‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי צמצום תאונות הדרכים?

תוכן עניינים

מבוא

הצורך בצמצום תאונות הדרכים : תאונות דרכים והעלויות של תאונות דרכים

צמצום תאונות הדרכים כחסכון למשק הישראלי

צמצום תאונות דרכים : עצירת מחיר הדמים

עלות תאונות הדרכים למשק הישראלי

נתונים אודות תאונות דרכים בישראל

תאונות דרכים בהם הנפגעים הם ילדים:

השלכות בריאותיות של תאונות דרכים:

נתונים אודות נסיונות צמצום תאונות דרכים בישראל

תאונות בהם מעורבים אופנועים-במיוחד בקרב צעירים.

צמצום תאונת דרכים כאשר הנהיגה הייתה בהשפעת אלכוהול או סמים:

סמים

צו השעה: צמצום העלות של תאונות דרכים למשק הלאומי

מסקנות

רשימה ביבליוגרפית

צמצום תאונות הדרכים הוא הכרח. הן במחיר הדמים והן במחיר הכלכלי. מעיון בנתונים הסטטיסטיים עולה כי הנזק הכלכלי למשק כתוצאה מתאונות דרכים הוא נזק גדול ואשר יכול להיות מורכב מכמה סוגי עלויות כאשר בראשן ההוצאות של רשויות המדינה בחילוץ ופינוי, טיפול רפואי ושיקום, כלב הנזקים חומריים והוצאות הכרוכות בטיפול בנזקים רכושיים אלה.

המדינה גם מפסידה בכל פעם שיש נפגעים ובמיוחד כאשר יש הרוגים ; היא מפסידה תוצר על ידי ירידה בתפוקה ובכושר העבודה והחסרת ימי עבודה.

לצד עלויות אלה, יש את הצער כאב וסבל של המעורבים בתאונה ובני משפחותיהם.

על בסיס הנתונים שהועלו בפרקים הקודמים, ולאחר שסקרנו את ממדי ומספרי תאונות הדרכים בארץ על פני העשור האחרון לפחות, יחד עם סקירת העלויות הכרוכות בתאונות אלה, מתחזקת השובה החיובית להשערה שלי בעבודה מחקר זו כי תאונות הדרכים עולות למשק הישראלי עלות שנוגסת מהתוצר הלאומי גולמי של המשק.

העלויות כפי שראינו בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יחד עם הנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מורכבות כאמור מכמה סעיפי עלויות שכל סעיף וסעיף עומד בפני עצמו ואינו קשור לשאר הסעיפים.

ראינו שישנה עלות לצד היפגעותם של אנשים ויש עלות כיוצא מהרוגים של תאונות דרכים גם אם אותם הרוגים היו בדרכים או תוך כדי עבודתם וגם אם היה מדובר בתאונת דרכים רגילה שאינה תאונת עבודה.

העלות האנושית היא עלות הטיפול והשיקום של נפגעים ובני משחותיהם, עלות אובדן התפוקה של אותו נפגע למשק, פיצויים והטבות וקצבאות שישולמו לאותו נפגע בשל אובדן כושר העבודה באופן זמני או קבוע, קביעת דרגת נכות שיכולה לזכות בתשלומי קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, קצבאות לצלויים ולעזרה מבני משפחה- קצבאות לשירותים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי- בנוסף לפן של בריאות הנפש שלא ניתן להתעלם ממנו.

בעניין העלות עבור נזקי רכוש שנפגע בתאונות דרכים הנתונים מראים כי מדובר בהוצאות גבוהות עבור פיצויים בגין נזקי רכוש וכספים שמתגלגלים מחברות הביטוח לכיסי הנפגעים או משפחותיהם, לאחר חקירה במשטרה שגם עולה כסף למדינה, ולפעמים לאחר הליך משפטי שמצריך דיונים בבתי משפט ושזה גם עלות המוטלת על כתפי המשק.

חלק מהתאונות בהם נפגעו ילדים קטנים במגזר הערבי נבעו מחוסר השגחה של מבוגרים על הילדים האלה בכביש. במחקר של ארגון בטרם בשנת 2007 עלה כי ילדים ערבים משחקים בכבישים או במגרשי חנייה או על המדרכות דבר שמגביר את ההסתברות להיפגעותם, בשל היותם בקרבת מכוניות נעות או חונות ללא כל השגחה מצד המבוגרים.

במחקר של בנק ישראל אודות עלויות תאונות הדרכים למשק, העלה למשל כי הגריטה המוקדמת כדאית למשק יותר מכפי שהעריכו בעבר, שכן במקרה של תאונה המכוניות הישנות מסוכנות לנוסעיהן ולהולכי רגל יותר ממכוניות חדשות. אם מצרפים לתועלת זו גם את התועלת הסביבתית הנובעת מתכנית הגריטה, מתקבל נימוק כבד משקל בעד חידושה.

במחקר של בנק ישראל שראה לנכון להעלות את הנושא של העלויות הכרוכות בתאונות דרכים עם נפגעים, עם דגש על תוכנית גריטה לצורך הבטחת נסיעה ברכבים חדישים ותקינים כדרך ללחימה בתאונות דרכים וחומרת הפציעות כתוצאה מהן[1].

אם תכנית הגריטה תחודש בעתיד, כדאי לשקול להנהיג אותה במבנה מדורג – כלומר להגדיל את המענק הכספי מחודש לחודש (או מרבעון לרבעון) בתקציב נתון – משום שהדבר יאפשר "לנקות" את השוק ממכוניות ישנות באופן יעיל יותר. זאת משום שלחלק מבעליהן של המכוניות הישנות ישתלם לגרוט אותן תמורת סכום קטן יחסית (למשל פחות מ-3,000 ש"ח, הסכום שניתן בשנים 2012—2013). מאחר שהתקציב לתכנית מוגבל ודחייה כרוכה בסיכון להחמיץ את ההזדמנות לגרוט את המכונית, הם יזדרזו לנצל את התכנית בחודשים הראשונים. לחלופין ניתן לחדש את תכנית הגריטה באופן שונה לחלוטין – באמצעות מעין "אחריות יצרן"^[2]. היבואנים יפרישו לקרן ממשלתית סכום כספי קטן תמורת כל כלי רכב חדש שנמכר^[3]. כאשר כלי הרכב יגיעו לגיל המתאים, הקרן תקנה אותם מהבעלים שמעוניינים למכור, ותגרוט אותם.

בטיחותם של דגמים חדשים של כלי רכב עולה בהתמדה ביחס לבטיחותם של דגמים ישנים, ותהליך זה אינו עתיד להיעצר[4]. מן ההיבט הבטיחותי התועלת המשקית מתכניות לגריטה מוקדמת צפויה אפוא להתמיד לאורך זמן. למעשה היא אף צפויה להפוך לרלוונטית ולחשובה משהייתה, שכן בעתיד הנראה לעין יציידו את המכוניות באביזרים שמונעים תאונות מראש, והדבר עשוי להגדיל את הכדאיות הכלכלית של מדיניות ציבורית שתרחיב את הגריטה המוקדמת גם למכוניות "צעירות" יותר.

בסופו של יום, ולאור הנתונים הרבים שהצלחתי להיחשף אליהם במשך העבודה הזו, ראיתי כי לצערי הרב תאונות דרכים הן בעלות השפעה שלילית על התוצר הלאומי ועל המשק הכלכלי בישראל, גם כתאונה עם נפגעים, והן כתאונות קלות וגם אפילו בתוכניות להפחתת מספר התאונות ומלחמות בתופעה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ד''ר ק. גיאקומו פראטו וד''ר ו. גיטלמן ופרופ' שלמה בכור, מיפוי המאפיינים והגורמים של תאונות דרכים קטלניות בישראל, המכון לחקר התחבורה-הטכניון