‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

מבוא    

1. רקע מדעי 

1.1 סרטן השד

1.1.1 אפידמיולוגיה של סרטן השד         

1.1.2 מאפייני החברה הערבית בישראל  

1.2 החברה הערבית

1.2.1 מאפייני החברה הערבית

1.2.2 תפיסת סרטן השד בחברה הערבית

1.3 השלכות של מחלת סרטן השד

1.3.1 מצוקה נפשית בקרב חולות סרטן השד       

1.3.2 תשישות בקרב חולות סרטן השד   

1.3.3 הקשר בין תשישות ומצוקה נפשית

1.4 אסטרטגיות התמודדות עם מחלת סרטן השד

1.4.1 הפטליזם והצורות השונות שלו      

 1.4.2 פטאליזם בחברה הערבית

1.4.3 התמודדות דתית    

1.4.4 התמודדות דתית בחברה הערבית

2. השערות המחקר

3. השיטה        

3.1 מדגם

3.2 כלי המחקר

3.3 הליך

 3.4 ניתוח נתונים

ביבליוגרפיה

נספחים

מחלת סרטן השד הינה מחלה שכיחה בקרב נשים בכלל ומצויה במגמת עלייה בקרב נשים ערביות (בנימיני, בלומשטין, בויקו ולרנר 2008), מאידך, עם השיפור באבחון המוקדם ובטיפולים החדשניים, עולים סיכויי ההחלמה מהמחלה, ונשים רבות שורדות את המחלה (Ganz. Bower, Desmond 2006). יחד עם זאת למחלה ולטיפולים ישנן השלכות נרחבות וארוכות טווח על היבטים גופניים ונפשיים ועל איכות החיים (Ganz, Bower, Desmond, 2006).

מחקרים עדכניים מצביעים על שתי קבוצות סימפטומים הנחווים על ידי רבות מהנשים המחלימות ולאורך זמן ממושך לאחר סיום הטיפולים, והם מצוקה נפשית ותשישות גופנית (Deshields, Tibbs, Fan, Taylor, 2006). סימפטומים אלו פוגעים בתפקוד האישי, זוגי ומשפחתי ופוגעים באיכות החיים של הנשים (Gallagher, Parle And Cairns, 2002). ביטויי סימפטומים אלו וגורמים הקשורים לביטויים ועצמתם לא נחקרו עדיין בקרב נשים ערביות בישראל.

מרבית המחקרים אודות ההשלכות של מחלת סרטן השד נעשו בקרב נשים בחברה המערבית, וקיימים מחקרים מעטים בלבד אודות הנושא במדינות ערב כמו איראן וירדן (Gallagher, Parle, Cairns, 2002). ביטויי מצוקה נפשית ותשישות כמו גם תפיסות של מחלת סרטן השד והתמודדות עימה בקרב נשים ערביות המתגוררות במדינת ישראל, נחקרו במידה מועטה ביותר. מחקרים אשר בדקו עמדות כלפי סרטן השד בקרב נשים ערביות בריאות מצאו שהשקפת האישה הערבייה כלפי סרטן השד עשויה להיות מעוצבת על ידי תפיסות מודרניות ומסורתיות (Azaiza, Cohen, Daoud, Awad, 2011). דבר המתבטא בשילוב של פחד המחלה תפגע בנשיות האישה, האימהות, יחסיה עם ילדיה, בעלה והסביבה הקרובה והרחוקה, עם תקווה להחלמה מהירה בזכות הרפואה המתקדמת ועוד משאבים אחרים נגישים, כמו משאבים חומריים ונפשיים. )דולב, 2017)

החברה הערבית בישראל עוברת תהליכי מודרניזציה מהירים בהיבטים רבים, כולל השכלה גבוהה, שינוי דפוסי העבודה, שינויים חברתיים ערכים ונורמות, ואימוץ אורח חיים מערבי. אך למרות זה זאת, החברה הערבית עדיין מסורתית באופן בסיסי וקולקטיבית באופיה (Azaiza, Abu-Baker, Hertz-Lazarowitz Ghanem, 2009) תהליכי המודרניזציה הביאו לשינויים משמעותיים בקרב הנשים ברמות ההשכלה ושינוי דפוסי העבודה, לפיכך תפיסות האישה הערבייה כלפי סרטן השד עשויות להיות מעוצבות על ידי שילוב של תפיסות מודרניות ומסורתיות (Azaiza, Cohen, Daoud, Awad, 2011). לכן, חשוב לבדוק תפיסות נוכחיות של נשים ערביות חולות סרטן שד כלפי מחלתן. באופן ספציפי ייבדקו במחקר הזה תפיסות פטליסטיות ודרכי התמודדות באמצעות דתיות הרלבנטיות במיוחד לאיכות החיים של נשים חולות סרטן שד ולחולות סרטן שד ערביות (Goldblatt,; Cohen, Azaiza and Manassa, 2012).

מטרת המחקר היא לבחון את רמות המצוקה הנפשית והתשישות בקרב חולות סרטו שד ערביות וכיצד אלו קשורים ל......עמדתן של נשים ערביות כלפי הטיפולים והמשבר של חולות בסרטן שד ועד כמה לפאטליזם יש משמעות בתחושות אלו, אם נמצא קשרים כאלו ניתן יהיה לשכנע את הנשים כי יש מוצא וכי תחושת הפטאליות הינה שגויה או מוטית לפחות. מומלץ להמשיך ולהרחיב את המחקר אודות נשים ערביות חולות סרטן השד בישראל, לבססו על מדגמים אקראיים ומחקרי אורך, על מנת לדעת ולפתח משאבים לצורך תמיכה וליווי של הנשים.

כמה מילים כיצד יערך המחקר ומה החשיבות שלו. החשיבות היא לא לשכנע נשים שמה שהן מאמינות בו לא נכון, אלא ללמוד כיצד לסייע להן להתמודד עם המחלה. )ניב-יגודה, 2017)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ערן דולב, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.

עדי ניב-יגודה "עקרון ההדדיות במפגש הרפואי-בין חובת הגילוי לאחריות המטופל" עלי משפט,כרך יג, (2016)

ניסים כהן "רגולציה במערכת הבריאות: השליטה על פעילותן של קופות החולים". פרויקט הרגולציה של מכון ון ליר (2014)