עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית גורמים משפיעים על מחיר מניה , השפעת אנליסטים, מנוף פיננסי , שנאת סיכון שוק ההון (עבודה אקדמית מס. 11886)

‏390.00 ₪

36 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11886

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי גורמים משפיעים על מחיר מניה ?

תוכן עניינים

תקציר מנהלים

  1. מבוא
  2. סקירת ספרות
  3.  המנוף הפיננסי
  4.  סוגי יחסים פיננסים
  5.  השוק הפיננסי
  6.  השפעות של אנליסטים על מחירי המניות
  7. הערך האינפורמטיבי של הדו"חות הכספיים לחיזוי רווח ותשואה
  8. הגורמים המשפיעים על שנאת סיכון בשוק ההון
  9. מתודולוגיה
  10. מקורות הנתונים
  11. ריכוז התוצאות וניתוחן
  12. דיון והשוואה למחקרים אחרים
  13. סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

נספחים

 

האינדיקטורים החשבונאיים והכלכליים המשפיעים על מחירי המניות היוו נושא למקרים רבים בספרות האקדמית.

בפרקטיקה, משמשים היחסים הפיננסיים השונים לצורך השוואה בין חברות שונות, בדרך כלל מתחומים וענפי פעילות דומים. כמו כן, יש המשתמשים ביחסים הפיננסיים כשיטה אלטרנטיבית לביצוע הערכות לשווין של חברות.

עד לשנות ה-80 המאוחרות תיאורטיקנים מתחום הכלכלה והמימון טענו כי ניתן לנצל יחסים פיננסיים בכדי לחזות שוקים במחירי המניות בטווח הקצר, אולם מחקרים אמפיריים שבאו בעקבותם לא הניבו הוכחה חותכת לכך. יתכן כי הסיבה לכך נעוצה בשינויים בציפיות המשקיעים, בהתנהגות בלתי רציונלית או בלתי עקבית בעיקר מצד משקיעים קטנים וכן שוקים שנגרמים כתוצאה מכוחות אקסוגניים כגון שינויים מבניים בשוק ההון או השפעות מצד משקיעים מוסדיים (כמו למשל רכישה או מכירה מאסיבית של ניירות ערך מסיבות טאקטיות ואחרות).

עם זאת, חלק מהמחקרים מעידים על יכולת מסוימת של יחסים פיננסיים לחזות את תשואתן של מניות על-פני טווחים ארוכים יותר. על-פי גישה זו, לניירות ערך ולחברות ככלל יש קו מגמה ארוך טווח אשר אליו מתכנסות התשואות בטווח הבינוני והארוך וניתן לקבל מידע על המגמה ארוכת הטווח מתוך המידע הפיננסי של החברות, המשתקף בין היתר ביחסים הפיננסיים.

בנק ישראל מגייס מק"מים לפי צרכים שונים שהוא רואה בשוק, ובעצם מווסת כך את הכסף במשק. בניגוד לרוב המכשירים הכלכליים הקיימים, המק"מ אינו נושא ריבית, אלא מונפק בניכיון באמצעות מכרז. פרט לכך, המק"מ אינו נותן ריבית, והתשואה היחידה מתקבלת מכך שבסוף התקופה אתה מקבל יותר ממה ששילמת. לשאלה מדוע מעט אנשים יחסית רוכשים מק"ראינו ראשית כי מדובר במכשיר מורכב קצת יותר מהפיקדונות הפשוטים, ולכן יש הנרתעים מלהשקיע בו, אולם חשוב להבין כי מי שממתין עד ליום הפדיון מבטיח לעצמו את התשואה. שנית, הרווח שהבנקים עושים על המק מים?"מים הוא אפסי, עמלות הבנקים מסתכמות בדמי ניהול ני"ע ועמלת קנייה ומכירה. זאת בניגוד לפיקדונות, שם "דמי התיווך" שהבנק גוזר גבוהים יותר - ולכן מבחינתו מדובר באפיק טוב יותר, וסביר להניח שהוא משווק ללקוחות בצורה אגרסיבית יותר. [1]

 

החוקרים מוצאים שההפרש החיובי בין תשואות המק"מ ובין שיעורי הריבית הנקובים על פיקדונות בבנק הנו בעל מתאם עם חוסר הוודאות בשוק. תוך שימוש במספר קירובים לחוסר הוודאות בשוק הפיננסי, מוצאים החוקרים שככל שחוסר הוודאות גובר, כך גדלה הפרמיה שהמשקיעים מוכנים לשלם לצורך שמירת 'אושר הבורות'. תוצאות מחקר אלו תואמות את החוקרים ב-Myopic Loss Aversion, שמתעדים את ההשפעות של "אפקט בת היענה" על תהליך קבלת ההחלטות בתחום ההשקעות במצב שבו קיים חוסר ודאות. החוקרים מותירים לבחינה עתידית נוספת את המחקר של תופעה זו בשווקים נוספים. [2]

 

שטרי אוצר ממשלתיים סיפקו תשואה לפדיון גבוהה יותר מאשר נכסים בלתי נזילים מסוכנים באותה מידה (פיקדונות בבנק) בישראל. תופעה זו לא ניתן לייחס למיסים מכיוון שבדרך כלל המס בשניהם זהה ולכן לא נתפס בעיני המשקיעים כהעדפה של אחד בשני, לסיכונים או לעלויות עסקה. החוקרים משתמשים במונח "אפקט בת היענה", כדי לתאר את התנהגות המשקיעים, מאחר שבת היענה מתייחסת בדרך כלל למצבים מסוכנים באמצעות העמדת פנים שהם אינם קיימים. כפי שמצופה על ידי אפקט בת היענה, מוצאים החוקרים שההבדל בין התשואה על הנכסים הנזילים ביחס לנכסים הבלתי נזילים הנו גדול יותר בתקופות של חוסר ודאות רב יותר.

 

נזילות הנכסים הפיננסים תופסת מקום מרכזי בספרות העוסקת במיקרו-מבנה של השוק. מספר מחקרים שנערכו לאחרונה ושעסקים בהשפעת הנזילות על המחירים של הנכסים הפיננסיים, מאשרים את המתאים החיובי בין נזילות ובין המחירים. הממצא המרכזי העולה מתוך ספרות זו, הוא שלחוסר הנזילות יש השפעה שלילית על ערך הנכס. ממצא זה תואם את התמחור הרציונלי של נכסים פיננסיים. כאשר נכס נזיל מושווה עם נכס בלתי נזיל שהנו זהה לו משאר הבחינות, הוא צריך להיות בעל תשואה לפדיון נמוכה יותר, הואיל וקיימת האפשרות להפוך את מצבו לנזיל בכל עת, וכן גם קיימת האפשרות (אם כי היא רחוקה) לממש אפילו תשואה גדולה יותר בשוק בלי לסכן את התשואה הנעולה אם היא מגיעה לפדיון. [3]

 

אפשר לדמות את העניין לרכישת מוצר מוגמר מול רכישת חומר גלם. המק"מים הם חומר הגלם של הפיקדונות הבנקאיים. כלומר הבנקים רוכשים את המק"מים מבנק ישראל, מעבדים אותם, ומוכרים לציבור פקדונות מוגדרים. לכן מי שרוכש את חומרי הגלם - המק"מים - לבדו, יחסוך את הקופון ש"גוזר" הבנק. כך למשל, מק"מ לשנה שהונפק לאחרונה נותן תשואה נטו - לאחר ניכוי עמלות ודמי משמרת - של כ-4%. נראה אתכם מקבלים מהבנק ריבית כזו בפיקדון לתקופה דומה. גם אם מדובר ב-1% יותר, הרי שאם מדובר בהשקעה של 100 אלף שקל, זה רווח של 1,000 שקל נוספים - לא מעט בשביל אפס עבודה. [4]

 

גלאי ושדה מוסיפים לספרות הקיימת בנושא הנזילות ותמחור הנכסים הפיננסיים, כמו גם לספרות העוסקת בכלכלה פיננסית התנהגותית ובסלידה קצרת רואי מהפסדים, באמצעות אספקת נתוני שדה המצביעים על כך שהמשקיעים מעדיפים לשמור על נכסים נזילים ומעוניין לשלם פרמיה עבור יכולת זו. החוקרים מייחסים התנהגות אנומלית זו לסלידה מקבלת מידע, על הפסדי בינים פוטנציאליים. אפקט נוסף המוזכר לעיל הוא הסיבה כי מדובר היה בתקופות של משבר , ולמעשה המשק נמצא באי ודאות ולכן אנשים פחדו, כמו תמיד, מהפסדים, וההרגשה של הפסד, ניתן לומר מידיעה אישית, הרבה יותר חריפה מאשר ההרגשה של רווח. 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בהט אסתר וליויתן אוריאל (2016) "ביטויים של הלימה פרט-סביבה והשפעתם הדיפרנציאלית על ביטויי המחויבות בארגוני עבודה" מגמות נ3 , 322-293.

אקשטיין א' "אינרציה אסדרתית וקבוצות אינטרס: ראיות אמפיריות מתחום האסדרה של שוק ההון" מחקרי משפט ל 635 (2016).

מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי ספר לכבוד יוסף גרוס (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה (2015)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות