‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם קיים פער בין המגדרים גם בדיני הנזיקין?

תוכן עניינים

מבוא......................................................................עמ' 2-3

פרשנות החוק הנהוגה ומרווח התמרון הקיים בה.............עמ' 3-6

מעט על פמיניזם ותכונות...........................................עמ' 6-8

דיני הנזיקין בראי הדיכוטומיה המוכרת לפמיניזם-

פרטי או ציבורי?.....................................................עמ' 8-10

הצגת "נחלת הנשים"- הנזק הנפשי העקיף ו"נחלת הגברים"-

הנזק הכלכלי והשוואה ביניהם..................................עמ' 10-12

הנזק הרגשי בעוולת הרשלנות...................................עמ' 13-15

התפתחות הדין האנגלו- אמריקאי בנוגע לשני

סוגי נזק אלו.........................................................עמ' 15-16

ובמשפט הישראלי.................................................עמ' 16-17

ההבניות בפסיקה כלפי כל סוג נזק והיחס שנבנה כלפיהם 

כתוצאה מהבניות אלה............................................עמ' 17-21

היחס השונה שקיבל כל סוג נזק, הטייתו המגדרית

והצעות לפתרון.....................................................עמ' 21-25

סיכום.................................................................עמ' 25-26

ביבליוגרפיה........................................................עמ' 27-28

לסלי בנדר, כותבת שדיני הנזיקין מעלים על נס את ההגנה על נזקים פיזיים- מוחשיים, כגון מיטלטלין ומקרקעין, בעוד שאינטרסים אחרים כגון מערכות יחסים רגשיות ובהן הנזקים הנפשיים, נהנים מהגנות פחות מקיפות ורחבות[1]. 

גישה זו, היא שמובילה את מחשבתי בדרך לחקירת הרעיון לפיו, הייתכן שדיני הנזיקין- ה"יבשים", הותיקים ולכאורה, הנתפסים חסרי כל קשר למאבק הפמיניסטי- הייתכן שדינים אלה, באמצעות ביהמ"ש ופרשנותם את הדין יוצרים גם הם פערים בחברה? הייתכן שהם תורמים ומעמיקים את הפער בין המגדרים בחברה?

בית המשפט בישראל בפרט, ובשיטה האנגלו- אמריקאית בכלל, נמצא במקום בו הוא כמעט ואיננו מוגבל בפרשנותו את הדין.

למצב זה ישנן השלכות רבות, ביניהן ההשלכה המרכזית והבעייתית ביותר, לפיה השופט היושב בדין, ביודעין או שלא ביודעין, מחדיר לפסיקותיו את דעתו האישית והשקפת עולמו ומנסה להגשים את המטרות שהוא חושב לנכונות, בין אם יוצר החוק, המתפרש, שאף בחקיקתו להשגת אותן מטרות ושאיפות ובין אם לאו.

במצב זה, כאשר אנו מצויים בעולם בו ישנו דיכוי מתמשך של קבוצת הנשים ע"י קבוצת הגברים, שללא עוררין חולשים על מנגנוני השליטה בחברה, בשלטון ובמשפט, לא ניתן אלא לצפות שדיכוי זה יחדור את הקליפה הנוקשה שבתי המשפט עוטים על עצמם ויחלחל לתוך הפסיקה.

בעבודה זו, מעוניינת אנוכי להראות ראשית, כיצד פעולת פרשנות החוק מתבצעת ע"י ביהמ"ש, בדגש על היקפה הרחב של חירות ביהמ"ש בעשותו כן, וכיצד פרשנות זו תורמת לפער הקיים בין המגדרים.

לאחר מכן, ברצוני לתאר מצב הקיים, בתחום שהוא לכאורה "יבש" ואובייקטיבי, הוא תחום דיני הנזיקין.

לאחר חקירה בנושא, מצאתי כי בתחום זה ישנה נישה המיוחסת לנשים, היא נישת הנזק הנפשי העקיף. בתחום קטן אך משמעותי זה, ישנו ביטוי רחב לתופעה שתיארתי לעיל, תופעת הפרשנות כנגד המגזר המופלה וכתוצאה מכך- העמקת ההפליה.

ברצוני להציג תופעה זו, תוך תיאור כללי ראשיתו בקשר בין פמיניזם לתכונות שונות, והמשכו בקשר בין תחום הנזיקין והשתלבותו בסוגיות פמיניסטיות כגון דיכוטומיית הפרטי מול הציבורי.

לאחר מכן, אעמיק בסוגיית הנזק הנפשי העקיף.

בכדי לבסס את הטענה כי הנזק הנפשי העקיף, המטופל במסגרת עוולת הרשלנות, מקבל יחס שונה עקב ייחוסו המגדרי, אערוך השוואה בין הנזק הנפשי העקיף לנזק הכלכלי, שהוא כתמונת ראי, כיוון שהוא דומה מאוד במאפייניו הנזיקיים לנזק הנפשי. אולם כפי שאנסה להראות, במבחן התוצאה,כשבוחנים את רטוריקת פסה"ד ומנסים להבין מה באמת עומד מאחורי אותה הרטוריקה, בביהמ"ש הן בישראל והן במשפט המשווה, ניכר כי שוני רב בין שני נזקים אלה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• אריאל פורת "דיני הנזיקין: עוולת הרשלנות על- פי פסיקתו של בית המשפט העליון מנקודת- מבט תיאורטית" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו  373.
• יפעת ביטון, קריאה מחדש של דיני הנזיקין מזווית פמיניסטית- חברתית 130-133 (עבודה לשם קבלת תואר דוקטור במשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים- הפקולטה למשפטים.
• Lesley Bender "Changing the Values in Tort Law" 25 Tulsa L. J. 759,814.
• Martha Chamallas & Linda K. Kerber, "Women, Mothers and the Law of Fright: A History" 88 Mich. LR 814, 814-815, 845. )
• Elizabeth Handsley, "Mental Injury Occasioned by Harm to Another: A Feminist Critique" 14 law & Ineq J. 391, 425-440 ).