‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמדם המשפטי של מחבלים המבצעים פשעי מלחמה בשטחים?

תוכן עניינים

מבוא

חובת הזיהוי בדיני מלחמה

עיקרון הייעוד

עיקרון הכורח הצבאי

עיקרון ההבחנה

עדיפויות על פי החובות

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו עסקה בדיני מלחמה ובעיקר בחובת הזיהוי ובמעמדם של לוחמים חוקיים ובלתי חוקיים כשבויי מלחמה. חובת הזיהוי הינה עקרון מחייב במלחמה ויש לפעול על פי עקרון זה, מי שלא פועל על פיו לא זכאי למעמד שבוי מלחמה ונכנס לקטגוריה של לוחם בלתי חוקי.

הפרק הראשון של העבודה עסק בחובת הזיהוי בדיני מלחמה. מלחמה צריכה להתנהל בין לוחמים חוקיים בלבד, משני הצדדים. כאשר הלחימה מתנהלת בין צבאות או לוחמים, קל יותר לזהות את האויב, כיוון שהצבא מתנהל על פי הכללים של דיני המלחמה. הצבא מזוהה עם סימני זיהוי בולטים כמו נשק גלוי, מדים מסודרים, תנועת לוחמים מסודרת ופיקוד היררכי שאחראי על המעשים של הלוחמים. [1]

הפרק השני דן בחובת הזיהוי של לוחמים בלתי חוקיים. חובת הזיהוי חלה גם על לוחמים בלתי חוקיים, שיכולים לפעול במקרים חריגים, כמו אזרחים שמתנגדים לצבא כובש בעת הפעולה. במידה ואותם אזרחים ממלאים את תנאי חובת הזיהוי כמו נשיאת נשק גלוי, סימן זיהוי, ויש להם פיקוד שפועל על פי הדין הבינלאומי, הם יהיו זכאים למעמד של שבויי מלחמה אם ייפלו בשבי. מי שאינו עומד בתנאי חובת הזיהוי, מוגדר כלוחם בלתי חוקי.

הפרק השלישי בעבודה דן במעמדם של לוחמים בלתי חוקיים, שאינם זכאים למעמד שבויי מלחמה. על פי המקרים שעלו בפרק, לא רק חיילים יכולים להיות לוחמים בלתי חוקיים, אלא גם אזרחים שלוקחים חלק בלחימה. על אותם אזרחים חל הדין של לוחמים בלתי חוקיים, כך שהריבון יכול לפעול נגדם בכל האמצעי על מנת לסכל את פעולתם. במידה וייפלו בשבי, הם יורשעו על פי ההליך הפלילי[2] כפושעי מלחמה. חשיבות הפרק היא בעובדה שהוא מציג בבירור את חובת הזיהוי במקרה של לוחמים חוקיים ולוחמים בלתי חוקיים. [3]

מתקפת הפתע על ישראל, הידועה גם בשם "מלחמת חרבות ברזל", החלה ב-7 באוקטובר 2023, ביום שבת וחג שמחת תורה. המתקפה, שהייתה מתואמת על ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה, כללה שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, חדירה רגלית, ממונעת ואווירית לשטח ישראל, מתקפות על בסיסי ומוצבי צה"ל וקרבות ירי עם כוחות הביטחון במקביל להשתלטות על יישובים[1].

ישנם מספר גורמים שתרמו למתקפה על ישראל באוקטובר 2023. אחד הגורמים הוא המתיחות הגוברת בין ישראל לבין ארגוני הטרור ברצועת עזה. המתיחות הגיעה לשיאה בחודשים שקדמו למתקפה, עם סדרת חיסולים ישראליים של בכירים בחמאס, ועם ירי רקטות לעבר ישראל מצד ארגוני הטרור.

גורם נוסף למתקפה הוא המצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה. הרצועה, הנמצאת תחת שלטון חמאס, סובלת ממצוקה כלכלית חמורה, שחמירה עוד יותר בעקבות המצור הישראלי והסנקציות הבינלאומיות. המצוקה הכלכלית גרמה לזעם רב בקרב תושבי הרצועה, והארגונים הטרור ניצלו זאת כדי לגייס תמיכה במתקפה על ישראל. [2]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מרב מאק, שבויים, ירושלים  26, 171-173

יובל שני השימוש בעיקרון המידתיות במשפט הבינלאומי, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה

חסינה