‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דרכי התמודדות עם שכול ואובדן?

תוכן עניינים

תקציר

שכול, אבל ואבדן

מהו שכול

אבל בעקבות שכול ואבדן

שכול בעקבות מציאות הטרור בישראל

סקירת הטרור בישראל: מאבקים על אדמת הארץ

אבדן קרובים בשרותם הצבאי וכתוצאה מטרור

שכול הורי

השכול והמשפחה

סגנונות התמודדות עם אבדן ושכול

מאפיינים המשפיעים על היכולת להתמודד עם אובדן

אבל פתולוגי ואבל מורכב בעקבות שכול ואובדן

תרומה, הנצחה וצמיחה כדרך להתמודדות עם השכול

יהדות ואמונה כמקור לצמחה

התמודדות החברה הישראלית עם שכול ואבדן

הכרה בנפגעי פעולות איבה

הכרה בחללי צה"ל ומשפחותיהם

משפחות נפגעי פעולות איבה אל מול משפחות חללי צה"ל

הנצחה

סיכום ודיון

ביביליוגרפיה

כל אדם חווה אובדן או מספר אובדנים במהלך חייו. אובדן של אדם קרוב נחשב לחוויה קשה המלווה בתופעות פיזיות ונפשיות שמתווספות לו. לאחר האובדן מתחיל הפרט בתהליך של אבל, יגון ושכול בעקבות התערערות יציבותו של האדם ושל החיים הנורמטיבים שלפני האובדן.

מדינת ישראל נמצאת באיום קיומי המלווה בהתקפות טרור מיום היווסדה. אזרחי ישראל וחייליה מהווים את מוקד התקפות הטרור העיקרי.

השכול והאובדן מהווים חלק מהמציאות במדינת ישראל. אובדן הנגרם בעקבות התקפות טרור או מלחמה, מהווה מכה קשה עבור משפחתו של הנרצח בייחוד בשל צורת המוות האלימה ופתאומיותו.

האובדן מטלטל את המשפחה ואת חייהם של הפרטים בה. אובדן של ילד מהווה משבר משמעותי מפני שהוא נוגד את דרך הטבע בה הילד קובר את הוריו. בכוחו של האובדן לפרק את המשפחה השכולה או לאחדה.

לאופי ולאישיותו של הפרט יש היכולת להשפיע כיצד יתמודד עם משבר ואובדן.ישנם שני סגנונות התמודדות עיקריים של האדם עם שכול ואובדן: אבל מורכב וצמיחה. הראשון עוסק במקרה שהאדם אינו מצליח להתגבר על האובדן ולהמשיך בתפקוד תקין ואילו האחרון עוסק במקרה בו הפרט מצליח להגדיר לעצמו משמעות חיים חיובית ולדבוק בה. גורמים עיקריים בתהליך הצמיחה הם אמונה, רוחניות ודת.

בעבודה זו סוקרו סגנונות ההתמודדות של אלה המתמודדים עם שכול ואובדן על רקע הטרור המתמשך במדינת ישראל.

 נראה כי אובדן של אדם קרוב הוא תהליך קשה ומורכב המלווה ברגשות כמו כעס, כאב ויגון. שכול הוא מושג הכולל בתוכו מוות של בני משפחה וקרובים. במרוצת הזמן הורחב נושא זה ומשתמשים בו לתאר משפחות שהאובדן הכה בהן: "משפחות שכולות". לאחר חווית האובדן מבכה הקרוב את יקירו, תהליך זה נקרא אבל. עוצמת הופעתם של השכול והאבל תלויה בכמה היה משמעותי האדם שהלך ומהי מידת הקירבה אליו.

אובדנים אשר נגרמים ללא התרעה מוקדמת, בטרם עת וללא תהליך פרידה הם קשים אף יותר. כך, אנשים אשר איבדו את יקירהם באופן פתאומי חווים טלטלה פיזית, נפשית, הרגשה שחרב עליהם עולמם והרגשה שחייהם לא יחזרו להיות עוד כשהיו. אובדנים זה הפכו לחלק מההוויה הישראלית לאור העובדה שמדינת ישראל נתונה תחת מתקפת טרור ומלחמות מאז היווסדה. הטרור אינו משמש רק כנגד אזרחים, אלא גם כנגד הצבא הישאלי וחייליו נמצאים בלחימה מתמדת מול ארגונים אלה. מוות הנגרם כתוצאה ממתקפת טרור נעשה בדרך כלל באמצעים אלימים, תוך השחתת גופו של הנרצח. גורמים אלה, מקשים אף יותר על המשפחות השכולות. אירועי הטרור בישראל זוכים לסיקור תקשורתי ולמודעות ציבורית רבה, בדרך זו גילו ישראלים רבים את מות יקירהם בדרכים לא רשמיות, דבר שהביא לעיכוב בהתמודדותם של השכולים עם האובדן. מצבים ייחודים כמו חטיפת חיילים, לגידתם בשבי, וחוסר ידיעה מקשים אף יותר על ההכרה והתמודדות עם המציאות הקשה.

אובדן של ילד נחשב לאחת הטראומות הקשות ביותר שעשוי אדם לחוות. ההורה שתפקידו להעניק לילדו ביטחון, חש כי כשל בעבודתו וכי המשכיותו נקטעה. במחקרים שנעשו בנושא השפעות השכול על הורים שאיבדו את ילדיהם במלחמות ישראל ובפעולות טרור, נמצאו ממצאים דומים לפיהם האובדן משפיע על כל תחומי החיים של ההורים בינהם דימוי עצמי, תפקוד ותחושותיהם גם שנים ארוכות לאחר המוות. לשכול גם תפקיד בהמשך תפקודה של המשפחה. ישנם עדויות להתפרקות המבנה המשפחתי והתרחקותה, פרידה של ההורים השכולים, אך גם הולדת צאצאים חדשים והתחזקות מבנה המשפחה מנגד.

תהליך האבל הוא אינדבידואלי ותלוי בגורמים רבים הקשורים לאופיו ולתכונותיו של האדם. לגורמים אלה יש משקל רב על הדרך בה יתמודד הפרט עם אובדן ומשבר ומה תהיה עוצמתו ומשכו של האבל. סף גבוהה בתכונות כמו חוסן נפשי, אופטימיות ובגרות נפשית הן משאבים נוספים העשויים לסייע בהתמודדות עם אובדן.

שתי צורות ההתמודות עם שכול מתחלקות לפאסיביות ואקטיביות, לתהליכי אבל מתמשך ולצמיחה מנגד. סיבוכים בתהליך האבל מתרחשים כאשר המתאבל נמצא במצב אבל תמידי ללא התקדמות. בעבר סברו גדולי התאורטיקנים כי תהליך האבל בנוי לפי שלבים, ומי שאינו צלח את כולם נמצא במצב של "אבל פתלוגי". תגובות קשות לאובדן יוחסו ככרוניות וכמחלות נפש. במצבים של אבל חריף ומתמשך מופיעות תופעות כמו שימור חפציו של המת ותלות בהן, ותסמונות שונות המעידות על מערכת יחסים מורכבת עם המת וחוסר השלמה עם לכתו.

בעשרות השנים האחרונות גבר המחקר בתחום האבל והשכול והתגבשה הדעה כי המושג "אבל פתלוגי" יוחלף למושג "אבל מתמשך", הנוגע לכשל בתפקוד שהיה טרום האובדן. בנוסף, התחזקו הטיעונים שקיימת נורמאליזציה של תהליכי אבל קיצוניים ומורכבים, הדומים להפרעות מזוהות כמו הפרעה פוסט טראומתית ודיכאון קליני שאינם מעידים על פתלוגיה. במשך השנים נלמד כי קיימים תהליכי אבל שלעולם אינם מסתיימים, כגון אבל של הורים שכולים או של נפגעי טרור.

מוות פתאומי ובלתי צפוי של אדם קרוב ובייחוד של ילד נתפס כארוע טראומתי. לכן, תגובות האבל הצפויות הן של אבל טראומתי בינהן היצמדות לשכול, חרדות, התעסקות יתר במת פחדים וחרדות.

המציאות הישראלית רוויית אירועי הטרור, הפצועים וההרוגים מתדלפקת לא פעם על דלתותיהם של המשפחות השכולות, דבר שמחזיר להן את תחושות הפחד, הכעס והתחושה שילדם מת לשווא. גם אירועים שמחים הקשורים למת כמו ימי הולדת או ימי חג הם ימים קשים למשפחות שחסרונם של המת בהם מורגש במיוחד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אביב, א. החברה הישראלית: מתחים ומאבקים. אוניברסיטה משודרת: משרד הביטחון.

אדד, מ'. וולף, י'. עבריינות וסטייה חברתית: תיאוריה ויישום. אוניברסיטת בר אילן.