‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי צמיחה מטראומה?

תוכן עניינים

מבוא

הגדרת טראומה ותחומים נחקרים בנושא

הסברים תיאורטיים לטראומה

סימפטומים מרכזיים הנובעים מטראומה

צמיחה מטראומה

טראומה נפשית וכוחות הנפש לצמוח ממנה

רקע היסטורי

צמיחה פוסט-טראומטית

גורמים אישיותיים

נסיבות האירוע

מקורות

טראומה מתרחשת כאשר הפרט נחשף לאירוע שמכניע אותו והופך אותו לחרד ולחסר אונים כנגד הסכנה הטמונה באירוע . בכל טראומה מעורב אובדן מסוג מסוים (של אהוב, של בטחון וכדומה). טראומה מוגדרת גם כאירוע שמכניע את תפקודי המכניזמים הביולוגיים והפסיכולוגיים של הפרט וכסכנה שבתגובה לה הגוף נכנס למצב אזעקה ובו מופעלות תגובות ביולוגיות, רגשיות וקוגניטיביות. התגובה יכולה להיות הלחם-או-ברח, או קפיאה במקום תוך ניתוק ואדישות כלפי הארוע המתרחש. טראומת ילדות נמצאה כגורמת לאובדן של שלושת מרכיבי ההסתגלות: א. בהירות- המידה בה הסביבה נתפסת כמובנת, יציבה וניתנת לניבוי. ב. יכולת ניהול- המידה בה משאבי הפרט תואמים לדרישות הסביבה. ג. משמעות- התחושה שדרישות הסביבה ראויות למשאבי והתחייבות הפרט . 

חקר הטראומה הפך נפוץ בשני העשורים האחרונים, מתוך ההכרה שחוויות טראומטיות וההפרעות שנובעות מהן, נפוצות כיום. במחקרו של Elliott 72% מהנבדקים דיווחו על חשיפה למאורע טראומטי כלשהו בחייהם. Norris מצא כי 69% מהנבדקים חוו לפחות ארוע טראומטי אחד במהלך חייהם. חקר הטראומה מזכיר לחברה שבן האנוש הוא פגיע, בייחוד בתקופת הילדות. יחסית לבעלי חיים, לאדם נדרש זמן רב יותר בכדי להגיע לבשלות פיזית שתאפשר לו לטפל בעצמו (וארמה, 1994). יתר על כן, חקר הטראומה מעמת את החברה עם הצדדים האפלים בטבע האנושי, שכן, ברוב הפעמים אנשים עצמם גורמים לטראומות. אולם, בעקבות העליה בחקר הטראומה, מופיעה ההבנה שטראומות בחלקן הן פונקציה של המבנה החברתי, ולכן תחום מחקר זה מעודד את נטילת האחריות למנוע את התרחשות הטראומה, או לסייע לקורבנות בהתמודדות עימן. (גיורא, דיאמנט וישראלי, 2014)

שירותי בריאות הנפש בארצות הברית האיצו בעשיית מחקרים אודות טראומה לאחר התרחשותם של אירועים כגון עדותם של ילדי גנון לרצח אם ובנה וצפיית ילדי כיתה באונס מורתם במיסיסיפי. כמו כן, התרבו בקשות אישיות של ילדים לעזרה לאחר שחוו טראומה, וחוקרים רבים התעניינו בהשלכות של אירועים טראומטיים על חייהם של ילדים ומתבגרים.

במאה אלימה זו, קיימים סוגי טראומה רבים, המסווגים לשתי קטגוריות עיקריות על פי מקורן: טראומה מהסוג הראשון נובעת מאסונות שאינם מכוונים (כמו אסון טבע או תאונת דרכים), או ממקרי אלימות ופשע שמקורם באדם שזר לקורבן. טראומה מהסוג השני נובעת ממקרי אלימות פיזית, רגשית ו/או מינית שמקורם באדם שמקורב רגשית לקורבן, כשחומרת הטראומה ורמת הנזק הפסיכולוגי נקבעות לפי מידת הקרבה שביניהם. 

צמיחה מתוך קושי היא מרכיב יסודי בסיפור ההתפתחות האנושית, וסיפורים על צמיחה כזאת מופיעים משחר ההיסטוריה בפילוסופיות, דתות ויצירות אמנות. עם זאת, עד לפני כעשור עסק המחקר הפסיכולוגי על טראומה בעיקר בהשפעות ההרסניות של מצבים טראומטיים, באבדן ובסימפטומים הפתולוגיים. בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות המחקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית, חלה תפנית בעיסוק בטראומה והורחבה ההתייחסות הקלינית והמדעית לקצוות החיוביים בקשת השינויים כתוצאה מטראומה. בתוך כך, המונח "צמיחה פוסט-טראומטית" (PTG - Post-Traumatic Growth) מתמקד בפתיחת האפשרות לשינויים חיוביים, לצד ומתוך הכאב והסבל, המלווים התמודדות עם אירוע טראומטי. 

את המונח טבעו טדשיוקלהון, שהתייחסו לסוגים שונים של משברים ואירועי דחק. טדשיוקלהון הצביעו על מחקרים שהראו כי לצד הסבל והמצוקה, הצליחו חלק מן האנשים להשתמש בטראומה שעברו כמנוף להתפתחות חיובית. הצמיחה באה לידי ביטוי בשלושה תחומים עיקריים:

1. שינוי בחוויית העצמי: תחושות של חוסן פנימי מוגבר, סיבולת וכוח, המתעוררות דווקא מתוך ההכרה בפגיעות וההתמודדות הקשה עם סבל ואין-אונים.

2. העמקה ביחסים בינאישיים: חוויה חזקה יותר של חיבור, אמפתיה ורגישות לזולת ולסבל אנושי, הערכה גבוהה יותר של משאבים חברתיים, פיתוח מיומנויות בינאישיות והרחבת מעגלי השתייכות. 

3. שינוי בסדרי עדיפויות ערכיים ובהשקפת העולם: הערכה מחודשת ומלאה יותר של החיים ועיסוק בשאלות קיומיות ורוחניות, בעקבות החוויה הטראומטית והמפגש האפשרי עם סכנה ומוות (Field, Beeson, Jones)

בנוסף, אנשים עם כושר התאוששות זיהו בעקבות האירוע הטראומטי הזדמנויות חדשות, שעל אף שחשו כי הן נוצרו מכורח, הן נתפסו כבעלות פוטנציאל חיובי. (עתריה)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דן אבן, מה מעודד צמיחה פוסט טראומטית בקרב חולות בסרטן השד?, כמוני

יוחאי עתריה, ‏לקראת פנומנולוגיה של הטראומה, פסיכולוגיה עברית