‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

א. מבוא

1. הצגת הנושא

2.מהו אלטרואיזם

3.מהות וסוגי אלטרואיזם

4. אבולוציה של האלטרואיזם

5. כיצד לא נעלם האלטרואיזם אם אינו מועיל לבעליו?

ב. דיון

1. הנעה עצמית לאלטרואיזם – רגש, עיקרון או ציווי?

2. תפקידה של צדקה בדוקטרינת הנצרות – החברה, הפרט, והקשר עם האל

3. מתן תרומה הוא שריר מנטאלי

4. האלטרואיזם כפי שהוא מתבטא במתן צדקה בקרב הקהילה הנוצרית

5. דוגמא – פעילות הקהילה הנוצרית בנצרת

ג. סיכום

ביבליוגרפיה

א.               מבוא

1. הצגת הנושא

עבודה זו מתמקדת באלטרואיזם וביטוייו בקהילה הנוצרית. בפרק המבוא, כרקע לנושא העבודה, אבחן בקצרה את הגדרת המושג אלטרואיזם ואת סוגיו השונים, את התפתחות האלטרואיזם בתהליך האבולוציה, את הפרדוקס של האנוכיות מול האלטרואיזם בתהליך זה וכיצד ניתן להסביר את הישרדות האלטרואיזם והשפעתו, ברמות שונות, על התנהגותם של אנשים בחברה האנושית.

 בפרק השני (חלק ב') יידונו היבטים של אלטרואיזם כפי שהוא משתקף בראי הנצרות כגון: מניעיו של האלטרואיזם; תפקידה של צדקה ברמת החברה, הפרט והקשר עם האל בדוקטרינה הנוצרית; מהי תרומה "כשריר מנטאלי"; וכן אעסוק בניתוח האלטרואיזם כמתן צדקה בקרב הקהילה הנוצרית.

בפרק הסיכום (חלק ג') אציג בקצרה את מסקנותי ואת עמדתי האישית בנושא האלטרואיזם כערך מוסרי בחברה האנושית. כמו כן, אתאר את פעילות הקהילה הנוצרית בנצרת ברמת הצדקה.

 בעיקרון, שלוש הדתות המונותיאיסטיות – היהדות, הנצרות והאסלאם – מיחסות ערך רב לאלטרואיזם ורואות באלטרואיזם ציווי אלוהי. התורה היהודית כולה, "על רגל אחת", מתמצה בדבריו של הלל הזקן: "ואהבת לרעך כמוך". מצוות מעשיות – כגון לקט שכחה ופאה, שמיטה, יובל, שבת, יחס מיוחד לגר, ליתום ולאלמנה – מבטאות תפיסת "תיקון עולם", הגורסת שעל האדם, כמי שנברא בצלם אלוהים, לתקן באופן פעיל את מה שנפגם בטבע (ניכור, יתמות, עוני, אלמנות, מומים וכו') ולסייע לזולת להתמודד עם מצבים קשים בחיים ולצורך זה עליו להקריב לפחות חלק מן האינטרסים האישיים שלו.

 צדקה כביטוי לאלטרואיזם היא ציווי דתי המהווה אחד העיקרים בשלוש הדתות המונותיאיסטיות. שלושת עיקרי הפרקטיקה הנוצרית הם: אמונה, תקווה וצדקה. חמשת יסודות האסלאם הם: אמונה, תפילה, צדקה, צום ועלייה לרגל (רודיך). יצוין כי ביהדות ובנצרות מקובלת התפיסה כי "תשובה תפילה וצדקה – מעבירות את רוע הגזירה". כלומר האדם המתוודה על חטאיו, מתפלל למחילת האל ותורם לצדקה במעשה ובממון, יכול לבטל בזכותן גזירה רעה שנגזרה עליו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פ. סטון) ׁ2015ׂׂ) משפטו של סוקרטס, ספרי עליית הגג, 2015.

מאיר חזן ואורי כהן (עורכים), תרבות, זיכרון והיסטוריה (שני כרכים), מרכז זלמן שזר ואוניברסיטת תל אביב, יוני 2012.