‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

תקציר מנהלים-

מבוא כללי

סקירה ספרותית

סקירה ספרותית-

בחינת כוונות-

מחקר

ביסוס אמפירי-

שיטת המחקר

משתני המחקר-

משתנה תוחלת החיים-

מטרת המחקר

המחקר ותוצאותיו-

מסקנות-

סיכום

ביבליוגרפיה-

נספחים

 נספח א' – עיקרי תוכנית הרפורמה להגברת התחרות בתחום החיסכון הפנסיוני

נספח ב' – עיקרי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

נספח ג' – סוגי המוצרים הפנסיוניים לחסכון ארוך טווח משרד האוצר, דוח הממונה-

נספח ד' – נתונים סטטיסטיים-

נספח ה' – פנסיית חובה והפרשות מעסיקים

נספח ו' – שאלון המחקר

בעידן המודרני בו אנו חיים, תוחלת החיים עולה בהתמדה כל מספר שנים והיא משפיעה באופן ישיר על החיסכון ארוך הטווח. ככל שתוחלת החיים עולה כך מתארכות שנות הפרישה ועימן גדל שיעור האוכלוסייה הנזקק להשתכר ולהתקיים מכספי הפרישה. 

תוחלת החיים הינה מדד סטטיסטי לממוצע של משך החיים בקבוצה נתונה. כאשר מציינים גיל מסוים כ"תוחלת חיים" המשמעות היא שכמחצית מהקבוצה בה אני נמצא תמות עד באותו הגיל והמחצית הנותרת אחריו. כמו כן, קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם. הפערים נובעים מההבדלים ברמת בריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. קשה לקבוע במדויק מה הייתה תוחלת החיים בעבר, אם כי מחקרים מראים כי בשנת 1900 עמדה תוחלת החיים בעולם על 31 שנים בלבד. בתחילת המאה ה-20, תוחלת החיים כבר עלתה ל-48 שנה, ואילו היום תוחלת החיים הממוצעת בעולם עומדת על 66.5 שנים.

הגורם המשמעותי לגידול בתוחלת החיים הינו בעיקר שיפור ההיגיינה, התפתחות במחקר הרפואי וגילוי האנטיביוטיקה, השיפור העצום בטכנולוגיות רפואיות ובזמינות של טיפול רפואי וכמובן שיפור התזונה ואיכות החיים ושינוי בטיב העבודה. העלייה הניכרת בתוחלת החיים לא פסחה גם על ישראל, בה תוחלת החיים לגברים עומדת על 77.3 שנים (מקום 6 בעולם) ולנשים 81.4 שנים (מקום 16 בעולם). בשנת 1975, לצורך השוואה, הייתה תוחלת החיים בארץ 70 שנה לגברים ו-74 לנשים. במהלך 32 שנים בלבד עלתה תוחלת החיים בישראל בכ-8.5 שנים. לצערנו, אי אפשר לומר שתוחלת החיים "הבריאה" עלתה באותו יחס ומבוגרים רבים חיים יותר שנים, אולם סובלים ממחלות ונמצאים במצב סיעודי.

מדוע אם כך אסור לנו לשבת על המדוכה בכל הקשור לחיסכון ארוך הטווח? מדוע כה חשוב להיערך מבעוד מועד לגיל הפרישה וכיצד קשורה העלייה הניכרת בתוחלת החיים בישראל לצורך בהיערכות ליום הפרישה? המסקנה המתבקשת היא שעל האוכלוסיה לחסוך עוד היום והרבה יותר מהיום, כדי לצאת נשכרים בעתיד, גם אם העתיד נראה בשלב זה רחוק ומאיים. 

כיצד כל זה קשור לחיסכון ארוך הטווח ? הגידול בתוחלת החיים משמעותו שנות חיים רבות יותר לאחר גיל הפרישה, אשר משמעותן, קבלת קצבה לתקופה ארוכה יותר הן קצבאות הביטוח הלאומי המשולמות לתקופה ארוכה יותר, מספר תשלומי הגמלאות גדל והן בצד תשלומי קרנות הפנסיה המשלמות קצבת זקנה לזמן ארוך יותר מבעבר. כאן באה המדינה ומתערבת על ידי העלאת גיל הפרישה מ-60 ל-64 אצל נשים ומ-65 ל-67 אצל הגברים. בנוסף החילה המדינה את חוק פנסיית חובה תוך הענקת מענקים ותמריצים לפרישה מאוחרת. כיום, הקצבה בקרנות הפנסיה אינה מובטחת מראש ומושפעת מהתשואה ומהתאמות שנעשות מדי פעם עקב עריכת מאזנים אקטואריים ודמוגרפיים (עליהם נרחיב בהמשך), אך מצד שני היא מוגנת חלקית בשל היותה מושקעת באג"ח מיועדות. בביטוחי חיים הקצבה אמנם מובטחת בגיל פרישה, אך העמית משלם את מחיר ההבטחה, המתבטא במקדם המרה הגבוה (גם על כך נדון בהמשך). 

מכאן, שהעלייה הניכרת בתוחלת החיים בעולם בכלל ובישראל בפרט, מחייבת את כולנו להיערך ליום שאחרי הפרישה, אשר צפויה להיות ארוכה בהרבה מזו שהכרנו בעבר. רובנו ככולנו היינו מעדיפים להעביר את שארית תקופת הפנסיה שלנו בשלווה וברוגע. אולם עם הגיל המופלג באות, לצערנו הרב, גם הבעיות הבריאותיות וחלילה גם כאלו הדורשות טיפול סיעודי. לכן, מכאן הולכת ומתעצמת החשיבות שבהבנה ובהובלה של הממשלה להבאת האוכלוסיה כבר החל מגיל צעיר, להתחיל ולחסוך ליום הפרישה ולהגדיל את ההפרשות הקיימות, וזאת תוך הפרשת כספים בתדירות חודשית לחסכונות ארוכי הטווח כדוגמת קופות הגמל או קרנות הפנסיה, ובכך להבטיח ראש נטול דאגות, הגנה כלכלית וכיסוי להוצאות רפואיות וסיעודיות העתידות לבוא.

כמובן, שבשל החשיבות הרבה של החיסכון ארוך הטווח ובגלל מורכבותו, החלה הממשלה לחולל מהפכה באמצעות חקיקה, והביאה לשינויים מהותיים בשוק הפנסיוני (נספחים א',ב',ה'). החקיקה יצרה הפרדה בין "יצרני תוכניות פנסיוניות", "סוכנים ומשווקים" ו"יועצים" וזאת כדי לשמור על האינטרסים של האוכלוסיה בכלל והלקוחות המיועצים בפרט. החיסכון ארוך הטווח אכן נראה עבור הפרט מורכב, מסובך, רחוק ולא ממש קשור ליומיום. מה שיקרה לאחר הפרישה מהעבודה הוא לכל היותר פנטזיה, חלומות מתוקים על בילויים, תחביבים וזמן פנוי. אך כדי לממש את הפנטזיות ואת החלומות, או לכל הפחות להבטיח רמת חיים נאותה, נדרשים אמצעי מימון ואפילו אמצעים רבים מידיי. כאשר כיום, לאחר השינויים בחקיקה, מרבית הפורשים לגמלאות, בנות 64 ובני 67, הם אנשים שלפניהם שנות חיים רבות, אשר במהלכן יבקשו לממש תוכניות וחלומות שטיפחו במשך השנים בהם היו עסוקים בלימודים, הקמת משפחה, פרנסה וטיפוח קריירה. ככל שהמודעות תהיה גדולה יותר, יתחיל הפרט לתכנן את פרישתו מוקדם יותר וכך יגביר את הסיכוי שהחסכון ארוך הטווח שלו, המיועד לתקופת הפרישה, יתאים לצרכיו העתידיים במועד הפרישה.

בעבודה זו תתבצע בחינת הקשר בין העלייה בתוחלת החיים והשפעתה על הצורך של הפרטים לרכישת חסכון ארוך טווח. ההשערה שתיבחן הינה תפיסת הציבור את המונח "גידול בתוחלת חיים" למול כוונתם של הפרטים בציבור להגדיל כתוצאה מכך את סך הנכסים/ההפקדות למוצרים פנסיוניים המהווים חסכון לטווח ארוך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

1. אביה ספיבק, משבר קרנות הפנסיה בישראל:מסגרת מושגית ובחינת ההמלצות לפתרון.

  רבעון לכלכלה 3 

לביא י' וספיבק א', השפעת הסדרי הפנסיה והגמל על החסכון בישראל, רבעון לכלכלה 2