‏290.00 ₪

רקע על הציור ועל התקופה: ציור האקרובט וארקלינו הצעיר הוא חלק מסדרה של ציורים המתארים את חיי היומיום של קבוצת אמני קרקס נודדת. דמויות אלו חוזרות גם בציורים אחרים מהסדרה.

בתקופה הוורודה פיקאסו פגש את פרננד אוליבייה, אמנית בוהמיינית, והם התאהבו בפריז בשנת 1904. אוליבייה גם כן מופיעה ברבים מציוריו מאותה תקופה. המאפיין של התקופה הזו של פיקאסו היא ייצוג של נושאים נעימים, של ליצנים ואמני קרנבל, המתוארים בגוונים חיים ועליזים, של אדום, של כתום, של ורוד ושל גווני אדמה. 

ניתוח צורני: זוהי יצירת קולאז' (מהמילה להדביק) ששמה נותן לנו מושג על כוונת הצייר. הציור מופשט ביחס לנושא ששם היצירה מגדיר. במרכז הקנבס הראש מתואר כמגזרת משולש שווה שוקיים לא מדויק, לבן המונח על צורת T, שמייצרת אצל הצופה קונוטציה לכתפיים ולגוף. בקו דק שחור מצויר חצי עיגול מעל המשולש. רוב הרקע הוא בצבע חום בז'. לא ניתן להבין באופן חד משמעי מה זווית הראש אמורה להיות, האם אנו מביטים אל צדודית או אל פנים המופנות אלינו או מאתנו. על גבי הקנבס נמצאת גם מגזרת של מלבן כחול מוטה, מונחת באותה זווית וכמעט בצמוד לשוק השמאלית מצדו הפנימי של המשולש, והקו השחור המצויר הדק מצויר באמצעו של המלבן. משם צורה מעוננת אפרפרה ומלבן חום נוסף יוצא מהם בזווית מנוגדת וחוצה את ה-T כמעט עד לתחתית הקנבס. מלבן זה עשוי להתפרש כגפ של יד.

ניתוח תוכן: בתקופת הקוביזם שלו וביתר שאת בתקופה האחרונה של הקוביזם, הקוביזם הסינטטי, פיקאסו נטש את הביטוי הרגשי והתנסה באופן ביטוי שהוא ניסיון לשלב בין אמנות למדע. הניסיון לפשר ולהביא את שני התחומים הללו יחד לידי ביטוי בשדה האמנותי הפכו לאבני היסוד של האמנות המודרנית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רון ברטוש, שרגא ווייל: אמן בחברה. הוצאת ברוש, תל אביב, 2015.

שני ליטמן, מחקרו פורץ הדרך של פרופ' דייוויד פרידברג חושף מה קורה במוח כשאנחנו מביטים ביצירת אמנות, הארץ, 17 באפריל 2015

Perry, Lincoln (2016). "The Music of Painting". The American Scholar. 83 (3): 85.