‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפונדקאות בקרב זוגות חד-מיניים?

תוכן עניינים

תוכן עניינים      

מבוא: הזכות להיות הורה           

הזכות להורות חד מינית

הומוסקסואלים לסביות והמשפט 

פונדקאות והסכם לנשיאת עוברים

פונדקאות חד מינית בישראל       

משפט משווה Surrogacy

ארה"ב  

מדינת אילינוי    

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים הישראלי  

הדין המצוי בישראל ביחס לעולם 

הורות חד-מינית הלכה למעשה   

הדין הרצוי: התמודדות מול הפטריארכיה 

סיכום   

ביבליוגרפיה      

ביולי 2018 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תיקנה את הצעת חוק הפונדקאות לפיה יורחב מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים ללא בן זוג, אשר סובלות מבעיה רפואית שלא מאפשרת להן לשאת היריון. אבל לא הותרה פונדקאות בישראל לחד מיניים.

 מדינת ישראל היא מדינה מיוחדת בהיקף העצום של תופעת הפונדקאות לזוגות גברים הומוסקסואלים ביחס לגודלה. בשנים האחרונות הולך וגדל מספר החד מיניים שהביאו תינוקות לעולם באמצעות הליכי פונדקאות בחו"ל, בעיקר בארה"ב[1] ובהודו[2]. האבות הומוסקסואלים עוברים מסלול של ויה דלרוזה בדרך לאבהות במדינות של הפונדקאית. השאיפה שבסוף התהליך לאחר הלידה יקבל הרך הנולד אזרחות ישראלית בתוך מבנה משפחתי חדש של שני אבות[3]. שנת המפנה של זמינות שירותי פונדקאות הייתה שנת 2008. בגלל סיבות שונות, שזה לא המקום לפרטן, מחיר התהליך ירד באופן דרסטי. יצוין רק כי ירידת המחיר נבעה מירידת העמלה שגובה הסוכנות. נתיב הפונדקאות זכה לפופולאריות גם כי הליכי אימוץ הפכו לקשים. בימים עברו הייתה אפשרות לזוגות להט"בים ישראלים לאמץ תינוקות בחו"ל, אך מדינות רבות כיום שוללות אפשרות אימוץ מחשש לסחר בבני אדם. האלטרנטיבה של הליך פונדקאות הפכה למועדפת על זוגות גברים הומוסקסואלים. האלטרנטיבות האחרות של אימוץ או הורות משותפת נדחקו. בהורות משותפת יש מעורבות של אישה ישראלית בתהליך ההיריון ולאחר מכן בגידול הילד אך יותר ויותר זוגות גברים הומוסקסואלים מעדיפים פונדקאות בחו"ל. חוק הסכמים לנשיאת עוברים אישור הסכם ומעמד היילוד, תשנ"ו-1996 הוא החוק הישראלי המסדיר את הליך הפונדקאות. חוק הסכמים לנשיאת עוברים מגדיר את הזכאים לפונדקאות כ"איש ואישה שהם בני זוג". חקיקה פוסט מודרנית ישראלית מקורית זאת אוסרת על זוגות גברים לשכור פונדקאית בתוך גבולות מדינת ישראל. יוצא אפוא שזוגות חד-מיניים ישראלים המעוניינים בפונדקאות נאלצים לכתת רגלם ולהקריב את מיטב כספם ולתור אחרי פונדקאית במדינות שמעבר לים.

• שיקול הלכתי (ממזרות) עקב לחצים דתיים הדין הישראלי מנסה למנוע חשש של ממזרות בפונדקאות, חשש להיוולדות ממזר לא נמצא בהליכי פונדקאות בחוץ לארץ בהם האישה הפונדקאית אינה יהודיה. כמו כן נמנע מבני הזוג להבטיח את דתו של התינוק.
• תקופת ההיריון שבכל מקרה מלאה בחששות ופחדים, נערכת ב"שלט רחוק" ללא אפשרות ללוות את התהליך וללא אפשרות לבצע בדיקות ומעקב בסטנדרטים רפואיים כמו בישראל.
• הצורך הקוגנטי בבדיקת קביעת אבהות כופה לדעת מי האבא הביולוגי גם אם הם לא רוצים במידע זה. [5]
• הרך הנולד במרבית הפעמים משולל זכויות רפואיות וסוציאליות עד קבלת האזרחות.
• ישנה אפליה של להט"ב לעומת זוג הטרוסקסואלי. גם בפעמים בהם המדינה בה נולד התינוק מכירה בשני ההורים המיועדים כהורים כחוק של הרך הנולד, משרד הפנים הישראלי אינו מכיר בדוקומנטציה של אותה מדינה בניגוד לדוקומנטציה זהה שהונפקה לזוג הטרוסקסואלי.
• חוזי הפונדקאות הללו, ובפרט במדינות עולם שלישי כמו הודו דרך סוכנות, פוגעים פעמים רבות בזכויות האם הפונדקאית, ללא ידיעת האבות.

בעבר מונתה ועדה ציבורית לבחינת ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון וההולדה בארץ בראשות פרופ' שלמה מור יוסף ע"י מנכ"ל משרד הבריאות. הועדה פרסמה את המלצותיה בדו"ח מפורט. בנוגע להליך המבוצע בישראל הציעה הועדה לאפשר לקבוצות אוכלוסייה נוספות לעשות שימוש בהליך אך יחד עם זאת, המליצה שלא לפתוח את ההליך לכלל האוכלוסייה. הנחת המוצא של הועדה הייתה שאין למנוע מיחידים להביא לעולם ילדים באמצעות ההליך אך פתיחת אפשרות זו ליחידים שאינם סובלים מליקוי רפואי תכניס לכלל הזכאים קבוצת אוכלוסייה אשר תבוא על חשבונן של הנשים שעבורן נועד החוק לתת מענה. לכן, הועדה המליצה אכן להרחיב את קבוצת הזכאים ליחידים וליחידות אך בתנאים מסוימים כך שנשים יחידות יהיו זכאיות לפונדקאות כמו זוגות של איש ואישה ואילו גברים יחידים יוכלו לפנות לוועדה באישור לפונדקאות אלטרואיסטית (כלומר פונדקאות המבוססת על קשרים קודמים בין הצדדים ולא על בסיס תשלום). המליצה הוועדה להגביל את ההליך רק ליחיד שאין לו ילדים ולבני זוג שלשניהם יחד אין יותר מילד משותף אחד (בין אם נולד בעקבות הליך הפונדקאות ובין אם לאו). הוועדה המליצה גם להרחיב את מעגל הנשים שיכולות לשמש כפונדקאיות כך שגם נשים נשואות תוכלנה אך יש לוודא כי לא נעשה ניצול מצד בן-זוגן. בנוסף, הוצע שקרובת משפחה תהיה רשאית לשמש כפונדקאית למעט אמא, בת, סבתא או נכדה - דבר שיוכל לעזור ליחידים גברים למצוא פונדקאית בהליך האלטרואיסטי. הנחת יסוד של הועדה בנוגע לפונדקאות בקרב זוגות חד-מיניים היא שהעובדה שמדובר ביצירת הורות שאיננה אפשרית בדרך הטבע לא צריכה למנוע את האפשרות להשתמש בטכנולוגיות הרפואיות הקיימות היום על מנת לאפשר זאת.

מצגת ספיציפית רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Imrie, Susan; Jadva, Vasanti (2014). "The long-term experiences of surrogates: relationships and contact with surrogacy families in genetic and gestational surrogacy arrangements". Reproductive BioMedicine. 29 (4): 424–435

 צבי טריגר, מסע אחר: חוויות של הורי פונדקאות ישראלים בהודו, תיאוריה וביקורת 44, קיץ 2015, עמ' 78

אברהם חיים "הורות, פונדקאות והמדינה שביניהן" חוקים ט' (2016) עמ' 96