצות ועדת שניט       

השלכות ועדת שניט על הפסיקה הקיימת 

ביקורת על המלצות ועדת שניט   

משמורת: משפט משווה לעולם    

קנדה    

ארצות הברית   

אוסטרליה         

צרפת   

דנמרק  

הולנד   

מדינות נוספות  

ביקורת 

מרכז קשר        

מרכזי קשר בעולם         

ביקורת על מרכזי קשר   

אבות לא משמורנים במרכזי קשר

חובת האב והאם בדיני מזונות ילדים, בפסיקה האזרחית    

ישראל - תיקונים מודרניים לחוק  

תיקון תשמ"א לחוק        

בית המשפט לענייני משפחה חותר לצמצום האפליה          

מזונות של אב משמורן   

מזונות אב משמורן כשהילדים שוהים עם האם % מהלילות בשנה    

מזונות ילדים מאישה כאשר הבעל הוא המשמורן   

ועדת שיפמן      

פרקטיקה בבתי המשפט לענייני משפחה  

פסיקה עדכנית  

פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות        

פסק דין בעניין: מזונות מופחתים במשמורת משותפת        

פסק דין בעניין: מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב        

פסק דין בעניין: תביעת מזונות    

פסק דין בעניין: תובענה להפחתת מזונות 

פסק דין בעניין: תובענה למזונות קטינים, תובענה כספית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף וכן, תביעת משמרות והסדרי ראייה    

דיון:     

מזונות בעולם    

קנדה    

אוסטרליה         

ארצות הברית   

סיכום   

ביבליוגרפיה      

דיני המשפחה בישראל נוהגים לפי הדין העברי (כאשר שני בני הזוג יהודים) והדין העברי אינו מכיר במושג של תשלום מזונות לגבר על ידי האישה. לפי הדין העברי מזונות ישלם גבר לילדיו או לאשתו, אולם, המציאות סביבנו משתנה ומכך שפסיקת בית המשפט חייבת להתאים את עצמה לחברה האזרחית המודרנית.

כאשר האב מגיש תביעה למשמורת על הילדים, השופטים מחשיבים זאת להסכמה מצידו לדאוג לצרכיהם בביתו. במקרה שנקבע בפסק הדין שהילדים נמצאים במשמורת האב, הוא מחוייב לשלם דמי מזונות עבור צרכים הכרחיים וגם עבור צרכים שמדין צדקה, כגון נסיעות, חוגים ומתנות.

כל עוד האב אחראי לתשלום מזונות עבור צרכים הכרחיים, האם אינה מחוייבת בתשלום דמי מזונות, על אחת כמה וכמה אם מצבה הכלכלי אינו מרשה זאת.

אולם, אם משכורתה של האם גבוהה יותר מזו של האב, הדבר ילקח בחשבון לאור הלכת אוחנה וצינבוי. על פי פסיקה זאת מחשבים את הכנסתו הפנויה של האב, לאחר תשלום המזונות ולוקחים בחשבון את הכנסותיהם הפנויות של שני בני הזוג גם יחד, על מנת ליצור חלוקה שוויונית יותר.

לפיכך, במקרה שהאב הוא ההורה המשמורן הוא עדיין אחראי לתשלום מזונות לצרכים הכרחיים והאם לא מחוייבת בתשלום מזונות לצרכיהם הקיומיים של הילדים, אך אם משכורתה של האם הינה גבוהה באופן משמעותי ומצליחים להוכיח שהיא אכן אמידה, ניתן לחלק את הנטל בין שני ההורים והאישה תחוייב בהשתתפות בדמי מזונות לצורך תשלום עבור צרכים מדין צדקה.

ברוב המקרים, הנטייה של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, היא לחייב את האב לשלם עבור ילדיו מזונות מינימאליים של לפחות 1,150 ₪ בגין צרכים בסיסיים ומחצית מסכום המזונות עבור צרכי צדקה.

באותם מצבים בהם בית המשפט נוטה לפסוק כי האישה היא זאת שתשלם מזונות לבעל, הפסיקה מתבססת על כמה כללים.

ראשית, עבור ילדים מתחת לגיל 6 תשלום המזונות עבור הצרכים האלמנטריים, חל על האב בלבד והאם אינה מחוייבת בהשתתפות, גם במקרה שהמשמורת בידי האב ומצבה הכלכלי איתן.

שנית, חובת תשלום דמי מזונות על ידי האם לילדיה, חלה רק במקרה של צרכים שאינם בסיסיים, המכונים צרכים מדין צדקה. בפסיקה נקבע שבמצב של אב משמורן ואם אמידה, יכולים הילדים לתבוע מן האם צרכים מדין צדקה, על מנת להגיע לשוויון מירבי במסגרת הדין.

הפסיקה קבעה גם שתי דרכים עקרוניות, על מנת להגן על רווחתו של הילד ועל צרכיו ובד בבד להגיע לאיזון בין בני הזוג, הראשונה היא לצמצם את מרכיב המזונות הבסיסיים, בהם חייב האב עד לסכום המינימלי ובמקביל לקבוע מזונות מדין צדקה, בהם חייבים שני ההורים באופן היחסי לגובה הכנסותיהם.

כאשר בני הזוג התחתנו בהליך שאינו מוכר ברבנות או שהם ידועים בציבור, בית המשפט יכול לקבוע מזונות לגבר מכוח עקרון תום הלב ודיני החוזים הכללים. כאשר מדובר באזרחים שדינם האישי הוא המשפט העברי נראה שאין בסיס חוקי לחיוב אישה במזונות גבר או במזונות ילדים כאשר האב הוא המשמורן.

מצגת בנושא אב משמורן, משמורת ילדים אצל האבא, חזקת הגיל הרך

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי

אהרן ברק "חוקת המשפחה: היבטים חוקתיים של דיני המשפחה" משפט ועסקים טז 13.