‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהם הגורמים המשפיעים על רווחת ציבור הזכאים בדגש על רפורמות מערכת הפנסיה?

תוכן עניינים

מבוא      

סקירת ספרות      

ממצאים ומסקנות              

אחוז הירידה בשיעור העוני לפי סוג אוכלוסייה            

משקי הבית מתחת לקו העוני על פני ציר זמן לפי סוג אוכלוסייה            

הכנסה מפנסיה מדינות ה-OECD   

ביבליוגרפיה          

הביטוח הפנסיוני באופן כללי מייצג מכלול דרכים שנועדו לאפשר לאדם בין אם הוא שכיר או לחלופין עצמאי, מענה בשלושה מצבים של פגיעה בפרנסתו: נכות, זקנה ומוות. לביטוח הפנסיוני מכשירים פיננסיים שונים אשר תפקידם להוות מקור השקעה לכספי הציבור, השקעה אשר מציגה תשואה חיובית וקבועה על פני שנים.

במסגרת המוסד לביטוח לאומי ישנם כיסויים ביטוחיים לדוגמת ביטוח נכון וביטוח זקנה ושארים, בהם מבוטחים כל אזרחי ישראל שתשלומם במוסד לביטוח לאומי הוסדר. קופות הגמל אשר מהוות אפיק השקעה פופולארי הוקמו בסוף שנות ה-50 במדינת ישראל על-ידי הבנקים, כאשר לאורך השנים התווספו מכשירים פיננסיים שונים ומגוונים, לעיתים מופנים לקהל ספציפי (אירגוני עובדים וכדומה) ולעיתים ללקוחות בנק מסוים כמכשיר חיסכון בנקאי, ההסדרה בתחום הביטוח הפנסיוני נעשית ע"י אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר.

פנסיית זקנה: פנסיה המשולמת לזכאים כאשר הם מגיעים לגיל מסוים כלה להמשך שארית חייהם, בד"כ גיל הזכאות לפנסיה הינו גיל הפרישה, כיום בישראל 67 שנים לגברים ו62 לנשים, כאשר ניתן לשנות את גיל הפרישה בהתאם לתוכניות הפנסיה או לחלופין המקצוע, כאשר יציאה מוקדמת לפנסיה נקראת "פנסיה מוקדמת".

פנסיית נכות: פנסיה משולמת במקרה של אובדן כושר עבודה, יכולה להיות משולמת לתקופה מוגבלת או לחלופין בצורה קבועה אך עד לקבלת קצבת פנסיית הזקנה, פנסיית הנכות יכולה להיות מלאה או חלקית בהתאם לקביעת אחוז הנכות.

פנסיית שאירים: פנסיה משולמת לשאירי הזכאי במקרה של מותו, מי שמוגדר שאיר הוא בן/בת הזוג, ילדיו של הנפטר וכן פרטים אחרים התלויים בנפטר כמוגדר בתקנון תוכנית הפנסיה.

בישראל שני מסלולי פנסיה עיקריים:

פנסיה תקציבית: בסוג זה אין העובדים נדרשים להפריש ממשכורתם סכומים לצורך קבלה עתידית, למעט דמי ניהול סמליים המשולמים ע"י העובדים, הפנסיה ממומנת תקציב המדינה, משולמת לפי דרגת הפרישה של העובד, שיטה זו בהתאם למצב המדינה בשנים האמורות, הכניסה את המדינה לגירעון אקטוארי עמוק שנגרם בעיקר בגלל מעורבותה המוגזמת שגרמה ליצירת התחייבויות גדולות בהרבה מנכסים, מה שבעיקרו הוביל להפרטת המערכת הפנסיונית בשנת 2003.

פנסיה צוברת: המעביד והעובד מפרישים סכומים כאחוז מהשכר, כאשר ישנם שיעורי הפרשה מקסימלית הן מהסכום הנצבר והן מהסכום המופקד כל חודש, לצורך צבירה של סכום שישולם בעתיד לנהנה בחשבון הפנסיה בהגיעו לגיל פרישה. החל מינואר 2008 כאשר הוכלה פנסיית החובה במדינת ישראל על המעסיקים ועל העובדים גם יחד, הפרשת פנסיית החובה חלה מגיל 21 לגבר ו 20 לאישה ועד גיל פרישת חובה. במרץ 2011 נעשה הסכם משודרג בין הצדדים אשר הציג שיפור תנאים בדמות תוספת להפרשות, הגדרת הסכם מיטיב, הורדת דמי הניהול וכדומה.

עם עליית תוחלת החיים באוכלוסיית העולם באופן כללי, לצד הירידה בילודת העולם המערבי, נוצר גירעון אקטוארי אשר היה משותף לרוב מדינות המערב בשנות ה-80, חברות הביטוח נדרשו לשלם יותר שנים לאזרחים מחד, ומאידך פחות צעירים נכנסו למעגל העבודה והיוו כוח קנייה עבור חברות הביטוח. ערעור של חברות הביטוח לרבות הבנקים יכול להשפיע על מערכת כלכלית שלמה ואך לקדם חדלות פירעון של מדינה כאשר אין באפשרותה לממן את הפנסיה של אזרחיה בהתאם למוסכם, בהתאם לזאת הוחלט בעולם המערבי כי יש להתאים את המערכת הפנסיונית למאה ה-21, ומאז הוכנסו רפורמות שונות בישראל בפרט ובמדינות ה-OECD בכלל.

במחקר זה בדקנו אפוא את הגורמים המשפיעים על רווחת ציבור הזכאים בדגש על הרפורמות המערכת הפנסיה משלהי שנות ה-90 ועד לימינו, כאשר אנו בוחנים מגמה ארוכת טווח אשר מעשו בה שינויים מהותיים באמצע הדרך, נדרש לבחון את התוצאה הסופית, רווחת ציבור הזכאים ראשית, למענם מונחלת הרפורמה מלכתחילה.

(בעבודה האקדמית מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)