‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סודיות רפואית של תרופות?

 תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר : 

סקירה על מעמד הרוקח בישראל ובתי מרקחת, פרטיים, רשתות כמו סופר פארם, ניופארם.  

סופר פארם בע"מ          

ניופארם, כלל פארם       

היסטוריה         

בתי מרקחת בישראל     

מקצוע הרוקח    

תפקידי הרוקחות           

רישיון של משרד הבריאות על מנת לעסוק ברוקחות בישראל          

חיסיון רפואי, סודיות רפואית      

טיב המידע החוסה בגדר החיסיון

הסרת החיסיון הרפואי   

בתי מרקחת מוסדיים     

חקיקה לגבי בתי מרקחת מוסדיים           

רשומה רפואית לאומית  

המידע שברשומה הרפואית האישית        

פלטפורמות של רשומות רפואיות

מימוש רשומה רפואית אישית ורשומה רפואית ממוחשבת  

רקע היסטורי וסטטוס עדכני       

ההבטחה של טכנולוגית המידע בשרות הרפואה- מדוע עדיין איננו שם?       

סודיות רפואית ( Medical Confidentiality )          

התנגשות בין זכויות והאיזון ביניהן.          

בתי מרקחת בין הרצוי למצוי :     

רצוי מצוי הסכמה מדעת של החולה         

פתרונות מוצעים להגנה על מידע רפואי    

חקיקה ישראלית:           

פקודת הרוקחים

חוק זכויות החולה          

כללים חדשים לבתי המרקחת- למניעת זליגת מידע פרטי  

משפט משווה    

אוטונומיה         

חובת גילוי מידע

ארה"ב- פרטיות לקוחות בבתי מרקחת     

מסקנות וסיכום  

ביבליוגרפיה     

האם המידע שנאסף עלינו בבתי מרקחת מוגן מזליגה לגורמים לא מורשים ?

שאלת המחקר נגזרה ממקרים של זליגת מידע סודי ואישי של מטופלים לגורמים חיצוניים.

אביא כמה מקרים על קצה המזלג :

מקרה ראשון : בחור צעיר תל אביבי נכנס לרופא לקבל מרשם עבור מחלת הנפילה ( אפלפסיה ), לאחר שקיבל את התרופה מבית המרקחת למחרת התקשרו אליו מחברת תרופות מסוימת והציעו לו טיפול חלופי בתרופה מתוצרתם.

מקרה שני : רופא נכנס לתיק הרפואי של אשתו בכדי לרשום לה מרשם לתרופה רגילה שהיא מקבלת, להפתעתו גילה כי אשתו עברה לפני שבועיים הפלה ללא ידיעתו.

מקרה שלישי : רופאים מקבלים דיווח רציף על מאושפזים בתי חולים שבטיפולם, רופא קיבל מסמך על בחורה צעירה שבטיפולו שהיא מאושפזת בבית חולים, הוא התקשר להוריה לשאול לשלומה, ההורים לא ידעו שהיא מאושפזת, התברר שהיא מאושפזת כדי לעבור הפלה.

חוק זכויות החולה בישראל מורה, כי רוקח כמו כל מטפל רפואי או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם, ואף מחייב נקיטת צעדים כדי להבטיח שהסודיות אכן תישמר הלכה למעשה.

חובת שמירת הסודיות היתה קיימת גם לפני חקיקת חוק זכויות החולה בשנת 1996, מכוח נוהג שהפך מאליו לחלק מהמערכת החוזית שבין הרוקח והפציינט (המטפל למטופל), אף מבלי שהדברים היו צריכים להיאמר במפורש, וכן מכוח הוראות של חוק הגנת הפרטיות. כיום זוכה הגנת הפרטיות בישראל למעמד מחוזק במיוחד, לאחר חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992. הוראות מיוחדות הוקדשו בחוק הגנת הפרטיות למאגרי מידע ממוחשבים, ובמיוחד לכאלה שכוללים מידע רגיש, כמו מידע רפואי. הממונה על מאגרי המידע במשרד המשפטים הוסמך לפקח על מאגרי מידע כאלה, לאחר שהוטלה בחוק חובה לרשום אותם אצלו, וזאת בין השאר כדי למנוע ניצול לרעה של המידע הנמצא בהם או פגיעה בפרטיות.

חוק זכויות החולה מוסיף ומורה, כי מותר בכל זאת למסור מידע רפואי לאחר אם המטופל הסכים לכך, או אם המידע נמסר למטפל אחר לצורך טיפול במטופל, או לצורך הגנה על בריאות הזולת או הציבור, או לצרכים מדעיים או עיבוד, תיוק או דיווח שנדרש על פי חוק, או במקרים חריגים שבהם ועדת אתיקה קבעה שהמידע לא יכול להימסר לחולה מאחר שיש בו כדי לסכן את בריאותו וכי יש למוסרו לאדם אחר.

במקרים כאלה מוסיף החוק וקובע, כי מסירת המידע תהיה רק במידה הנדרשת לצורך העניין, ותוך הימנעות מרבית מחשיפת זהותו של המטופל. מי שקיבל מידע כזה - מוטלת גם עליו חובת הסודיות לגבי המידע, ואין הוא רשאי להפיצו.

בנוסף לחובת הסודיות המוטלת על המטפל ועל צוותו, ולהוראות המיוחדות הקיימות בחוק לשמירה על פרטיות ענייניו הרפואיים של אדם, העניק המחוקק, בפקודת הראיות, גם חיסיון מיוחד למידע הרפואי - החיסיון הרפואי. המשמעות של חיסיון זה היא, כי בניגוד לכל מידע או מסמך אחר שאדם הנקרא להעיד בבית משפט חייב למסור אותו אם הוא נשאל או נחקר לגביו, רופא או איש צוות רפואי, אינם חייבים למסור מידע או מסמך כזה אם הוא מסוג הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד. חיסיון זה חל גם ביחס לחקירה משטרתית או אחרת. עם זאת, ניתן לחייב רופא או איש צוות רפואי למסור מידע או מסמך רפואי אם ויתר המטופל על החיסיון. יש לשים לב, כי הוויתור על החיסיון צריך לבוא מן המטופל, שכן החיסיון נועד להגן על המטופל, ולא נועד להגן על המטפל, על כן אין הרופא מוסמך להחליט מיוזמתו לוותר על החיסיון העומד לזכות המטופל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמל ג'בארין דיני מסחר אלקטרוני צרכני, פרק שישי נבו, (2015)

מיכאל בירנהק מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה, פרק תשיעי, פרק עשירי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן והוצאת נבו

תקחסין