‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה מעמדה ומהי חשיבותה של התארגנות העובדים ?

תוכן עניינים

מבוא                                                                                             

שאלת מחקר:                                                                               

זכות ההתאגדות מהי?                                                                  

יישומה של זכות ההתאגדות עד שנות ה –                                   

שוק העבודה בשנות ה –  ,השפעת הגלובליזציה ועוד                   

זכות ההתאגדות בעידן החדש -חשיבותה ותיאור המצב בפועל   

ארגון עובדים                                                                                

זכות ההתאגדות בעידן החדש : ועד עובדים כצד להסכם קיבוצי: גישת בית הדין                                                                                              

ההגנה הניתנת לעובדים המפוטרים בגלל היוזמה להתארגנות במקום העבודה                                                                                                      

ועד עובדים כצד להליך קיבוצי                                                     

פס"ד הסתדרות העובדים החדשה נגד פלאפון תקשורת בע"מ    

משפט משווה                                                                            

סיכום, מסקנות, דיעה אישית ומענה על שאלת המחקר              

ביבליוגרפיה                                                                                   

התארגנות ועד עובדים נגזרת מהזכות להתאגד, שהינה אחת מזכויות היסוד ותוקפה בישראל מוכר עוד טרם הקמת המדינה. במשפט העבודה הבין לאומי מחשיבים זכות היסוד הנ"ל כזכות אוניברסאלית לכל אדם. סעיף 23 בהצהרת האומות מאוחדות מתייחס להכרה בחופש ההתאגדות שניתן לעובדים ולאיגודים עצמאיים והיא זכות נפרדת מזכות ההתאגדות של תאגידים.[1]

כיום אין בנמצא הגדרה בחוק הישראלי של מהות ארגון העובדים, על כן נאלצה הפסיקה להגדיר בעצמה את העניין. תכליתו של ארגון עובדים צריכה להיות במישור הקיבוצי ולא להפוך את העיסוק המרכזי של ארגון העובדים למישור האישי. המעמד של ארגון עובדים הוא מעמד שניתן לו מכוח משפט העבודה הקיבוצי, ומכיוון שדברי החקיקה שעוסקים בזכויות וחובות של ארגון עובדים הם בעצם חלק ממשפט העבודה הקיבוצי.[2]

ישנם מעסיקים לא מעטים אשר משתמשים בפיטורין ככלי נשק כנגד התארגנות עובדים בשלביה הראשונים. התנהלות זו גורמת לעובדים רבים להירתע ולהימנע מהצטרפות לארגון העובדים במקום העבודה, מתמיכה במהלך ההתארגנות או ממעורבות פעילה בו. כאשר רואה עובד כי חברו פוטר בגלל מעורבותו בהתארגנות העובדים, הוא יכול לפתח פחד מלקחת חלק בהתארגנות, בגלל שדינו יכול להיות זהה לזה של חברו. במקרים כאלה מסווה לא פעם המעסיק את מטרת הפיטורין וטוען כי קיימים צמצומים בעסק, מתרחש שינוי ארגוני, קיים תפקוד כושל של העובד, או שהתקיימו עבירות משמעת ועוד הסברים רבים. המשמעות של ההתנהלות הזאת היא שהעובד המעורב בהתארגנות נפגע פגיעה כפולה בזכות ההתארגנות: פגיעה אישית בזכותו של אותו עובד להתאגד, ופגיעה קיבוצית בדרך של שלילת זכותם של כלל עובדי המקום להחליט באופן חופשי אם להצטרף לארגון עובדים.[3] 

העבודה תבחן את החקיקה המגנה על העובד מפי התערבות של מעסיקו בתהליך ההתארגנות. דגש מיוחד ינתן לפרשת התארגנות העובדים הראשונית בפלאפון, שהובילה לחקיקה תקדימית בנושא.

לאחר מכן אערוך סקירה משווה בין הדין המצוי בישראל לבין החוק האנגלי בנושא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מיכל שקד, זכות ההתארגנות המקצועית אחרי פסיקת "פלאפון", מבזקי הארות פסיקה 32, עמ' 4

סטיב אדלר "התארגנות עובדים בישראל: מגמות, היבטים משפטיים ומדיניות" ספר אלישבע ברק-אוסוסקין עמ' 519