‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טיפול קבוצתי באומנויות בקרב קשישים?

תוכן עניינים

1       הזקנה והיחס לקשישים בחברה המערבית

1.1    הקדמה

1.2    הזקנה במקורות ובמסורת היהודית

1.3    תוחלת החיים ואיכות החיים של קשישים בישראל

1.4   זקנה: היבטים סוציולוגיים ופסיכולוגיים

1.4.1  בדידות

1.4.2  פרישה

1.4.3   עוני

1.4.4   אג'יזם

1.5    זקנה – היבטים פיזיולוגיים ורפואיים

2       תורת הקבוצה והתרפיה הקבוצתית

2.1    ההיסטוריה של התרפיה הקבוצתית

2.2    מהותו ויעילותו של הטיפול הקבוצתי

3       תרפיה באמצעות אומנויות

4       טיפול קבוצתי באומנויות בקרב קשישים

5       ביבליוגרפיה

הזדקנות הינה תהליך טבעי, הדרגתי המתרחש בקרב המין האנושי, מלווה בשינויים ברמה ביולוגית, פסיכולוגית חברתית ותרבותית, אשר במרכזה נמצא הזמן החולף, תהליך זה מייצר התמודדויות יומיומיות , קשיים חדשים, תחושות לא מוכרות ומצבי רוח קשים.

בני אדם בוגרים נקראים כיום "זקנים", או "קשישים" לאחר שעברו את שלב אמצע החיים.

להיות אדם זקן משמעו לראות את האדם בשנים היותר מאוחרות בחייו. הזקנה היא חלק מעולמינו, הדומם והחי, שמקיף אותנו. אין לנו שום יכולת לעצור אותה ובסופו של דבר אנו מקבלים אותה ומבינים כי זו תופעה טבעית המהווה חלק אינטגראלי מחיינו.

הזדקנות מפחידה, הקונוטציות העולות למילה זקנה והזדקנות הן קונוטציות שליליות של דעיכה, נסיגה, הידרדרות, מחלות, דיכאון, ירידה מנטאלית, מראה חיצוני, יחיד, תחושת חוסר ישע, בלות, אובדן ומוות.

בשל הפחדים ויחסי הציבור השליליים של הזקנה התייחסות אליה מאופיינת בהכחשה, התעלמות ודחייה, זלזול, הרחקה והדחקה.

היחס השלילי נע בין הכחשה לבין מלחמה נגד השעון הביולוגי בחיפוש אחר מעיין הנעורים, בעולם המתהדר בהשתייכותו לצעירים. לא תמיד זכתה הזקנה ליחס זה. בחברות שבטיות כמו האינדיאנים בצפון אמריקה, במדגסקר או באיי קוק באוקיינוס השקט, קוברים אדם מספר פעמים, לציין את פרידתו מכל אחד ממעגלי השתייכותו החברתית. התייחסות זו אפשרית בחברות בהן "המוות החברתי" אינו מקדים את מותו הביולוגי (חזן).

בתרבויות ובתקופות אחרות הזקנה כיבדה את בעליה. הישגי המדע והטכנולוגיה במאה האחרונה, העלו מצד אחד את תוחלת החיים ומצד שני את הנגישות לידע ולנתונים. ידע שנלקט והצטבר במהלך החיים שלמים אצל אדם פרטי, הפך לידע ציבורי המצוי לכל דורש במאגרי המידע האלקטרוניים. אם ידע מבטא כוח הרי שלכאורה יחסי הכוחות השתנו.

שליטה בטכנולוגיות המתחדשות מצוי אצל הצעירים ודוחק את הזקן ממרכזי הבמה אל השוליים, בעולם שמתייחס אל ידע כאל אוסף נתונים או שליטה בטכנולוגיות לעומת חוכמה הנדרשת מניסיון חיים מצטבר. האדם הוא בעל החיים היחיד שחי שנים ארוכות לאחר שעבר את גיל הפריון. תוחלת החיים הגדלה במהלך תקופה יחסית קצרה במונחי אבולוציה מציבה פרק חיים נוסף, כשליש מהחיים, המהווה שלב חדש ומהותי באבולוציה ומחייב בחינה מחודשת. רק במאה האחרונה עלתה תוחלת החיים מארבעים ושש לשמונים, גידול המהיר ביותר הוא בקבוצת גילאי 80 ומעלה בקרב הנשים, כלומר: לעומת המאות הקודמות, נמצא שבמאה הנוכחית הקבוצה שגדלה הכי הרבה היא קבוצת הנשים של גילאי 80 ומעלה.

ככל שאדם מזדקן כך הוא מפחד יותר להיעשות סנילי או להפגין כל תכונה שלילית אחרת המקושרת לזקנה. הפחד יניע אנשים מבוגרים, "קשישים" להרחיק את עצמם מבחינת פסיכולוגית מאנשים כמוהם הסובלים מבעיות של שכחה. אולם הפחד מפני הזקנה נהיה טבוע כל כך בתודעתנו, שדומה אפילו לאלה שחוקרים את הזקנה או מדווחים עליה, מחפשים רק מעיין הנעורים.

לעומת זאת שיהי , מסבירה שמחקרים אחרונים שערכו נוירולוגיים מוכיחים את ההפך מפחדינו הבסיסים על ירידה בתפקוד השכלי ככל שעולים בגיל. מחקרים טוענים כי תאי המוח אינם מתים כפי שאמרנו בעבר. אלא הם מצטמקים או נעשים "רדומים" בזקנה, במיוחד כאשר אין גירוי ואתגר קוגניטיבי.

אבל, אפילו במוח המבוגר ומפותח יכול להתרחש "נביטה" שבה תהליכים נוירונים חדשים יוצרים סינפסות נוספות. קרוב לשליש מן האנשים נהנים מערנות שכלית מלאה בגיל גבוה על פי מחקר חדש.

אחרים בשנות השמונים והתשעים לחייהם, עולים כמעט על כל קבוצת גיל אחרת ביישום כוחו של המוח.

הגדרות ותפיסות רבות קיימות בתקופת הבגרות המאוחרות. בספרות מכונה הזיקה בשמות שונים הגיל השלישי, בגיל החדש, גיל הזהב, קשיש, ישיש כל אלה הם מונחים המחברים לשלב האחרון של החיים שגבולותיהם הם אישיים.

תחום העוסק בחקר של הזדקנות כתהליך (מהות, סיבות השפעה על היחיד והחברה) נקרא גרונטולוגיה. הגרונטולוגיה חוקרת את ההיבטים הביולוגים, חברתיים, תרבותיים, פסיכולוגיים ואת יחסי גומלין שבין הזקנה וההזדקנות לבין הסביבה בה הן מתהוות וקיימות.

הדת והמסורת היהודית העניקו לזקן מעמד חשוב בחברה וציוו על כל חלקיה לתת לו את הכבוד הראוי לו. מיהו "הזקן" בחברה היהודית המסורתית? זקן הוא זה שקנה חוכמה, "לזקנים חוכמה" ועוד נאמר: "בפני שיבה תקום והדרת פני זקן" זו הדרך שבה צריכה החברה להתייחס אל הזקן. "כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך ה' אלוקיך", התוספת "כאשר צווך אלוקיך" באה להדגיש שעניין כיבוד אב ואם הוא צו אלוקי .

הדעה, כי תוחלת חיים חייבת להיות כרוכה גם באיכות חיים, שזורה גם במקורותינו והיא מופיעה במקומות רבים: בתורה, בנביאים ובכתובים. אריכות ימים נחשבת כשכר מצווה, שנאמר: "כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך" (שמות כ, י"ב), וכן (דברים ה' ט"ז), "למען יארכון ימיך ולמען ייטב לך" (אמירה המרמזת על טיבם של החיים הארוכים להם יזכה הממלא אחר המצווה של כיבוד הורים. בישעיהו (פרק נ"ג פס' י'), כתוב: "וראה זרע – יאריך ימים..."; כפי שנאמר בכיבוד אב ואם, אדם שזרעו ממשיך אחריו וילדיו מטפלים בו יאריך ימים בעת זקנתו. בספר משלי (פרק ג', פס' ב'), נכתב: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך..." וכן בפרק ט', פס' י"א: "כי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים [...]". אנו למדים מהכתוב על מעלת החוכמה, המיטיבה עם לומדה, ושכרם אינו רק באורח חיים אלא גם בשנות חיים. מכאן אנו למדים, כי אין די בהארכת חיים, מאחר שיש צורך גם למלא את השנים הללו בתוכן ובמעשים.

המפרשים מסבירים את תוספת שנות החיים (מעבר לאריכותם) גם כחיים של בריאות ושלווה. המושגים של חיים ושלום מוסברים על-ידי הפרשנים כבריאות גופנית בנוסף לאריכות הימים. נאמר עוד במשלי (פרק ג', פס' ט"ז), כי: "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד [...] פסוק זה שאמר שלמה המלך בשבח החכמה והתבונה בא כשכר ללומדי התורה, ומהו השכר? אריכות ימים המלווה בעושר ובכבוד.

רב היה מוסיף לאחר תפילת שמונה עשרה תפילה נוספת [ברכות ט"ז] "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, פרנסה [...] עושר וכבוד ותמלא כל משאלות לבנו לטובה" לימים תקנו תפילה זו להיאמר בשבת בה מברכין את החודש ומסיימים אותה בזכות תפילתו של רב.

למדים אנו כי חז"ל שיבחו את אריכות הימים המלווה בחומה. אנו מוצאים כיצד "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה" (משלי, פרק י', פס' כ"ז); החכם מוסיפים לו ימים ולרשע יופחתו ימיו. כמו כן, באיוב נמצא (פרק י"ב, פס' י"ב) "בישישים חוכמה ואורך ימים בתבונה...": ללמדך שבח של אריכות ימים המלווה בחוכמה ותבונה.

בסוף ספר קהלת (פרק י"ב, פס' ג'), מתוארים ימי הזקנה כימי הרעה וזאת בעטיין של מחלות הזקנה והפגיעות הפונקציונאליות הנלוות אליה: "ביום שיזועו שומרי הבית והתעוותו אנשי החיל, ובטלו הטוחנות כי מעטו וחשכו הרואות בארובות".

כאן מתוארות ארבע פונקציות גופניות: שומרי הבית, אנשי החיל, טוחנות ורואות. קל לזהות את השנים האחרונות: "הטוחנות" – הן השיניים. הזקן ששיניו נושרות, "בטלו הטוחנות כי מעטו". "הרואות" הן העיניים, והזקן המתואר כאן הוא קשה ראיה שעיניו חשוכות בארובותיהן.

באשר ל"שומרי הבית" ו"אנשי החיל", ניתן לראותם/להבינם באופן פיזי: אברי ההגנה הראשיים של האדם הם הידיים, העוצרות את המתקיף אותו. הידיים שומרות על הבית, שומרות על האדם. לעת זקנה: "יזועו שומרי הבית". אולי נתקף מחלת פרקינסון·, אולי סתם רעדה של זקנה מתוארת כאן. ומיהם "אנשי החיל?" האיברים שהגוף נשען עליהם, כאילו הם מעוותים, בלתי-יציבים.

 בתיאור זה אנשי החיל ושומרי הבית הם הגפיים, הידיים והרגליים, שהגוף תלוי בהם והם מפסיקים להיות חזקים ויציבים.

ניתן להבין את המונחים "שומרי הבית" ו"אנשי החיל" גם במשמעות סמלית, כסמל למערכות ביולוגיות, ולא לאברי הגוף. במקרה כזה נקבל תמונה קצת שונה: מי הם השומרים על האדם? מהן התכונות השומרות על הבית, על גוף האדם? הווה אומר: המערכת הביולוגית המחזיקה את הגוף ואת מערכותיו.

על אברהם אבינו נאמר: "זקן בא בימים [...]" (בראשית כ"ד, פרק א'), והמפרשים תמהים: מדוע נאמר גם זקן וגם בא בימים. מפרשים כי אברהם בא על ימיו ולא הימים באו עליו. מכאן אנו למדים, כי אברהם שלט על ימיו ולא נשלט על ידיהם, ללמדנו איכות-חיים מהי. היכולת לשלוט על הימים פירושה שמירת היכולות הגופניות והנפשיות בביצוע פעולות היום-יום.

וגם על משה רבנו, שהאריך ימים וחי מאה ועשרים שנה – תוחלת החיים המרבית כיום בעולם – מעיד הכתוב (ספר דברים, פרק ל"ד, פס' ז'), כי "משה בן מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס לחה". כלומר, בנוסף לימיו הארוכים היה בעל בריאות גופנית ונפשית טובה

מחלת פרקינסון - מחלה הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. קרויה על שמו של הרופא הבריטי ג'יימס פרקינסון. סימני המחלה: החלשת השליטה בתנועות רצוניות, התקשות השרירים, רעידות לא רצוניות ( "טיקים"). תפקודי הגוף התלויים בשליטה בשרירים נפגעים במחלה, אך לא התפקודים השכליים. מקור המחלה - פגיעה בהפרשת דופמין המשמש נוירוטרנסמיטר בסינפסות העצביות. האזור האחראי על יצור הדופמין במוח נקרא- Substantia nigra פגיעה בו כתוצאה מדלקת או מטרשת של כלי הדם במוח  עשויה לפגוע בתהליך יצור הדופמין ולפריצת המחלה. לרוב מופיעה אצל גברים מעל גיל 50. בשנים האחרונות פותחו מספר תרופות המעודדות את יצור הדופמין ומקלות על החולים.

לינק: מצגת בנושא זקנים, קשישים, גיל הזהב, זיקנה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלמוג עוז ותמר אלמוג, מחקר דור הY, מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה 

אניטה שפירא, ככל עם ועם: ישראל, מרכז זלמן שזר.

זקין גיורא, אילן דיאמנט ואמירה ישראלי, קווי מתאר לטיפול פסיכולוגי בהפרעות אישיות