עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית תקשורת ומשפט, חופש הביטוי, נגישות אל תקשורת, מגזר ערבי (11894)


‏390.00 ₪

45 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11894


 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי נגישות אל תקשורת?

 

תוכן עניינים

מבוא

תפקידה של התקשורת

זכות הציבור לדעת

אנשי ציבור והמשפט הציבורי

נגישות המגזר הערבי לתקשורת

חוסר נגישות לתקשורת של המגזר- הדרה מכוונת או ברירת מחדל?

דפוסי קריאת העיתונים במגזר הערבי

רדיו והמגזר

המשפט הישראלי והתקשורת

התקשורת האלקטרונית בישראל:

מעמדה המשפטי של העיתונות

החובות המשפטיות הנובעות מתפקידיה החברתיים של העיתונות

תפקיד התקשורת במשפט

השפעת התקשורת על ההליך הפלילי

שינויים בתפקיד התקשורת במשפט משנות ה-80 ועד היום

יחס השופטים לתקשורת במרוצת השנים

משפט משווה- ארה"ב

סוב- יודיצה

על יחסים ישירים בין שופטים ובין התקשורת

הופעת עורכי דין בתקשורת

תיאור המקרים

שיטת הניתוח

פרשת ההובלות של בנימין נתניהו

פרשת העמותות של אהוד ברק-

פרשת הכספים שקיבל הנשיא ויצמן

דוגמאות עכשוויות: רעיית רוה"מ נתניהו, אולמרט

פרשת שרה האלכוהול וגערות בעובדים והחזרת עובד לשם חימום מרק בלילה 2015

פרשת שרה נתניהו ופדיון הבקבוקים לקראת בחירות 2015

חקירת רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, במשרדי יחידת להב 443 יום לפני כניסת שנת 2016

2017: פסק דין: עיתונאי "ידיעות אחרונות" יגאל נגד בנימין ושרה נתניהו

הרשעת אולמרט: פרשת מעטפות הכסף

פרשת ראשונטורס

שולה זקן כעדת מדינה

השוואה לארה"ב : פרשת או ג'יי סימפסון

הראיות שלא הופרכו:

פרשת סימפסון והמדיה:

הסיבות להרשעת סימפסון:

הסיקור התקשורתי – בליל של ידיעות והדלפות

סיכום פרשת סימפסון :

סיכום

 

תקשורת משולה למערכת כלי הדם במערכת החברתית. אם קיומה של תקשורת הוא תנאי הכרחי לקיומה של מערכת חברתית (איך אפשר היה לנהל חברה ללא תקשורת?) הרי שמתן משמעות לאקטים תקשורתיים על ידי הפרטים הפועלים במערכת הוא התנאי המספיק לקיומה של תקשורת. תקשורת כיחסי גומלין במערכות החברתיות היא הצד החברתי שלה, ואילו המשמעות הניתנת לו על ידי על פרט ופרט היא הצד הפסיכולוגי שלה. באופן ספציפי יותר ניתן לאפיין תקשורת מן הבחינה הפסיכולוגית ככל אירוע עצם, התנהגות וכיו"ב שאדם:

1.תופס אותו כנושא משמעות מעבר לעצמו.

2.מייחס לו כוונה תקשורתית.  

החלק האמפירי סקר שלושה מקרים שלא הובאו לדיון בבית המשפט אולם העיבו את יושרם של שלושה אישי ציבור נכבדים. מהכתבות עולה כי המשטרה\מבקר המדינה ועוד אספו ראיות כי שלושת אלו נגועים בפלילים. ההשפעה על הציבור היתה עצומה- הציבור שוכנע כי נתניהו לקח מתנות לא לו, ויצמן קיבל כספים כמתת שוחד וברק קיבל תמיכה בניגוד לחוק ולכללי המוסר למעשה "תיחמן".

מול הכתבות העיתונאיות עמדו האישים נבוכים וחסרי יכולת אפקטיבית להתגונן. הדברים היו לכאורה בדוקים והאישים לא יצאו להשיב מלחמה שערה. הם התלוננו והתגוננו אולם הציבור לא שוכנע. ולכן השאלה האתית הגדולה ביותר היא מהו גבול חופש הביטוי של העיתונות והאם לעיתים לא כדאי להחריש.

הבעייתיות בפרסום בעיתונות היא שאי פרסום לעיתים יכול לגרום נזק גדול הרבה יותר מפרסומו. כך לדוגמא פרסום בעיתון: "אופנאית נתפסה גונבת בסופרמרקט" יכולה להביך עשרות נשות מקצוע כאלו. טענת הנגד של עיתונאים היא שפרסו שמות חשודים היא חיובית בהיותה מקור לחץ על הרשויות שימנעו ממעצר ממושך ללא סיבה חוקית. לטענה זו דווקא רוב החשודים שנעצרו נזקקים לסיקור עיתונאי כדי שימנעו ממעצרי שווא, ואילו המעט שנפגעו מן הפרסום, הם החריגים, הסובלים למען התועלת הכללית הציבורית.

נשאלת השאלה איפוא עד כמה חשוב סיקורו של משפט במדיה וכיצד ניתן למנוע השפעה של תהליכי משפט והצדק כאשר העיתונות, מרצונה או שלא מרצונה משחקת תפקיד חשוב בתהליכים השיפוטיים ולפעמים פוגעת בהוצאת הצדק לאור. תופעה דומה של עורכות מדינה קיימת גם בעת שהם מסקרים ישיבות של הכנסת וועדותיה, ולפיכך ישנה ראיה

להימנע מהחשיפה למדיה, כאשר ועדה בכנסת מבקשת לקיים דיון עיניני, מבלי שחבריה יגררו למאבק של חשיפה במדיה ובטלויזיה בעיקר, כדי לזכות בפופולריות ואפילו במחיר של טיפול בלתי יעיל ולא מכובד בבעיות העומדות על סדר היום. פגיעה חמורה עוד יותר מצד העיתונות בזכותו של הפרט למשפט הוגן עשויה להיגרם בשל מה שמכונה "משפט על ידי העיתונות" שצויין לעיל. כאן למעשה אנו נכנסים כבר לרמה הביצועית. סכנה זו חריפה מיוחד באותן מדינות שנהוגה בהם שיטת המושבעים, שבה שופטים הדיוטות. אך גם במקומות שיושבים בהם על כס המשפט שופטים מקצועיים, עדיין אפשר שתהייה לאווירה זכות השפעה, ביחוד על העדים שמופיעים במשפט. בישראל יש הקפדה רבה בעניין זה וחוק בתי המשפט אוסר על העיתונות, וכן על כך גורם אחר, לפרסם דבר העלול להשפיע על משפט תלוי ועומד שאינו ציטוט מדויק ממה שנאמר במהלך המשפט. סעיף זה הועתק אצלנו מן החוק האנגלי, המקפיד מאוד בעניין זה.

אולם גם באנגליה מסתמנת נטייה לשנות מן האיסור המוחלט על הדיווח בעניינים המוגדים כ"סוביודיצה". בעקבות פרשה בה יצרניה של תרופה שהכילה תלידומיד הרסני הצליחו במשך שנים ארוכות להשתמט בדרכים משפטית מתשלום פיצויים ונפגעים, בעוד העיתונות

ראתה את עצמה מנועה מלדווח על כך מחשש לעבירה על החוק. לבסוף החליט אחד העיתונים לפוצץ את הפרשה ולפרסמה ובית המשפט לא העניש את העיתון על כך. לעומת זאת ממשיך בית המשפט באנגליה להחמיר במיוחד עם דיווחים על הנעשה בוועדות חקירה לאחר מעשה.

ישנם שני דפוסים עיקריים של פיקוח עצמי בעיתונות: על ידי מועצות שמוקמות לצורך זה ושיש להם, בדרך כלל גם תפקידים אחרים, או באמצעותו של אדם המתמנה במיוחד לשם כך, בדרך כלל בידי הנהלת העיתון או ארגון השידור. מה שפוגם כמובן ביכולתו לבקר את החלטות המנהלים והבעלים.

שיפור ברמה הביצועית הגיע עם הקמתה של מועצת העיתונות שקמה במתכונת של שיתוף בין עובדים למעבידים נוסדה באנגליה על פי המלצותיה של ועדה ממלכתית לבדיקת מצב העיתונות וזאת נוכח דאגתו של הצבור מחמת התפתחות של מגמות מונופוליסטיות בשליטה על העיתונות. המועצה עסקה בעיקר בתהליכים אצל העיתונאי הקטן, על מנת להעלות את רמת המודעות אצלו לעניינים אתיים.

כעשר שנים לאחר מכן, ב-1963 קם גוף דומה גם בישראל. תפקידה העיקרי של המועצה הוגדר כפעולה למען העלאת קרנו של מקצוע העיתונות. הסמכות שיש לגוף וולונטרי לכפות על חבריו לבצע את החלטותיו מותנית ביכולתו להטיל עליהם סנקציות. יכולת זו, ככל נוגעים הדברים עיתונאים היא בעייתית מכמה וכמה בחינות ובעיקר משום שהרחקת אדם מעיסוק בעיתונאות מנוגדת לעיקרון של חופש הביטוי והעיתונות.

שיטה אחרת של פיקוח על הרמה הביצועית היא באמצעות "אומבודסמן" כלומר מעין נציב קבילות הציבור שאין לו יכולת להעניש את העבריין אולם הוא יכול להיות כתובת לכל הפניות של הנפגעים מהעיתון. לפי שיטה זו מתמנה עובד מיוחד בעיתון או בארגון השידור להיות מופקד על תלונות הציבור בנוגעות לעבירות בתום האתיקה המקצועית. בדרך כלל מטפל האמבודסמן בחריגות אלה גם מיוזמתו. יחידים או גופים הרואים את עצמם נפגעים מצד העיתונות, יכולים להתלונן לפני מועצת העיתונות או האומבודסמן. אם ימצא כי טענותיהם צודקות הם יזכו לפיצוי מוסרי. שלא כמו הפנייה לערכאות שיש לה מקום רק ככל שנוגעים הדברים לפגיעות שהחוק אוסר אותם במפורש, יטפלו המועצה או האמבודסמן בכל סוג של פגיעה. אך כאמור, הטיפול בתלונות איננו תפקידם היחידי של גופים אלו. זכות אחרת של הפרט העשויה להיפגע אם תעדיף עליה העיתונות את חופש העיתונות ואת זכות הציבור לדעת, היא זכותו לשמירה על שמו הטוב. גם בעניין זה בולטים ההבדלים שבגישות המקובלות במדינות שונות לגבי ההבחנה בין אישי ציבור לאנשים שאין עניין לציבור במעשיהם ובמחדליהם.

תביעת הפיצויים שהגיש אריאל שרון בבית המשפט הניו יורקי נגד השבועון "טיים" נדחתה. בית המשפט קבע שלא הוכח שהדברים שפרסם השבועון על אודות שרון אומנם שקריים, ופורסמו מתוך התעלמות "חסרת מעצורים" מן האמת. [3]

 

מערכת היחסים במשולש : תקשורת, עורכי דין, מערכת השפיטה הינה מורכבת.

בישראל נכנסים גורמים נוספים לתמונה: החלשות מעמד לשכת עורכי הדין, קוטן השוק, הצפת מקצוע עריכת הדין . מפת התקשורת הישראלית אף היא עברה שינוי וכיום שולטת בה "משפחתיות" ותחרות רבה. מערכת השפיטה נחשבת כמערכת ה"מקצועית" ביותר אך גם בה נבקעו בקיעים. המקרה של או ג'יי סימפסון מייצג את מקרה קיצוני ביותר של התערבות התקשורת והשפעה על יצירת דעת קהל מסויימת במשפט. [4]

כמובן שיש לזכור האבחנה בין שיטת המושבעים האמריקאית לשיטה הישראלית ולמבנה התקשורת השונה בין שתי המדינות. [5]

הנחת העבודה אוששה ונראה כי אכן במשפטים מתוקשרים בעלי פרופיל גבוה ישנה השפעה לא הוגנת על חומרת גזר הדין של הנאשם המפורסם.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, "מאפיינים של ערביי ישראל - מגמות השלכות ומדיניות" הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2017

יורם פרי מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית, המכון למחקרי ביטחון לאומי , דצמבר 2017


Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2017))


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)