‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי דפוס העבריינות בקרב נערים עולים רוסים לאור קשיי ההגירה והקליטה והמניעים החברתיים-תרבותיים שהובילו אותם לכך?

תוכן עניינים

מבוא. 

סקירת ספרות. 

עליה במשבר : העלייה לישראל והיבטי ההשתלבות. 

מאפיינים יחודיים של גלי העלייה לישראל מברה"מ לשעבר. 

מאפייני הקליטה של יהודי ברה"מ והסתגלותם למציאות החדשה. 

השתלבות לצד התבדלות ושימור הייחוד התרבותי 

מאפייניהם הסוציו-תרבותיים של עולי חבר המדינות וזיקתם אל תרבות הארץ הקולטת. 

זיקה חלשה לקולקטיב היהודי 

מורכבות גיל ההתבגרות. 

קשיי עלייה וקליטה בגיל ההתבגרות. 

עמדת החברה הישראלית כלפי העולים.. 

הקשר בין עלייה והגירה לסטייה חברתית ופשיעה. 

תאורית ההתחברות הדיפרנציאלית

תאוריית הפיקוח החברתי

מערך המחקר. 

מטרת המחקר

שאלת המחקר

השערת המחקר

שיטת המחקר

ממצאים - מדידה ואפיון הפשיעה ועבריינות בקרב העולים

שיעורי העבריינים והעבירות עולים לעומת ותיקים

שיעור אסירים

סוגי העבירות. 

עבירות סמים.. 

עבירות מוסר. 

עבירות בתחום הגוף. 

עבירות רכוש וקניין 

פשיעה ועבריינות בקרב הנוער העולה. 

שיעור העבריינות. 

מגמות פשיעה. 

סוגי עבירות בהן מעורב נוער עולה. 

מאפייני ההתנהגות העבריינית של הנוער העולה מברה"מ. 

מאפייני הנוער העולה המתדרדר לפשיעה. 

דיון 

התארגנויות קהילות עולים.

הפעילויות המאורגנות על ידי הארגונים.

ביביליוגרפיה

מטרת עבודה זו, היא לבחון באמצעות ממצאי מחקרים ונתונים רשמיים, את שיעור ודפוס העבריינות בקרב העולים והמניעים החברתיים-תרבותיים שהובילו אותם לכך, במטרה לעמוד על האופן שבו מתבטא הקשר בין הגירה לסטייה חברתית.

עולי חבר המדינות שבאו בשנות ה-90 מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם חמישית מאוכלוסיית ישראל[1]. העלייה אכן תרמה את תרומתה לכלכלה והתרבות הישראלית,  אך לא ניתן להתעלם מהתחלואות השליליות שהביאה עמה כמו עבריינות,  סמים, אלימות, זנות, שיכרות ועוד. למרות שתחלואות אלו היו קיימות בעבר בחברה הישראלית יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו לצד התרומה הגדולה של עלייה זו בתחומים רבים.

מחקר אודות קשר בין סטייה חברתית והגירה, מחייב אפוא להביא בחשבון גם את המניעים להתנהגות זו וגם את הלכי הרוח בחברה הסובבת אותו. לשך כך, העבודה פותחת ברקע ספרותי שמאפיין את גלי העלייה, את תהליך וקשיי הקליטה בחברה ישראלית מתפתחת ומתהווה, האופן בו גלי העלייה התקבלו על ידי מדינת ישראל כחברה קולטת וכיצד זה השפיע על תהליך ההטמעה והשילוב בחברה הישראלית. בנוסף נעמוד על הקשר התאורטי בין הגירה לפשיעה  וסטייה חברתית בכדי להבין את התפתחות תת התרבות העבריינית בקרב עולים ומהגרים בחברה הקולטת.

שאלת המחקר בעבודה זו הנה, כיצד מתבטא הקשר בין קשיי ההגירה והקליטה לבין התפתחות תרבות עבריינית בקרב עולי ברה"מ בישראל? ניתן להניח כי הסיטואציה המורכבת איתה נאלצו להתמודד העולים, שבה הם מצויים בין הצורך והרצון לשמור על תרבות, זהות ומקורות ארץ מוצאם לבין הרצון להשתלב ולהשתייך בחברה הישראלית, מוביל לקונפליקט עוצמתי אשר עשוי לפעול כזרז להתנהגות עבריינית ולסטייה חברתית.

מחלקת המחקר של משטרת ישראל, נתוני השב"ס, הכנסת, סקירת עיתונות יומית וגורמים נוספים, אוספים נתונים אודות הפשיעה תוך פילוח העבריינים על פי השתייכותם האתמו-תרבותית. נתוני פשיעה רשמיים אלה אמורים לספק תמונה כללית - על סוגי הפשיעה ומגמות פשיעה. עם זאת במציאות המשתנה, המידע שניתן לדלות על המימדים האמיתיים של הפשיעה מנתונים אלה מוגבל. עקב פורמט משתנה, פשיעה רבה שלא מדווחת, שיעורי הפשיעה ופילוח סוגי העבירות המבוצעות על ידי עולים, לפעמים אינם מובחנים בין עולים מארצות מוצא שונות, ניפוח ממידי התופעה על ידי התקשורת וגורמים נוספים שבעקבותם קשה לכמת ולחשב את שיעור העבריינות ביחס לחלקה של כל תרבות באוכלוסיה הכללית.

יחד עם זאת, השערת המחקר גורסת כי היקף הפשיעה בקרב מהגרים דוברי רוסית גדול יחסית לשיעורם באוכלוסייה ושונה מזה שבקרב אוכלוסיות עברייניות ותיקות כשמתחשבים בקשיים הרבים בהם נתקלה עלייה זו, הן מבחינה תרבותית בניסיון התאקלמות והשתלבות בחברה החדשה, הן מבחינה תעסוקתית וסוציו-אקונומית וכך גם ההיבט האידיולוגי לאומי שמשחק תפקיד מכריע בשאלת הזיקה לארץ ישראל. לשם כך, העבודה תנתח תוכן המתבסס על הפרדיגמה של המחקר האיכותני ותיעזר גם בממצאי מחקרים, נתונים סטטיסטים, עיבוד נתוני פשיעה של משטרת ישראל, פילוח העבריינים והעבירות ופרוטוקולים של דיוני ועדות הכנסת.

מטרת המחקר: 

 לבחון באמצעות ממצאי מחקרים ונתונים רשמיים, את שיעור ודפוס העבריינות בקרב העולים והמניעים החברתיים-תרבותיים שהובילו אותם לכך, במטרה לעמוד על האופן שבו מתבטא הקשר בין הגירה לסטייה חברתית

שאלת המחקר:

כיצד מתבטא הקשר בין קשיי ההגירה והקליטה לבין התפתחות תרבות עבריינית בקרב עולי ברה"מ בישראל ובקרב נוער עבריין רוסי בפרט?

השערת המחקר:

מתוך ההנחה שתהליך ההסתגלות והקליטה איתו נאלצו להתמודד העולים, חושף רצון לשמור על תרבות, וזהות ארץ מוצאם לבין הצורך להשתלב ולהשתייך בחברה הקולטת, מוביל לקונפליקט עצמי והתנגשות בין התרבויות אשר עשוי לפעול כזרז להתנהגות עבריינית ולסטייה חברתית, אזי היקף הפשיעה בקרב מהגרים דוברי רוסית גדול יחסית לשיעורם באוכלוסייה ושונה מזה שבקרב אוכלוסיות עברייניות ותיקות.

שיטת המחקר: 

 ניתוח תוכן המתבסס על הפרדיגמה של המחקר האיכותני ותשתמש בממצאי מחקרים, נתונים סטטיסטים, עיבוד נתוני פשיעה של משטרת ישראל, פילוח העבריינים והעבירות ופרוטוקולים של דיוני ועדות הכנסת.

מצגת רפרט נוער עבריין עולה פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הכנסת – מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע לדיון בנושא:עבריינות בקרב בני נוער עולים חדשים

Hirschi, T. Causes of Delinquency. Berkeley, California: University of California Press.

Lee W. & Tse D. Changing Media Consumption in a New Home - Acculturation Patterns among Hong Kong Immigrants to Canada, Journal of Advertising 23, 1,pp. 57-70.

Mesh G. Acculturation and Delinquency Among Adolescent Immigrant From Former Soviet Union (FSU) In Israel, Journal of Conflict and Violence Research, 7 (2) p. 14