‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד בא לידי ביטוי יישום ואכיפה מבט משווה בין הולנד וישראל?

תוכן עניינים:

מבוא                                             עמ' 2

רקע תיאורטי                            עמ' 3-4

מתודולוגיה                                   עמ' 5

מצב הרגולציה בישראל             עמ' 5-7

אכיפה סביבתית בישראל          עמ' 7-8

מצב הרגולציה בהולנד            עמ' 8-10

אכיפה סביבתית בהולנד        עמ' 10-12

דיון                                         עמ' 13-15

סיכום                                     עמ' 16-17

ביבליוגרפיה                                 עמ' 18

סוף המאה ה- 18 סימן את תחילתה של אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעה האנושות, המהפכה התעשייתית. התפתחות התיעוש והשימוש בטכנולוגיות חדשות הביאו לפגיעה בסביבה במדינות המתועשות. בעשורים האחרונים חלה התעוררות וישנה הבנה כי יש להימנע מפגיעה בסביבה. מדינות וארגונים רבים מנסים להביא להפחתת הזיהום, שמקורו בגורמים שונים, באמצעות הפעלת רגולציה.

אחת מהשאלות העיקריות שעולות בתקופתנו הינה: כיצד למנוע נזק חמור לסביבה הטבעית? הגורמים לנזק שכזה הינם מורכבים, שנויים במחלוקת ונובעים ממגוון רחב של לחצים חברתיים וכלכליים. בניגוד לתוצאות הנזק, שהינן גלויות, מרבית הגורמים לנזק אינם גלויים (Gunningham & Sinclair).

במסגרת התיעוש המואץ והעיור בסוף המאה ה- 19, ממשלות אמריקאיות העבירו חוקים רגולטורים נוקשים שמטרתם למנוע תאונות ומחלות, להיאבק בהונאה ולשפר את המוסר. הסוציולוג ויליאם גרהם סמנר (William Graham Sumner) הזהיר שדרכי חוק שכאלו לא יוכלו לשנות דפוסי התנהגות, אמונות נורמטיביות ומערכות תמריצים, שעיצבו את מרבית ההתנהגות הפרטית והעסקית בארה"ב. לטענת דורותי תורנטון ואחרים (Thornton, Kagan & Gunningham), סמנר הגזים בתגובתו, אך ספקנותו לא הייתה לחלוטין לא מוצדקת. הדבר בא לידי ביטוי בכך שחברות עסקיות מוסדרות לרוב מביעות עוינות כלפי תקנות אשר דורשות עלויות ציות גבוהות ומפחיתות באוטונומיה ניהולית.

האסטרטגיה המוכרת והמקובלת ביותר להכוונת אכיפה וענישה בתחום איכות הסביבה הינה האסטרטגיה ההרתעתית, הנובעת מן הגישה התועלתנית כלפי הציות לחוק (קרסין). במסגרת עבודתם של גנינגהם ואחרים (Gunnigham, Thornton & Kagan,) נטען כי מרבית קובעי המדיניות ועובדי הציבור הרגולטורים בארה"ב מאמינים שענישה משפטית חמורה, של הפרות משמעותיות ומכוונות, משרתת פונקצית "הרתעה כללית" חיונית. ביסוד גישה זו עומדת ההנחה שתאגידים עסקיים מוסדרים הינם "חסרי מוסר מחושבים" שנוקטים באמצעים יקרים, בכדי לעמוד ביעדי מדיניות, רק כאשר הם נדרשים לעשות זאת מפורשות ע"י החוק וכאשר הם מאמינים שאי ציות לחוק עשוי להתגלות ולהיענש בחומרה.

הסנקציה הנפוצה ביותר הננקטת בגין הפרה של רגולציה סביבתית הינה שימוש בקנסות (קרסין). סנקציית השימוש בקנסות, בעבירות נגד איכות הסביבה, נחשבת לדומיננטית במדינות רבות ובהן מדינות אירופה וארה"ב. מדובר בכלי מרכזי בו עושות רשויות האכיפה שימוש בעת אכיפת חוקים להגנת הסביבה, כאשר ישנם שלושה סוגים של קנסות: פליליים, מנהליים ואזרחיים שיפוטיים. השימוש בסוגי הקנסות משתנה ממדינה למדינה. כך למשל בארה"ב עולה השימוש בקנסות אזרחיים ומנהליים בהרבה על השימוש בקנסות פליליים בעבירות סביבה ואלו בגרמניה כלי האכיפה העיקרי ברגולציה סביבתית הינו שימוש בקנסות מנהליים.

עם זאת מחקרים מראים כי הקשר בין "הרתעה כללית" לבין ציות הינו מורכב (Gunnigham, Thornton & Kagan, ). נמצא כי מוטיבציות של ארגונים להיענות לדרישות רגולטוריות נובעות ממגוון רחב של גורמים בהם: אמונה כללית בלגיטימציה של דרישות הרגולציה, תפיסת עלויות חברתיות, בושה או אשמה והפעלת סנקציות בלתי פורמאליות ע"י קהילות מקומיות, ארגונים לא ממשלתיים ועוד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

טל א'. התועלת מאי ציות לחוקים סביבתיים: המקום של ניתוח כלכלי בקביעת קנסות למזהמים. בתוך אידלמן ע', טל א'

ובן אהרון נ' (עורכים), סביבה ומדיניות: קובץ מחקרים (עמ' 11-31). ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.

טליתמן ד' וטל א'. דיווח עצמי- המפתח לשיפור באכיפה סביבתית בישראל. בתוך אידלמן ע', טל א' ובן אהרון נ' (עורכים), סביבה ומדיניות: קובץ מחקרים (עמ' 79-94). ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.

קרסין, א'  יישום אפקטיבי של מדיניות סביבתית: עידוד הציות וייעול האכיפה. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.

Gunningham, N., Kagan, R. &  Thornton, D. Social License and Environmental Protection: Why Businesses Go Beyond Compliance. Law & Social Inquiry, 29 (2), 307-341.

Gunningham, N., Thornton, D. & Kagan, R. Motivating Management: Corporate Compliance in Environmental Protection. Law & policy, 27 (2), 289-316.

Thornton, D., Kagan, R. & Gunningham, N. When Social Norms and Pressures Are Not Enough: Environmental Performance in the Trucking Industry. Law & Society Review, 43 (2), 405-436.