‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מורה מעצב והשפעתו על הישגי תלמידים?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

רקע תיאורטי- מצב מצוי לעומת מצב רצוי 

סקירת ספרות   

הישגים והצלחה לימודית

סגנונות ניהול    

סגנונות מנהיגות

השפעת מנהיגות מעצבת של המורה        

כריזמה ומנהיגות המורה

כשלון המורה : נשירה    

סיכום דיון ומסקנות        

ביבליוגרפיה       

רמת האוטונומיה הניהולית בבתי ספר בישראל מוגבלת, משום שעדיין בתי ספר מנוהלים בצורה ריכוזית. החינוך הממורכז נותן כוח ושליטה בעיקר אצל גורמים פוליטיים – משרד החינוך והשלטון המקומי שמורים את מערכת החינוך בארץ. התעקשותם להאציל סמכויות ולשחרר את סמכויותיהם לניהול אוטונומי פוגעת בחינוך של ילדי העתיד. הם אינם רואים את טובת התלמיד לנגד ענייהם. אלא מה שמעניין אותם הוא בעיקר כיצד לשלוט ביותר תקציב ולנהל אותו על פי שיקול דעתם? אין ספק שמחשבה זו היא מחשבה שגויה ללא מעוף וראייה לטווח הרחוק. במיוחד שמדובר בחינוך שאת פירותיו רואים לאחר שנים של עבודה.

ככל שניתנת לביה"ס אוטונומיה רבה יותר בניהול הפדגוגי והפיננסי, כך עולה השפעתו של המורה כמי שמוביל מהלכים משמעותיים בביה"ס והאווירה שבו. תהליך המעבר מחינוך ממורכז לחינוך אוטונומי חייב להתבצע, עקב הדרישות לסטנדרטים חדשים להכנת התלמידים. אי המעבר גורם לפגיעה במוטיבציה של המורים ומשפיע בצורה שלילית על התלמיד וכפי שידוע תלמיד ומורה שמגיעים בחוסר רצון לבית הספר התנהגותם משפיעה על אקלים בית הספר.

 על אף הצהרות על מעבר לניהול עצמי. מורים עדיין כפופים להוראות מפורטות של משרד החינוך בנושאים חינוכיים וארגוניים. שיטה זו ממשיכה להכתיב את קצב התנהלותם של בתי הספר עקב החלטות פוליטיות של אנשים ששומרים לעצמם משרות ואינם מוכנים להאציל סמכויות למורהי בתי ספר, שיובילו למעבר לשיטה אוטונומית שתקל על מורה בית הספר בתפקוד היומיומי.

המציאות כיום אכן מובילה לאינטגרציה בין ניהול ומנהיגות של מורה והשפעתו על אקלים בית ספר. בעבר לא התייחסו לנושא מנהיגות וכיום ישנם קורסים שונים בנושא פיתוח מנהיגות, וזאת מכיוון שהגיעו להבנה שמנהיגות וגם ניהול משלימים זה את. קוטר בספרו ציין שלא לימדו את האנשים הרבה על מנהיגות. רק מנהיגות מסוגלת להעניק מוטיבציה לשנות את אופי ההתנהלות ולהביא לצמיחה אישית של כל עובד ולשמור על רמה נאותה של יחסים בינאישיים בתוך המערכת. (קוטר)

דפוס ניהול, המכוון במידה רבה לטיפוח יחסי – אנוש, יתבטא באינטימיות גבוהה, דחיפה קדימה והתחשבות רבה בצוות המורים. צ'אנג כתב כי בתי ספר שבהם שרר אקלים בית ספרי נוח, נבדלים מבתי ספר בהם היה אקלים בית ספרי לא נעים במונחים של היחסים האנושיים, והמורים הם האחראים להבדל זה. 

השפעת סגנון ניהול על אקלים בית הספר בא לידי ביטוי במסגרת קבלת החלטות של מורה וכן במסגרת התנהגות מסוימת הננקטת על ידי מורה. מורה אחראי לכל הנעשה במוסדו ומאציל מסמכויותיו לחברי הצוות החינוכי והארגוני בבית הספר, משתפם בתהליכי קביעת מדיניות המוסדית וקבלת ההחלטות. כך מגביר המורה את הזדהותם של המורים עם מקום עבודתם ומחויבותם האישית להצלחתו. בדרך זו פועל המורה בסגנון ניהול יזמי.

 חוקרים נוספים כגון : גולדרינג הוסיף יותר מאוחר שמורה שפועל על פי גישה יזמית וכמנהיג אנושי הוא מורה אבהי – תומך , חברי ומחזק, שמתייחס למורים כמי שזקוקים לתמיכתו, שם דגש רב על מצוקותיהם השונות כולל האישיות, מעמעם את הבדלי התפקידים עם המורים באמצעות הימצאות רבה עימם, גילוי לב כלפיהם וכך מעלה את המוטיבציה שלהם תוך שימת לב לתנאי עבודתם. (וינברגר, 2016)

סגנון ניהול זה דומה לסגנונו של המורה בבית הספר בו אני עובד. הבא לידי ביטוי בחביבותו כלפי המורים בסבלנותו וסובלנותו כלפי צוות בית הספר, בשיחותיו בהפסקות על כוס קפה בחדר המורים ובדאגתו לרווחתם של המורים והתלמידים.

על פי הספרות מנהיגות מעצבת תורמת משמעותית לקידום אקלים בית ספרי בה מורה גורם למונהגים להנהיג את עצמם ולפתח את יכולתם האישית לבוא לידי ביטוי ביכולת הארגונית ובהשגת היעדים והמטרות ובכך לתרום למצוינות ארגונית ולאקלים מטבי.

סרג'יובאני בספרו כתב, מנהיגות מעצבת מתבטאת בשלושה סגנונות :

1. מנהיגות בונה המבוססת על אווירה חמה, תמיכה והפגנת יחס אוהד למורים.
2. מנהיגות מלכדת המבוססת על הגשמת מטרות משותפות באורח אוטונומי ובצורה מגובשת.
3. מנהיגות מקשרת המבוססת על אכפתיות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי בין המורים.

אין ספק שמתחלף מורה בבית ספר יש לתת עדיפות עליונה למורה שצמח מצוות המורים, משום שנקודת הפתיחה שלו ביחסי האנוש טובה יותר הוא מכיר את אופיים של המורים, תרבות ארגונית של בית ספר, מצב סוציו אקונומי של משפחות התלמידים ומידת מעורבות ההורים. לעומת אדם שלא צמח מצוות המורים יגיע לנהל את בית הספר לא יהיה ניתן לדעת כיצד ישתלב ויתחבר ביחסי האנוש שלו לסובבים אותו כפי שציינתי את המורה שהגיע לאחר פרישה מצה"ל וחיבורו למערכת החינוך כשל, עקב סגנון ציווי שאליו היה רגיל שגרם לאקלים שלילי בבית הספר - חוסר שיתוף פעולה בין המורים, ריחוק בין המורים, אי יכולת לפתח מנהיגות האישית, מה שגרם לחוסר מחויבות של המורים להשגת היעדים והמטרות של בית הספר. אלפין וקרופט ציינו סגנון דומה שנקרא מנהיגות דירקטיבי או מנהיגות נוקשה בשני המקרים סגנונות אלו דומים בקווים כלליים לאותו מורה שציינתי שפרש מהצבא והגיע לנהל את בית הספר.

סגנונות ניהול אלו כלל לא מתירים מקום לתגובת מורים ואינם שותפים מלאים לקבלת החלטות. בנוסף שומר המורה מרחק מהמורים, ישיבות מתנהלות כישיבות "עסקיות" ולעולם אין לערער על החלטותיו. סגנון זה ישפיע באופן שלילי על אקלים בית ספר, אווירה בצוות עלולה להיות קשה, יהיה ריחוק וניכור בין המורים למורה והמורים ירגישו ללא מחויבות אמיתית להשגת מטרות חינוכיות. גאלן ציין שמנהיגות אוטוקרטית בה המורה לא מחלק את הנטל עם צוותו הבכיר. עוקב באופן הדוק אחר ביצועיהם של אנשי הצוות, ונותן לכולם תחושה של מעקב מתמיד אחריהם גם כאן מנהיגות זאת גורמת לאווירה עכורה בין צוות המורים עד כדי כך שמורים ינטשו את מוסד הלימודית.

מכל שנכתב עד כה עולות ארבע מסקנות :

א- לכל סגנון ניהול כמעט יש מחיר בצד תועלת, ורצוי לקחת בחשבון כאשר מנסים לשפר האקלים החינוכי בבית-הספר. אין ספק שסגנונות מסוימים אכן משפיעים על אקלים בית ספרי בצורה שלילית ואף מורה אינו רוצה שבבית ספרו יתהלכו מורים שלא נותנים יד לקידום היעדים והמטרות, כי הנפגע הגדול מכך יהיה המורה שלא מצליח להגשים את חזון בית הספר.

ב- מאחר שחלק מן הסגנונות הניהוליים קשורים באופן הדוק לאופי המורה, קשה להעריך עד כמה יכול המורה לשנות את התנהלותו, גם כאשר המציאות עמה הוא נתקל בביה"ס מכתיבה זאת.

חוכמת המורה להתאים את עצמו לקהילה אותה הוא מורה ללכת יד ביד עם צוות המורים, ההנהלה,התלמידים וההורים וביחד ליצור שיתוף פעולה הדדי תוך שמירה על כללים פדגוגים ואתיקה מקצועית.

ג- סגנונות ניהול אכן משפיעים על אקלים בית הספר ורצוי לפעול בסגנון ניהול המבוסס על אווירה חמה, יחס אוהד, שיתוף פעולה ואכפתיות.

ד- מדינת ישראל חייבת לעבור לניהול אוטונומי, משום שמעבר זה מחזק את המורה ותורם לשיפור האקלים בבית הספר.

 לסיכום, ניתן לומר כי כל אותם תהליכים האמציונאלים אשר חלים כחלק מעבודת הצוות יתרחשו באקלים אשר יאפשר תמיכה רגשית, למידה משותפת- ללא שיתוף או ביקורת על חולשות האחרים, תקשורת בין אישית ואינטגרציה טובה בין אנשי הצוות והמורה. האקלים אשר יאפשר למידה בקרב צוות המורים נובע מתוך מתן מרחב לרפלקציה על העבודה החינוכית והרגשות- הן החיוביים והן השליליים אשר היא מעוררת. כל אלו יובילו ללמידה מתוך הניסיון, אשר תכלול לגיטימציה גם לטעויות ולכישלונות ומתן מרחב ללמידה מהצלחות. בי"ס אשר יפעל בדרך שכזו יוכל להקרין גם על היחס של בית הספר עם הסביבה החיצונית הכוללת את הורי התלמידים ואף הקהילה, ובכך להביא לשיפור של ממש עם הרגשות החיוביים של התלמידים עצמם.

למורה בית הספר יש מקום מרכזי ומהותי ביצירת אקלים טוב אשר יאפשר את צמיחת אותם רגשות חיוביים בקרב המורים. על המורה לבנות מרחבים אופציונאליים מספיק טובים אשר יוכלו לתמוך בצוות הורים כאשר יזדקקו לתמיכה זו. כך, יוכל המורה לגבש דרכים להטעמת מטרת הליבה של דרכו החינוכית אשר תתבטא בתהליכים הרגשיים אשר עוברים צוות המורים. תהליכים רגשיים מיטיבים אלו יוכלו אז באמצעות דרך זו לבוא לידי ביטוי גם בתהליכי קבלת החלטות, בפתרון בעיות, בבניית ערוצי תקשורת פנימיים ואף בקשרי החוץ.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)

גוטרמן, י. ( 2016). בדרך למנהיגות חינוכית: מורה בית הספר כמנהיג של תהליכי הוראה ולמידה באמצעות צפייה ומשוב. החינוך וסביבו : שנתון מכללת סמינר הקיבוצים. 26-11.