‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסדר כובל מונופוליסטי של תיאום מחירים, החלפת מידע בין מתחרים?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת הרקע המשפטי

הסדר כובל מונופוליסטי

תיאום מחירים

תאומים בין מתחרים

הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 14) 

שיתוף מידע בין בנקים וחוק ההגבלים העסקיים

החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין: הסדר כובל בין המתחרים במכרז "בזק" 

החלטת הממונה על הגבלים עסקיים בעניין: החלפת מידע ותאום בין איגוד סוכנות השחקנים

דיון ביקורתי ומשפט משווה

סיכום הדברים

ביבליוגרפיה

בינואר 2019 שונה שם חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות הכלכלית.

נשאלת השאלה האם הסדר כובל מונופוליסטי יכול להעשות על ידי החלפת מידע בין תאגידים מתחרים?

השלילה של התקיימות של שיתוף פעולה אופקי בדין הישראלי מומשג כ-"הסדר כובל".

סעיף 4 ל"חוק ההגבלים העסקיים" טוען כי לא יהיה אדם חלק מ"הסדר כובל", זאת במידה וקיבל מלכתחילה את אישור ה"ממונה על ההגבלים העסקים" או "בית-הדין להגבלים עסקיים" או ככל שהוא פטור מדרישת האישור לפי אחד מ"פטורי הסוג". האיסור הוא מוחלט מהוכחת קיומו של הסדר כובל. אי קיום הוראה זו נחשבת כעבירה פלילית המובילה לעונש מאסר עד שלוש שנים וקנסות גבוהים (עד מיליוני שקלים).

לפי חוק ההגבלים "הסדר כובל" הוא: הסדר (נקבע בהתנהגות, בכתב או בע"פ, במשתמע או במפורש וכו') בין אנשים או גופים עסקיים המנהלים עסקים (משמע שיתוף פעולה במסגרת "חרם צרכנים", למשל, איננו הסדר כובל) העלול למנוע או להפחית את תחרות (מספיק פוטנציאל לפגיעה בתחרות ולא נדרש להוכיח פגיעה בפועל). בנוסף לכך, החוק קובע כי צד ג' המתאים את פעילותו ל"הסדר כובל" נחשב כצד לעניין, למרות שלא לקח בו חלק במפורש[1].

 למשל, במקרה בו שני מתחרים במכרז משתפי פעולה ביניהם והחברות יוצאות במבצע משותף במחירים נמוכים, בכדי לדחוק את מתחרותיהן החדשות מהשוק,מעשה המהווה "הסדר כובל" חברה שלישית שיוצאת בד בבד במבצע זהה על מנת להתאים עצמה לתחרות בשוק, ולמרות שלא הייתה צד ישיר לאותו מבצע משותף ופעלה לבדה, עלולה להיתפס גם היא עפ"י החוק כצד להסדר הכובל[2] .

מצד שני , לחוק שורה של הסדרים שאינם יחשבו כהסדרים כובלים- הסכמים בין חברת האם וחברה בת (בבעלות של 50% לפחות), הסכמים המתייחסים לפטנטים, סימנים מסחריים וזכויות יוצרים, הסכמים עם ארגוני עובדים בענייני עבודה, הסכמים שנכרתו עפ"י חוק וכד'.

החוק מדגיש במפורש כי שת"פ אופקי במעטה של "איגוד עסקי" נחשב הסדר כובל לכל עניין. כלומר, לא ניתן לקיים שת"פ ענפי ולקבוע מחירים יקרים אחידים תחת הסוואה של הנחיות "איגוד ", "התאחדות" וכד'.[3]

 דילמה שהתגלגלה לפתחו של ביהמ"ש היא האם נסיבות בהם מתחרים התאימו את מחיריהם זה בגלל זה, ללא כל תיאום ישיר או עקיף ביניהם, נחשב הסדר כובל? ביהמ"ש השיב לשאלה זו בשלילה וחרץ שהתאמת מחירים ללא תיאום לא מהווה הסדר כובל במדינת ישראל,גם אם הוכח כי הצדדים העלו את מחיריהם תוך הסתמכותם אחד על השני.[4]

 חוק ההגבלים העסקיים והתקנות ,סוללים את הצורה החוקית בה ניתן לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים או לבית הדין בבקשה לקבלת אישור לפעול בשת"פ העשוי בדרך כלל להיחשב כ"הסדר כובל". בנוסף לכך, החוק כולל את השיקולים שישקלו על ידי רשות ההגבלים העסקיים לצורך קבלת אישור: ייעול היצור והשיווק של הנכסים הנידונים, הורדת המחירים לצרכן, הבטחת היצע מספיק לטובת הציבור וכו'. לכל אישור נקבעת תקופת תוקף (ובמידה ולא נקבעה - ברירת המחדל היא 3 שנים). חידוש האישור ובנוסף כל שינוי מרכזי בתנאי ההסדר נשוא האישור , צריכים לבצע אישור מחדש. [5]

מצגת חוק התחרות הכלכלית, תיקון חדש, הגבלים עסקיים 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק התחרות הכלכלית.

 Adi Eyal "Antitrust Abuse: Which Power is Curtailed?" Abuse of Power in Competition Law (Nihoul and Takahashi, eds)

אריאל אזרחי, דיויד גילה דיני התחרות האירופאים בראי דיני ההגבלים העסקיים הישראליים, נבו (2019)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)