עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית משמעת עצמית, דחיינות (11897)


‏390.00 ₪

39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11897
עבודה אקדמית משמעת עצמית, דחיינות


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי משמעת עצמית לעומת דחיינות?

תוכן עניינים

מבוא

משמעת ארגונית

האמצעים שבה משתמשת קבוצה חברתית להשלטת משמעת

דחיינות - דחייה מביצוע פעולה או מטלה

גורמים פיזיולוגיים

גורמים פסיכולוגיים

פרפקציוניזם

השלכות

דחיינות קיצונית

דחיינות באקדמיה

סוגי דחיינים

דחיין רגוע

דחיין מתוח - מפוחד

דחיינות בלשון

משמעת עצמית בעולם העבודה והעסקים

קפיאה

לאן המשמעת נעלמת

איך לבנות את שריר הרצון

איך דת מייצרת משמעת

טניס בעיניים עצומות

סיכום

ביבליוגרפיה

 

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או בעלי חיים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

אפשר להבדיל בין משמעת עצמית שבה אדם מקבל או כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה[1].

משמעת ארגונית

משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.

בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.[2]

דוגמאות למשמעת בארגונים שונים:

  • צבא משמעת צבאית. בצבא קיימת המשמעת כדי להשליט קוד התנהגות וערכים סדור, וכן על מנת לאכוף סולם פיקוד היררכי בקרב החיילים. "המשמעת היא חוט השדרה של כל גוף צבאי והיא מושתת על החובה, על השליטה העצמית ועל הכבוד העצמי. היא מוסיפה עוז לרוחו של החייל ובכוחה לבלום את הפחד ואת העייפות. המשמעת משפיעה לטובה על רוח החיילים בכך שהיא מגבירה את היעילות של ביצוע המשימות, את כושר הביצוע ואת רוח היחידה". בצה"ל הפכה לנכס צאן ברזל הגדרתו של רנ"ג יצחק טאיטו כי "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה".
  • מוסד להשכלה משמעת לימודית.
  • מדינה ציות לחוק.

האמצעים שבה משתמשת קבוצה חברתית להשלטת משמעת

  • תהליך חינוכי המורכב משיחות, הסברים וכיוצא בזה.
  • לחץ חברתי/לחץ קבוצתי.
  • שכנוע סוגסטיבי ושטיפת מוח.
  • סנקציות או ענישה, במקרה של הפרת המשמעת.
  • מתן גמולים מסוגים שונים בתמורה לקיום המשמעת.

 

 

דחיינות היא התנהגות המתאפיינת בדחייה או הימנעות של אדם מביצוע פעולה או מטלה שהוא מעוניין או צריך לבצע.

דחיינות מקושרת לרוב לפרפקציוניזם[3], לדיכאון, להפרעת קשב וריכוז ובעיקר לחרדה חברתית. [4]

 הגורמים לדחיינות  

דחיינות כרונית עלולה להיות תסמין להפרעה פסיכולוגית או פיזיולוגית.

גורמים פיזיולוגיים

מחקרים בנוגע לשורשים הפיזיולוגים של דחיינות נוגעים לרוב בתפקידו של הקורטקס הפרהפרונטלי. אזור זה במוח אחראי על תפקודים ניהוליים כגון תכנון, שליטה בדחפים וקשב, והוא מתפקד כמסנן על ידי הקטנת גירויים מפריעים באזורי מוח אחרים. פגיעה או נזק באזור זה עלולה לפגוע ביכולת האדם לסנן גירויים מפריעים, דבר הפוגע ביכולת ההתארגנות ובקשב וגורר התגברות הדחיינות. כך הדבר גם לגבי תפקוד האונה הפרהפרונטלית בהפרעת קשב, שתתעוררות נפוצה בה.

גורמים פסיכולוגיים

קיים מגוון רב של גורמים פסיכולוגיים לדחיינות, אך ככלל מדובר בסוגיות של חרדה, הערכה עצמית נמוכה, ומנטליות של תבוסתנות. במקרים אלו הדחיינות מאפשרת לתרץ את הסיבה לכישלון בחוסר השקעה במקום ביכולת נמוכה. מצבים אלו אופייניים כהשלכות משניות של מצבים כמו לקות למידה והפרעת קשב, אשר עלולים להפגיש את האדם עם חוויות שליליות באופן חוזר ונשנה. ההשפעה שלהם גוברת במיוחד במקרים בהם לא מתקבלת הבנה או תמיכה מתאימה מהסביבה. [6]

גורם אחר לדחיינות עשוי להיות מרדנות למשל ישנם ילדים אשר מפתחים התנהגות דחיינית בנושאים כגון סידור חדרם או הכנת שיעורי בית, אל מול נוקשות ההורים, כחלק ממאבקי כוחות ושליטה, כאשר הדחיינות מקבלת משמעות של התרסה כלפי ההורים.[7]

דייוויד אלן מתאר שתי קבוצות גורמים משמעותיים לדחיינות בעבודה ובחיים ככלל, הקשורים לחרדה ולא לעצלות. הקבוצה הראשונה היא דברים הקטנים מכדי לדאוג בגללם, מטלות שהן הפרעה מעצבנת של שטף העניינים ושניתן לעקפן בקלות; דוגמה לכך היא סידור חדר מבולגן. הקבוצה השנייה היא דברים הגדולים מדי לשליטה, מטלות מפחידות או כאלו שהשלכותיהן על החיים עלולות להיות רבות השפעה; דוגמה לכך היא הצורך של בן בוגר להחליט על סידורי המגורים המתאימים להורה קשיש שמצבו הדרדר.

מי שדחיינות הפכה עבורו לטבע, עלול להעריך בהערכת יתר או חסר את היקף המטלה.

פרפקציוניזם

דחיינים נחשבים לבעלי מודעות עצמית גבוהה מהממוצע, המבוססת על שאיפות לשלמות והישגיות יותר מאשר על הערכה מציאותית של מחויבויותיהם וכישוריהם. בהתאם לכך, נהוג לקשר דחיינות עםפרפקציוניזם נטייה של אנשים להעריך באופן שלילי את ביצועיהם ותוצאות מעשיהם, אנשים החווים פחד עז עד כדי הימנעות מהערכת הכישורים על ידי הזולת, מודעותם העצמית מוגברת והם סובלים מחרדה, מצב רוח רע החוזר ונשנה, ווורקהוליזם. לפי ממצאי סלייני Slaney מ1966 פרפקציוניסטים סתגלתנים[8] נטו פחות לדחיינות לעומת לאפרפקציוניסטים. לעומת זאת לפרפקציוניסטים שראו בפרפקציוניזם שלהם בעיה, היו רמות גבוהות של דחיינות וכן של חרדה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מישל טולייר, היום ולא מחר, אופוס.

[רובינשטיין גידי, חרב פיפיות ושמה פרפקציוניזם, מטר

סרג'יו מרצ'בסקי, ‫אומר ועושה!: לטפל לפי השיטה הקוגניטיבית בהשלכת הPROCRASTINATION, נטייה לדחות ולהשהות, הוצאת מכון נתיבים.

Field TA, Beeson ET, Jones LK (2015). " A Practitioner's Guide to Neuro-science-Informed Cognitive Behavior Therapy" Journal of Mental Health Counseling, 37 3: 206-220

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)