עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית עברייני נוער דרכי טיפול , שיקום נוער עבריין, פשיעה צעירים, אכיפה, מניעה


‏290.00 ₪

28 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11786
עבודה אקדמית  עברייני נוער דרכי טיפול , שיקום נוער עבריין, פשיעה צעירים, אכיפה, דרכי טיפול


שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שיקום נוער עבריין?

 

תוכן עניינים

מבוא

פרק ראשון: תיאוריית ענישה ושיקום

פרק שני: שירותי התיקון

פרק שלישי: מסגרות ענישה

פרק רביעי: חקר מקרה

סיכום

מקורות

נספחים

 

העבודה שלפנינו בחנה את נושא הענישה, הטיפול והשיקום של נוער עובר חוק.

ראשית הוצג כי לענישה מטרות שונות המושתתות בעיקרן על תיאורית הגמול ועל התיאוריה התועלתנית, לאחר מכן הודגש כי הניגודים הבולטים ביותר בשאלת צידוק הענישה הם בין הגישה הראשונה הפונה אחורה כאשר היא בוחנת את העבירה שבוצעה, ומתייחסת אל החוק. היא מצדיקה את ענישת העבריין בכך שמעשהו מוגדר בחוק כעבירה, וכי הוא נמצא אשם בה. לעומת זאת, האסכולה התועלתית מסתכלת קדימה וטוענת שרק התייחסות אל העתיד צריכה להעסיק אותנו (שוהם וחב'). בנוסף, התיאוריה התועלתנית מסבירה כי את הענישה ניתן להצדיק רק כאשר היא מוטלת למען השגת מטרות המביאות תועלת לחברה: למען הרתעה ממעשי עבירה נוספים, כדי למנוע מהעבריין לחזור ולבצע עבירה הלכה למעשה, וגם כדי להעניק לעבריין הזדמנות לתקן את עצמו (שוהם וחבריו), השיקום מהווה שיקול מרכזי בקביעת העונש במטרה להביא לשילובו של העבריין בחברה כאזרח שומר חוק )קנאי).

העבודה דנה בהתפתחות החקיקה לגבי נוער עובר חוק ועל אופן המשפט של נער עבריין.

מדינת ישראל קבעה לעצמה מדיניות רשמית בכל הנוגע לקטינים עוברי חוק ואשר עיקרה מיצוי דרכי טיפול וחינוך בטרם ענישה. מדיניות זו נובעת מהתפיסה כי אישיות הקטין עודנה ניתנת לעיצוב ושינוי (אלישע וברוור, 2015). למעשה מדובר בשילוב של שתי גישות- הגישה העונשית והגישה השיקומית ואשר אלו מעוגנות יחדיו באמנה לזכויות הילד (בן ברוך, סיני ושיינפלד, 2015). לכן, לנוער עובר חוק ישנו תהליך שונה מבוגר עובר חוק. קטין נשפט בבית משפט לנוער וישנם קטינים המופנים לשירות המבחן לנוער. קציני המבחן יכולים להמליץ למשטרה על סגירת התיק נגד הקטין, והם עורכים חקירה פסיכוסוציאלית (תסקיר) לבית המשפט וכוללים בו המלצה על האמצעי המתאים ביותר שלדעתם יש בו כדי להחזיר את הקטין למוטב (עדן, 1989).

שנית, הוצגו שירותי התקון ומטרת צו המבחן לנוער שהיא קבלת הדרכה, עזרה ועצה מאת קצין המבחן. חלק מהתנאים בצו המבחן הם: להגיע אל קצין המבחן במועדים שיקבעו, להודיע על שינוי כתובת ומקום מגורים ולהישמע להוראות קצין המבחן. בצו זה ניתן להוסיף תנאים ייחודיים לקטין (חובב, 2012). שירות המבחן לנוער מפעיל תכניות שונות לכלל הקטינים אשר הגיעו לשירות וביניהם טיפול קבוצתי, קבוצת דיון משפחתית- לצורכי שיקום, צדק מאחה- לצורכי תיקון הנזק ושירות למען הציבור.

שלישית הוסברו והוצגו מסגרות הענישה השונות שעומדות לרשות מערכת המשפט לשם מיצוי הדין הענישתי עם הקטין העבריין וזאת מלבד כלא "אופק" לעבריינים צעירים שעליו ממונה שירות בתי הסוהר. על מסגרות אלו ממונה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה והיא הגורם הממשלתי על טיפול חוץ-ביתי סמכותי בקטינים במצבים של עבריינות ובקטינים המצויים בקצה הרצף הטיפולי. הרשות מפעילה מגוון מסגרות, ביניהן: מעונות נעולים, מעונות פנימייתיים, הוסטלים, קהילות טיפוליות לנפגעי סמים ועוד. כ- 300 קטינים השוהים במעצר או במאסר מקבלים בכל שנה שירותי חינוך במתקנים שהם שוהים בהם, ואלו שואפים לדמות בהצלחה רבה ככל האפשר את הפעילות החינוכית במוסדות החינוך בקהילה, כדי להעניק לקטינים כלים לחזרה למסלול הנורמטיבי.

 

לבסוף, הוצג הפרק האחרון וכותרתו "הלכה למעשה". עיקרו ראיון עם גבר שבעברו עבר עבירה והיה תחת צו מבחן של שירות המבחן לנוער. הומחשה תפיסתו על אופן המשפט והתהליך שעבר מרגע קבלת כתב האישום לגזר הדין ועד לגמר הדין. מראיון זה ניתן ללמוד כי במדינת ישראל פועלים עפ"י הגישה החינוכית טיפולית לגבי נוער עובר חוק וכי היא זו המובילה את בית המשפט לנוער. בנוסף, ניתן להסיק מפרק זה כי "חווית" המשפט מעינו של הגבר בהיותו נער אינה נעימה ומעלה פחד וחשש לתוצאות עתידיות. שילוב אדם ניטראלי ככל האפשר שזהו קצין המבחן, עובד סוציאלי במקצועו, הוא שילוב שמביא להקלה מסוימת אצל הנער, כי יש אדם שמוכוון לעזור לו לשקם את עצמו ולהסביר לו על תוצאות שיכולות להיגרם במידה ולא יביע חרטה/יבין את הטעות ויתנצל על כך. מהראיון עם ג' ניתן היה להבין כי הוא עבר תהליך של הבנה, חרטה והמשיך בחיים נורמטיביים עם מסלול של עבודה, לימודים והגשמה עצמית. זוהי המטרה של עונש טיפולי חינוכי שעליו דנו במהלך כל העבודה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלישע, א' וברוור, א' (2015). שירות המבחן לנוער בישראל: התפתחויות בחקיקה ובדרכי  ההתערבות. בתוך א' תימור, ס' בן-ברוך וא' אלישע (עורכים), נוער בבלגן- קטינים עוברי חוק בישראל דרכי מניעה, אכיפה ושיקום (עמ' 66-38). ירושלים: מאגנס.

אדד, מ'. חינוך וענישה- הילכו יחדיו? צוהר לבית סוהר, 14, 171-149. 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)