‏0.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חופש הביטוי פגיעה ברגשות דתיים?

תוכן העניינים

תקציר 

מבוא

פרק ראשון: - חופש-הביטוי ומעמדו במשפט הישראלי

פרק שני: פגיעה ברגשות: תיאור המצב העובדתי בחוק הישראלי

 תולדותיו של הסעיף בחוק הפלילי

 ביקורת על החוק

פרק שלישי: פגיעה ברגשות-דתיים בפסיקה הישראלית - תיאור מצב

 אכיפה סלקטיבית של החוק? 

 שאלת האיזון

 מצעד הגאווה כמקרה בוחן 

פרק רביעי: הניסיון להגן בחוק על רגשות-דתיים דווקא 

פרק חמישי: ההצעות הקיימות לתיקון החוק

 הצעה אלטרנטיבית

 הנימוקים להצעה 

סיכום 

ביבליוגרפיה 

סעיף הפגיעה ברגשות דתיים ומסורתיים מופיע כחלק מחוק העונשין הנועד להגן מפני פגיעה ברגשותיהם של מסורות-דתיות ואנשים המקיימים אותן, בצורות ואופנים שונים: ביזוי ועלבון, פגיעה בפולחן, חילול מקומות קדושים וכד'. בסימן ז' מקובצים החוקים הדנים בכל אלה ושם מתומצת הדין הפלילי במדינת ישראל בכל הנוגע ליחסים שבין דת ומדינה. ראשיתן של התקנות נגד פגיעה ברגשות דתיים הן במאורעות תרפ"ט. הנציב העליון כיתת רגליו על מנת להתקין את "פקודת הנאצה" במהירות, מתוך חשש כי הפרעות היו בעלות רקע דתי, וזו לשונה:

" "כל אדם המפליט כל מלה או קול ברבים או לאוזניו של כל אדם אחר העלולים או מכוונים לפגוע ברגשותיו הדתיים או באמונתו של אותו אדם, יהא צפוי בצאתו חייב בדינו לעונש מאסר לשנה אחת".

כנהוג פעמים רבות בנוגע לחקיקות רחבות ועמומות מעין זו, למעט מקרים בודדים, לא מופעל סעיף זה. עם זאת, במרוצת השנים, כמה אירועים העמידו בסימן שאלה את קיומו העקרוני של קיומו של חוק זה במניין החוקים בחברה דמוקרטית, ביניהם: מעצר הנהג שהביא להתפרעויות בעכו, עתירות לבג"ץ בנושאי מצעד הגאווה, מעצרם של פעילי ארגון "דעת אמת" בגין פגיעה ברגשות הדתיים, ופרשיית החשכת המסך בתשדיר מפלגת שינוי כחלק מתעמולת בחירות.

רבים קראו לביטולו המוחלט של החוק בשל פגיעתו בחופש הביטוי, או לחלופין לערוך בו התאמות על מנת שיכול על כלל האמונות הדתיות ושאינן דתיות השונות וכן יכלול הגנה על רגשות לאומיים, שעד היום אינן מוגנות בחוק הישראלי. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, למשל, מביעים דאגה רבה לעקרון חופש הביטוי בשל קיומו של החוק ומציעים להכפיפו רק לצורך מניעת אלימות, גזענות, הפרות סדר ציבוריות או השחתת מוקדי פולחן.

פרופ’ קרמניצר, אחד מחוקרי המכון, טוען כי ראשית יש לייצר הבחנה בין מידות חומרה שונות הפגיעה. פגיעה ברגשות אדם יחיד או פגיעה חד פעמית אינה ראויה להיחשב כעברה של פגיעה ברגשות דתיים. עם זאת, פגיעות מתמשכות בהקשרים שונים, לדבריו, הן תופעה רווחת הנובעת מן השוני שבין קבוצות ומאפייניהן. על כן, לדידו במידה ויש התמדה בחוק האוסר פגיעה ברגשי דת, ראוי להכיל תחת כך גם רגשות לאומיים, אתניים או אידאולוגיים. איסור על פגיעה ברגשות דתיים בלבד אינו שוויוני ואינו הוגן.

קרמינצר מעלה בעיה העולה ממהות ההגנה על רגשות המעמידה את החוק בבעיה - קיים קושי בבחינת מידת הפגיעה ברגשי הדת. רגשות הם מצב סובייקטיבי של אנשים, ועל כן קשה להבחין בפגיעות הקשות. הדבר עשוי להוביל לתביעות קנטרניות בין קבוצות במסגרת מאבקים כאלה או אחרים. על-פי כן, הוא אומר, מוטב שלא להגדיר פגיעה ברגשות כעברה פלילית.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)