‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם היה הבדל בין סיקור העיתונות המגזרית של האוכלוסייה החרדית – ימנית לבין סיקור העיתונות הפופולארית – חילונית (מקרה בוחן סיקור פיגוע החייל נתן זאדה) ?

 תוכן עניינים

מבוא       

התקשורת בחברה – היבט תיאורטי

ההשוואה     

סיכום ומסקנות    

ביבליוגרפיה    
להגיד שלתקשורת ההמונים יש השפעה רבה על חיינו, תהיה המעטה חמורה בלשון. במידה כזו או אחרת, כולנו פונים אליה לקבל מידע או להבין את המידע שזורם אלינו ללא הפסק. אנחנו מוכנים לקבל ממנה מידע והסברים לגביו מכיוון שכולנו נטינו לחשוב שהעיתונות היא אובייקטיבית, ושהמידע שמגיע אלינו הוא לא מתווך, ללא כל סינון של עיתונאי או עורך, ללא כל דעה או עמדה מגובשת שמתחבאת מאחוריה.

אך היום, כבר ברור לכל, שאין דבר כזה "אובייקטיביות בתקשורת". לכל אחד יש דעה, לכל אחד יש עמדה וכל אדם מגיע מרקע כל שהוא, גם כתבים, עורכים ומו"לים של עיתונים. לכן זה מובן שסיקור של אותו אירוע יוכל להיות שונה בכלי תקשורת שונים. ר. ניר (1984) כבר כתב שסגנון כלי התקשורת אינו אחיד, ואפילו שהם באותו המדיום, ייתכנו שינויים לשוניים רבים בין אחד לשני.[1]

טקסטים בתקשורת נכתבים ומועברים לנו על ידי בני אדם, והשפה שהם משתמשים בה משמשת כדרך להעברת מסרים הכוללים אמונות ודעות. לעיתים ניתן לגלות את המסר האידיאולוגי שמאחורי הטקסט בקלות, ולעיתים הוא מוסווה וצריך ניתוח מעמיק כדי לחשוף אותו,[2] אך שלא נטעה לחשוב שהוא לא שם. ולכן כשבני אדם מקבוצות שונות בחברה, עם השקפות עולם שונות מעבירים לנו את ה"חדשות", נוכל לראות הבדלים בין הדיווחים, לשון מעט שונה, הבנת עולם אחרת.

הרי שאחד האמצעים ליצירת סולידאריות בין קבוצות חברתיות הוא קיום של לשון משותפת. הלשון תורמת להבחנתה של הקבוצה מקבוצות אחרות, כשהדבר בולט במיוחד בקבוצות של מיעוטים, שהם בעלי תת תרבות שונה מהחברה כללית.[3] החברה החרדית אצלנו היא דוגמא מעולה לכך, ואנחנו אכן נראה את השינויים בדיווח התקשורתי שלהם לעומת הזרם המרכזי.

בנוסף לכך, אין שום טקסט שמתקיים כיחידה מבודדת, טקסט הוא חוליה מתוך שרשרת ארוכה של טקסטים ושל התרחשויות שהשפיעו עליו. דיווח כל שהוא מגיע בעקבות דיווח קודם ואו בעקבותיו עשויים להיווצר טקסטים נוספים.[4] ואכן, בהקשר שלנו, נוכל לראות כיצד הסיקור של הפיגוע הושפע על ידי ההתנתקות.

בעבודת ההשוואה שאבצע כאן, בחרתי להשוות את הסיקור של פיגוע הירי של החייל עדן נתן-זאדה בשפרעם, שבוצע בתאריך ה-4.8.2005, של שישה עיתונים שונים: "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", "יתד נאמן", "הצופה" ו"המודיע". הפיגוע הגיע כניסיון לנסות ולעצור את תוכנית ההתנתקות (לדברי המפגע).

שאלת המחקר היא: האם היה הבדל בין סיקור העיתונות המגזרית של האוכלוסייה החרדית – ימנית לבין סיקור העיתונות הפופולארית – חילונית. האם היו עיתונים "עדינים" יותר מאחרים, האם עיתונים סיקרו את הפיגוע בהבנה וסלחנות יחסית, או באופן קשה, מחמיר והחלטי. האם התקשורת השתמשה במושגים שכיחים מסיקורי פיגועים ערביים כנגד אוכלוסיה יהודית, או שההתייחסות כלפי מבצע אקט טרוריסטי יהודי משתנה עקב היותו של המפגע יהודי, הנפגעים ערבים והסיבה למעשה (עצירת "תוכנית ההתנתקות").

בעבודה הזאת אתייחס לשלושת היומונים הגדולים כ"תקשורת פופולארית" מלשון "מפורסם", מכיוון שהם הכי נקראים ונמכרים (למרות שעיתון הארץ נחשב ל"עיתון איכות" בגודלו וצורת הדיווחים שבו, והשניים האחרים נחשבים ל"עיתונים פופולאריים" בגודלם, בצבעים שהם מציגים לנו ובתמונות שלהם). לשלושת העיתונים האחרים אתייחס בעבודה זו כ"תקשורת מגזרית" שכן הם פונים לקהל מאד מסוים במגזר מאד מסוים: אזרחים דתייםחרדים ימניים. "יתד נאמן" ו"המודיע" הם עיתונים שמיועדים לקהל הדתי חרדי במדינה, בעוד ש"הצופה" מיועד לקהל דתי לאומי ("ימני" בדעותיו), ופחות חרדי.

לכתבים בעיתון, ויותר מכך, לעורך העיתון יש המון אמצעים להשפיע על אופן הסיקור בעיתון שיוצא לאור: מיקום של הידיעה, הכותרות, בולטות, ניסוח וסיקור עוקב. בעזרת ניתוח של כל הדברים הללו אגלה את ההבדלים בסיקור הפיגוע בשפרעם בעיתונים השונים.

כשאנחנו חוקרים שפה של סיקור פיגועים, התקשורת זקוקה לשפה שיותר משתקרב אותו אליה, היא תרחיק אותו ממנה על מנת שיוכל להמשיך לחיות. שפה זו מסופקת לתקשורת על ידי הגורמים הציבוריים ודובריהם.[5] השאלה כאן, היא איזה גורם ציבורי העיתון מביא לדפוס ואיפה. כפי שאנו נראה, עיתונים שונים יביאו לדפוס תגובות שונות בהדגשות שונות, ולא כולם מביאים את דבר הממשלה כמהלך ראשון.

בעבודה הזאת אתחיל בסיקור תיאורטי של הנושא של תקשורת בחברה: תקשורת ותרבות, תקשורת ההמונים ומעט על הטרור בתקשורת. לאחר מכן אגיע להשוואה עצמה, כשחלק גדול מההשוואה יוקדש לכותרות. הכותרות ייקחו חלק עיקרי בהשוואה משתי סיבות: 1. מכיוון שהפיגוע נערך ביום חמישי והסיקור היה ביום שישי, הכותרות של עיתוני שישי הם תמיד גדולים יותר, בולטים יותר ותופסים המון מקום בדף. 2. בכותרות אפשר להבחין בכל ההבדלים העיקריים בסיקור ובסיבות שהביאו לכך, בנוסף לעובדה שהכותרות מקבעים את טון הסיקור שצפוי לנו בהמשך.

לבסוף, בסיכום ומסקנות אמנה את הסיבות לכך שאכן נתגלו שינויים בסיקור בעיתונים השונים, ואתן ניתוחים שונים לסיבות עצמם.

הייתי רוצה להבהיר נקודה אחרונה: בגלל שרגישות השפה ובחירת המילים היא נושא מרכזי בעבודה, ניסיתי לשמור על שפה ניטראלית, ולהימנע מהביטויים הרגישים המדוברים כמו: מחבל, פיגוע, טרוריסט והתייחסתי אל הדברים במונחים כמו: "מבצע האקט", "אקט טרוריסטי" ו"אירוע". 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר

איתמר ב"ז, מפת הבעלויות בתקשורת הישראלית, העין השביעית