‏290.00 ₪

המסקנה העיקרית בכל הנוגע לאינטרס בהגבלת הביקורת על רשויות המדינה, ובפרט על הצבא, בנושאים ביטחוניים היא שאינטרס זה הוא פחות חיוני מכפי שהוא מוצג לעתים, הן משום שהאינטרס הביטחוני שהגבלה זאת נועדה לשרת אינו תמיד בעל חשיבות עליונה, והן משום שלא תמיד הגבלת חופש הביטוי אכן תשרת אינטרס זה, יהא אשר יהא. מצד שני, יש אינטרס חזק מאוד בקיומו של שיח ביקורתי חופשי בכל הנוגע להכרעות של רשויות המדינה בנושאים ביטחוניים, בעיקר כאמצעי לפיקוח על דרך הפעלתו של הכוח הצבאי. לפיכך אין הצדקה להגבלה כללית של ביטויים ביקורתיים בנושאים אלה, ובמיוחד לא להגבלות משפטיות. להפך, לאור הקשיים המעשיים הניצבים ממילא בפני המבקשים לערוך ניתוח פומבי ביקורתי של פעילותן של רשויות המדינה, לרבות הצבא, בתחום הביטחוני, חשוב להדגיש במיוחד את חשיבות הבקרה הציבורית על פעולות הממשלה וזרועות הביטחון בתחום זה, אשר במסגרתה יש תפקיד מרכזי לכלי התקשורת ולאנשים וגופים אחרים בעלי ידע ויכולת השפעה. פיקוח אמיתי על החלטות הממשלה ביחס להפעלת הצבא, על החלטות של הצבא ועל פעולותיו יכול למנוע שימוש בלתי מוצדק בכוח צבאי, על ההשלכות החמורות שיש לכך, כמו גם לתרום להפעלה נבונה ומושכלת שלו, שהיא חיונית לשם הגנה על ביטחון המדינה ותושביה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דוד רונן, דיני צנזורה - תקשורת, חופש הביטוי וביטחון המדינה, הוצאת פרלשטיין-גינוסר.

א' בנדור "אווירת-צבא בביקורת שיפוטית - בין שפיטות לפופולריות: בעקבות בג"צ התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הוועדה לעיון בעונש" צבא חברה ומשפט (ד' ברק-ארז עורכת) 369

Terry, John David II. "Censorship: Post Pico." In "School Law Update," edited by Thomas N. Jones and Darel P. Semler