‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השחיתות השלטונית בישראל?

 תוכן עניינים

מבוא    

התשתית התיאורטית לעבודה – רקע עיוני           

שחיתות פוליטית בישראל           

השפעותיה השליליות של השחיתות הפוליטית      

השפעה על הפוליטיקה, הניהול והמוסד    

השפעות כלכליות          

הרקע לצמיחת השחיתות בשנות השישים, סיאוב מפלגת השלטון    

מוקדי שחיתות ודפוסי שחיתות ייחודיים בעשור הראשון למדינה     

״שורת המתנדבים״ נגד השחיתות           

הפרשה- עסק הביש       

״מדיניות פיתוחיסטית״ עצימת עיניים כלפי שימוש מושחת בעוצמה השלטונית         

פרשת תל גיבורים         

הפירות הבאושים של הניצחון הצבאי במלחמת ששת הימים           

שחיתות קבלני קו בר לב -          

פרשת נתיבי נפט בע״מ  

פרשת גניבת העתיקות של שר הבטחון משה דיין במהלך שנות השישים      

תרומות מקופתה של חברת ״אוטוקרס״ למפלגת השלטון   

פרשת יהושע בן־ציון      

פרשת מיכאל צור           

פרשת אשר ידלין           

סיכום   

ביבליוגרפיה      

חקיקה  

מאמרים, עתונות, וספרות מלומדים          

בשני העשורים הראשונים למדינה לא היו פרשות שחיתות גדולות שהסתיימו בהרשעות של בכירים. אולם אין להסיק מכך שהשחיתות הפוליטית הייתה בשוליים[1]. המצב ההגמוני ששרר בישראל היה הסיבה המרכזית לפער בין המציאות לבין יחסם של הציבור, כלי התקשורת ומערכת אכיפת החוק לשלטון. יתרה מזו, לא מעט בכירים השקיעו ממרצם ותרמו כה רבות למען המדינה, עד שהדבר מקשה לשפוט את התנהלותם אפילו כיום. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא התנהלותו האישית של בן-גוריון[2]. הלה, לדוגמה, רכש ספרים לספרייתו הפרטית על חשבון קופת המדינה בניגוד לנהלים. אולם איש לא טען או יטען ברצינות כי נהג באופן מושחת. בן-גוריון כמעט לא התקיים כאדם פרטי, וכל מה שעשה למען עצמו - היה בעצם (גם) למען המדינה. כלומר לא רק שהיחס הסלחני שממנו נהנו מנהיגי מפא״י לא עודד פרשות שחיתות, אלא שהייתה הצדקה מסוימת ליחס הסלחני הזה. במבנים פוליטיים מסוימים - גם כאשר ההתנהלות הפוליטית, השלטונית והאנושית נתונה במחלוקת - קשה לדבר על שחיתות.

יש שחיתות קשה מאוד ואין פרשות המסתיימות בהרשעה של בכירים  מה שקורה זה חברה צעירה שבונה את עצמה – בניין הארץ, כינון העם היהודי נראה הכי חשוב ולא התייחסו לשחיתות. אחרי מלחמת ששת הימים מתחיל השינוי ומתחילים לדבר על פרשיות של שחיתות.פרשיית "נתיבי נפט" – המנכל של החברה שמוחזקת ע"י המדינה, מרדכי פרידמן, הוא בעלים של חב' פרטית לקידוחי נפט באותה העת – העובדה הזו הייתה ידוע לכל ערב מינויו למנכל החברה והוא עושה עסקים בין 2 החברות. לא היה כאן כתב אישום בכלל  היו דיבורים בציבור ובתקשורת על הנושא – זה הגיע לכל מקום- אפילו לוועדת חקירה–הלך לכל מקום אחר חוץ מלמשטרה.

פרשת גניבת העתיקות של שר הביטחון דיין – זה נמשך שנים, כולם ידעו והוא זכה ליחס סלחני גם מצד הציבור וגם מצד מע' אכיפת החוק. מדובר בפעם הראשונה אשר נפתחת חקירה נגד שר מכהן, אך היא לא הגיע לשום מקום בשל חנינה כללית אחרי מלחמת ששת הימים.

פרשת אוטוקרס – יצחק שובינסקי היה מנכל החברה, אשר מייבאת מכוניות – החברה הכי גדולה אז. הוא נותן תרומות לבקשת ספיר, שר האוצר, למפלגה ונותן הנחות במחיר המכוניות לעובדי ציבור שובינסקי, נותן השוחד הוא היחיד שעמד לדין! בסופו של דבר הוא זוכה מהיעדר ראיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לין אוריאל, לויה שלומי,כיצד שונתה השיטה הפוליטית בישראל. הוצאת טפר (2023)

קרניאל יובל לביא-דינור עמית, משבר אמון בתקשורת ובפוליטיקה. הוצאת רסלינג (2022)