עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חשיפת מפרסם אנונימי, פרסום באינרנט, לשון הרע, טוקבקים (11793)


‏390.00 ₪

39 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11793
עבודה אקדמית חשיפת מפרסם אנונימי, פרסום באינרנט, לשון הרע, טוקבקים


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חשיפת מפרסם אנונימי ברשת?

 

תוכן עניינים

מבוא    

שאלות המחקר  

מהי אנונימיות   

החקיקה בישראל           

הצעת חוק הטוקבקיסטים           

התפתחות הפסיקה הישראלית   

פסיקה על ידי חקיקה שיפוטית    

חופש הביטוי באינטרנט  

טוקבק אנונימי   

מכתבים למערכת לעומת טוקבקים אנונימיים        

חופש ביטוי אנונימי        

מדיניות פרסום  

טכניקת הצגה    

האם האינטרנט הוא אמצעי תקשורת?      

חופש הביטוי במשפט העברי       

משפט משווה    

ארה״ב 

פרסום אנונימי של לשון הרע       

חובת סודיות, פרטיות וחסיון      

חשיפת המפרסם – האם ראוי ?  

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 

• חשיפת זהותו של מעוול אנונימי מבוצעת באמצעות זיהוי ספק שירותי הגישה לאינטרנט של המשתמש, דרך חשיפת ה״כתובת״ של המחשב IP) שנשלחה אל האתר שבאמצעותו בוצעה העוולה וחשיפת זהותו של בעל ה״כתובת״ בידי ספק שירותי הגישה.

• הזיהוי מותנה בשמירת פרטיו המזהים של הגולש בידי ספקי שירותי הגישה לאינטרנט.

• קיימות כיום דרכים טכנולוגיות להבטיח אנונימיות מוחלטת בגלישה, שאינה מאפשרת לחשוף את זהותו של הגולש.

• התפיסה המקובלת כיום היא, שרשת האינטרנט אינה ״מערב פרוע״ שכללי המשפט בעולם הממשי לא חלים עליה, אך יש לעצב את הכללים בדרך שתתאים למציאות המורכבת והמיוחדת של האינטרנט.

• הנימוקים להצדקת השמירה על האנונימיות של הגולש מבוססים על טיעונים שיסודם בעיקרון חופש הביטוי והתרומה המשמעותית שיש לרשת האינטרנט לקידומו של עיקרון זה, או על הזכות לפרטיות, ובכללה, הזכות לשמור על האנונימיות.

• יש הגורסים שהאנונימיות תורמת לקידומו של השיח הדמוקרטי, ויש החולקים על הנחה זו וטוענים שהאנונימיות עלולה לעוות את השיח הדמוקרטי.

• יש הטוענים שבעידן המידע יש להעניק הגנה פחותה לזכות לפרטיות, אך מנגד רבים מצביעים על כך שדווקא בעידן זה נדרשת הגנה חזקה יותר על פרטיות הגולש מבעבר.

• רבים מעלים את החשש שחשיפת זהותו של הגולש תיצור יאפקט מצנןי שיוביל לצמצום היקף השימוש ברשת האינטרנט. טענה זו לא הוכחה עד כה בצורה אמפירית.

• ישנם חמישה מודלים מוסדיים להסדרת דין האינטרנט: מודל החקיקה הסגורה, המבקש להשיג הסדר שלם וממצה באמצעות החקיקה; מודל החקיקה הפתוחה, המבקש לקבוע כללים להסדרת הסוגיה, שיפותחו בידי בית המשפט; מודל החקיקה השיפוטית, המותיר את מלאכת ההסדרה באופן בלעדי בידי בתי המשפט; מודל ההסדרה העצמית המלאה, המניח את כל ההסדרה בידי המשתמשים וספקי הגישה לאינטרנט, ומודל ההסדרה העצמית החלקית המשלב הסדרה עצמית עם תמריצים שנקבעים בחוק לאימוצה של הסדרה שכזו.

• כאמור, בפרשת מור הכריע בית המשפט העליון שאין להסדיר את הנושא של חשיפת זהותו של מעוול אנונימי ברשת האינטרנט באמצעות חקיקה שיפוטית.

• בישראל, הנושא של חשיפת פרטי מעוול ברשת האינטרנט נדון במספר הצעות חוק ובבתי המשפט. ההסדרים שהוצעו הן בהצעות החוק והן בחקיקה השיפוטית היו שונים ומגוונים, אך מכולם עלתה ההכרה בכך שאין לאפשר לרשת האינטרנט לשמש עיר מקלט לביצוע עוולות.

• ברמה הבינלאומית, לא קיימים הסדרים המחייבים באופן מפורש את המדינות לאמץ חקיקה המאפשרת את זיהויו של מעוול אנונימי, אם כי, ישנן אמנות ודירקטיבות המכירות בסמכותן של המדינות לאמץ חקיקה שכזו מבלי להפר את עקרונות ההגנה על הפרטיות המקובלים במדינות נאורות.

• בארה״ב קיימת הבחנה בין סוגיית החשיפה של מעוול אנונימי בעוולת לשון הרע, שאותו ניתן לחשוף באמצעות צו מיוחד בהתאם לכללי סדר הדין הפדראליים, לסוגיית החשיפה של מפר זכויות קניין רוחני שהוסדרה בצורה מפורשת בחוק פדראלי.

• התנאים המהותיים למסירת הצו בעוולת לשון הרע פותחו בפסיקה אמריקאית מגוונת וענפה, ולא אחידה. ככלל, בתי המשפט נוהגים לייחס משקל רב לשלושה גורמים: תום לבו של המבקש, קיומה של עילת תביעה לכאורה ואיזון בין הערכים המתחרים - חופש הביטוי, הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב, בהתאם לנסיבות המקרה.

• בנוגע לחשיפת זהותו של מעוול שהפר זכויות קניין רוחני, החוק מאפשר מסירת צו לחשיפת פרטים בידי פקיד בית המשפט, ורק אם מקבל הצו מתנגד לצו, הנושא יגיע לפתחו של בית המשפט. ואולם, על פי הפסיקה, ניתן למסור צו זה לספקי שירותי אירוח אך לא לספקי שירותי גישה לאינטרנט.• גם במקרה זה, התנאים המהותיים לאישורו של הצו לא נקבעו בחוק. השאלה, האם אותם תנאים שנקבעו בפסיקה בנוגע לחשיפת זהותו של מעוול אנונימי בעוולת לשון הרע תקפים גם בנוגע לחשיפת זהותו של מפר זכויות קניין רוחני אנונימי, לא הוכרעה.

• בבריטניה, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי מעוול הוכרה לראשונה בפסיקה של בית הלורדים בפרשת Norwich pharmacal. סמכות זו עוגנה מאוחר יותר בחוק.

• התנאים שנקבעו בפסיקה למתן הצו עוסקים בסיכויי התביעה כנגד המעוול, בטיב היחסים שבין המשיב לצו (ספק שירותי הגישה) ובין המעוול, בשאלת היכולת להשיג את המידע המבוקש מבלי לערב את המשיב, בשאלת הנזקים הצפויים למשיב כתוצאה מן החשיפה ויכולתו של המבקש לפצותו עליהם, למידת מעורבותו של המשיב בביצוע העוולה ובאופיו של הביטוי שבגינו התבקשה החשיפה.

• בקנדה, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי מעוול מעוגנת בחוקים העוסקים בהגנת המידע האישי, בכללי הפרוצדורה האזרחית העוסקים בחשיפת זהות מעוול במהלך הליך משפטי שכבר החל, ובכללי המשפט המקובל באמצעות צווי Norwich pharmacal, בהם ניתן להשתמש לפני תחילתו של הליך משפטי.

• התנאים הקבועים בחוק למתן צו כאמור בהתאם לכללי הפרוצדורה האזרחית מסתפקים בכך שיוכח כי חשיפת זהותו של המעוול חיונית לשם המשך קיומו של ההליך. ואולם, בתי המשפט פירשו סמכותם בצמצום, וקבעו שבית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא אם השתכנע שישנה עילת תביעה לכאורה, ושהחשיפה מוצדקת לאור מבחן האיזון בין הערכים המתנגשים.

• הפסיקה בנוגע לתנאים למתן צו Norwich pharmacal אינה אחידה, אך ככלל ניתן לומר שכדי שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להוכיח עילת תביעה לכאורה, שהתביעה נעשית בתום לב, שספק שירותי הגישה יהיה מעורב בעקיפין בביצוע העוולה, שננקטו אמצעים סבירים לשם חשיפת זהות המעוול שלא באמצעות הצו, שניתן לפצות את ספק השירות על הנזקים או ההפסדים שייגרמו לו עקב מתן הצו, שהמידע חיוני לשם הגשת התביעה, שלגולשים אין ציפייה סבירה לפרטיות בנסיבות העניין ושהחשיפה נועדה לשם קיומו של הליך משפטי.

• גם בהונג קונג, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי המעוול מעוגנת בכללי הנוגעים להגנה על פרטיות המידע. בתי המשפט מעניקים צווים לשם מטרה זו במתכונת דומה ביותר לזו של צווי Norwich pharmacal כאשר הגורמים שהם בעלי משקל בהחלטת בית המשפט אם להעניק את הצו הם: הצורך בחשיפה כדי למנוע שימוש לרעה ברשת, העדר מקור אחר שניתן להפיק ממנו את המידע המבוקש, הצורך בפעולה מהירה, קיומה של חובת סודיות בנוגע לחשיפת המידע בנסיבות שהובאו בפני בית המשפט, היקף המידע שהתבקש אינו רחב יתר על המידה והוא יכול לשמש אך ורק לשם ההגנה על זכויות המבקשים.

• בגרמניה, באתרים בעלי אופי ציבורי נדרש מי שמבקש להעלות תוכן לאתר, להירשם ולמסור בעת הרישום פרטים מזהים (שם, כתובת וכדומה), דבר המקל במידה רבה על חשיפת זהותו של המעוול, ואמנם, התופעה של הגשת תביעות דיבה כנגד מגיבים, בלוגרים וכדומה היא תופעה נפוצה למדי בגרמניה.

• בנוגע לחשיפת פרטי מעוול שהפר זכויות יוצרים, קובע החוק הגרמני שניתן יהיה לתבוע את חשיפת זהותו של המעוול, ובלבד שהפרת הזכויות תהיה ברמה מסחרית. פירושו של המושג ״רמה מסחרית״ מושפע מאופייה של ההפרה, גודלה, השפעתה על רווחי הנפגע וכדומה.

• בשבדיה, ניתן לפנות לבית המשפט על מנת שיורה לספק גישה לאינטרנט לחשוף את זהותו של מפר זכויות קניין רוחני, ובלבד שהמבקש יראה עילה לכאורה לתביעה על הפרת זכות שכזו, על ניסיון להפר את הזכות או על ביצוע פעולה המאפשרת הפרה של הזכות. לא מצאנו בדין השבדי הוראות העוסקות בחשיפת פרטי מעוול בעוולות נוספות.

• המשפט העברי מייחס ערך רב לעיקרון חופש הביטוי, אם כי, נראה כי משקלו של העיקרון פחות מזה שניתן לו בהגות הליברלית[1].

• המשפט העברי מייחס ערך רב להגנה על פרטיות האדם, ושולל חשיפת זהותו של משתמש על ידי ספקי הגישה, זולת אם החשיפה נועדה להגן על גופו או רכושו של אדם.

מצגת ספיציפית רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס״ו-2005, משרד המשפטים,

מיכאל בירנהק "חשיפת גולשים אנונימים ברשת" חוקים ב, 51, 2010

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

תגיות:

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)