‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי כלכלת ישראל בצנע?

תוכן עניינים

מבוא..............................................................................................................................3

רקע היסטוריה על מקרה בוחן.........................................................................................5-6

פרק תאורטי..................................................................................................................7-10

פרק דיון.......................................................................................................................11-20

סיכום...............................................................................................................................21

רשימה ביבליוגרפית.......................................................................................................21-23

כאמור עם הקמת המדינה החל גל העלייה ההמונית, בעיקר ממזרח אירופה ועירק - אוכלוסייה ללא רכוש כלל. בשנה שלאחר קום המדינה עלו לישראל כ- 300 אלף יהודים, והנהגת ישראל זיהתה את הנולד וידע שזהו התחלה של גל עלייה הגדול ביותר. עם סיום מלחמת העצמאות התל"ג בישראל הינו נמוך ביותר ולא ניראה כי ישנה צמיחה עתידית. מערכת המיסוי אינה מפותחת כך שההכנסות לקופת המדינה נמוכות. במקביל העולים החדשים מגיעים ללא אמצעים כלל. כאמור מאזן התשלומים הינו במחסור חריף ביתרות מטבע חוץ בשל הוצאות אשר עלו על ההכנסות. יצאו הסחורות כיסה פחות משליש ביחס ליבוא הסחורות.( המשק מייצר כ- 50% מהצורך משמע הביקוש גדול פי 2 מהיצע, אין מספיק כסף בשוק ועל מנת לא ליצור מעמדות ולתת לכולם לחיות בכבוד ( גלעדי, 6-9;1998).

בתאריך ה-26 באפריל 1949 החלה מדיניות הקיצוב במדינת ישראל .הרשויות ביצעו תחשיב ויצרו הקצאה יומית של מזון ליום לכל אזרח והתבנית הותאמה לפי גיל ומצב רפואי של האזרח. לפרט לא הורשה להחזיק יתרות מט"ח על מנת לשמור על המטבע הל"י החדש .

בשנים הראשונות התרחשו לחצים אינפלציונים רבים, הצמיחה הכלכלית נמוכה מאוד ולא מצליחה להתפתח כלומר שיעור הצמיחה של התל"ג נמוך משמעותית מגידול האוכלוסייה

ניתן ללמוד מגישתו של סמית' שהצנע הינה תוצאה של מעורבות ממשלתית והיא "הרעה החולה" של הכלכלה ובמידה רבה תיצור השלכות לאחר סיומה. כאמור סמית' מסביר שהשוק יודע מה הוא צריך, מדד המחירים יציג למשקיעים ולמדינה את צרכי האזרחים וכך השוק התפתח בצורה הטובה ביותר היות ויש ביקוש גבוה כך גם יעלה הצורך ביצירת היצע גבוה בענף מסויים ואין צורך לבצע התערבות בשוק אלה להשקיע ביצירת נהלים ואכיפה. (בהט, ליויתן, 2016)

במקביל להקצאה היומית לכל אדם הרשויות מציבות מספר חוקים והגבלות על האוכלוסייה כמו חוסר אפשרות להחזקת מט"ח, הגבלות יבוא סחורות מעבר לים כמו מוצרי מזון וביגוד

בנוסף, הממשלה נטלה הלוואות לצורך מימון הגרעון במאזן התשלומים ותוצאה של פעולה זו, הגדלת כסף המזומן בשוק. בעקבות פעולות אלה נוצר איום על משטר הצנע, היות ונוצר,שוב, דבר והיפוכו. כלומר הגבלת יבוא והקצאה יומיים לכל אזרח אך מנגד הגדלה (פיקטיבית) של כוח הקניה של האזרחים מה שמעלה את הביקושים אך אין מספיק היצע וכאן נוצר לנו לראשונה שוק שחור .

השוק השחור המתנהל באופן פיראטי. כלומר, כל העיסוק בו מתנהל מתחת לאפם של הרשויות ללא פיקוח והסדרה, המוצרים נמכרים במחירים מעל מחירי הפיקוח (גלעדי;25-32). ניתן לראות כאן את הפירות הראשונים השליליים של הכלכלה הקינסאנית. נדמה את פעולות הקיינסיאניות לרופא אשר מבצע "הזרקת אנדרנאלין הישר לבית החזה" אך אינו מתייחס להשלכות של החומר על המטופל לאחר מכן, העיקר שהלב ימשיך לעבוד. כלומר הזרמת כספים מידית לכלכלה וניתוב השקעות בחסות המדינה אך ללא חשיבה על העתיד.

השוק השחור הינו תוצאה שלילית של מדיניות זו היות ונוצרה כאן התערבות מלכותית בשוק ובכלכלה והתערבות זו יצר חוסר איזון. מצד אחד, הגבלות רבות ויצירת הקצאות לכל אזרח, ומצד שני, הזרמת כסף מזומן לשוק מה שמגדיל את כוח הקניה וכל זאת ללא יצירת יכולת אדמיניסטרטיבית ומערכת חוקים ומשפט חזקה לצורך הגבלות אלו. 

מעבר להשלכות הכלכליות של תקופת זו נוצרו השלכות חברתיות מורכבות ביותר. עולים חדשים אשר הגיעו לאחר מלחמת העולם השנייה אשר בשנים אלו חווה אבדון נוראי ציפו להגיע למדינה החדשה בחופש תנועה ומחיה בסיסית כרצונם. אך עם התחזקות תקופת הצנע בוצעו חיפושים רבים והגבלות לצורך תפיסת מבריחים לשוק השחור, אקט חברתי קשה לאותם עולים ומעבר לכך רשיות החוק לא הצליחות לעמוד בכמות ההברחות ולכן לאחר כשנה החלה לקרוס תקופת פיקוח המחירים והגבלות השונות עד לקריסה סופית במהלך 1951. 

תוצאות מדיניות הקיצוב הינן לטוב ולרע, הראשית נוצר סדר בניתוב ההשקעות וניהול ברור של המדינה ביצרת תשתית לאומית לקליטה העולים, נזכיר שזו המשימה העיקרית שהוגדרה על ידי הממשלה. בנוסף התל"ג גדל ב 40 אחוזים בשנים אלו מה שיצר יסודות יציבים להמשיך פיתוח המשק הישראלי. כמובן שבמישור החברתית מדובר על תקופה קשה שרבים אינם גאים בה

"מעורבות הממשלה במשק, עם הקמת המדינה. שילוב של אידיאולוגיה ושל כורח המציאות, שכן רק מוסדרת המדינה יכלו להתמודד עם האתגרים המשולבים של הגנה,עלייה ופיתוח כלכלי. את זאת יכלה המדינה לעשות הודות להיותה הצינור שדרכו זורם סיוע החוץ. אכן, קשה להעלות על הדעת שניתן לעבור את שלבי ההתפתחות הראשונים של המשק הישראלי בהעדר סיוע זה. אך מתוקף היותה הכתובת הישירה לסייע החוץ ובעלת הדעה לגבי חלוקתו .צברה הממשלה כוח אדיר. הואיל והיתה בטוחה שתקבל את הסיוע, יכלה להרשות לעצמה להוציא הוצאות מתוך ידיעה שלא תצטרך לשאת בתוצאות הפוליטיות הכרוכות בהטלת הנטל על משלמי המסים. ההתערבות הממשלתית שינתה את צורתה עם הזמן, ועברה מהגבלות כמותית, מכסות, פיקוח מינהלי והחלטות הד הוק לשיטות הנשענות ביתר שאת על המיסים,סובסידיות וכללים אוניברסלים. מוקד עוצמתה של הממשלה עבר לשליטתה על השוק ההון והסובסידיה." (בן פורת).

לסיכום, ניראה כי לא ניתן היה לדלג על מדיניות הקיצוב והצנע לאור מבנה המשק הישראלי ושאכן הייתה בחירה נכונה היות ולא ניתן היה לישים פעולה אחרת לצורך עמידה במתן תנאי מחייה מינימליים לעולים הרבים, אך ישנה ביקורת רבה על אופן הביצוע על תהליכים נוספים שהתקיימו ובעיקר על התהליך במישור החברתי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בהט, א', ליויתן, א' (2016). "ביטויים של הלימה פרט-סביבה והשפעתם הדיפרנציאלית על ביטויי המחויבות בארגוני עבודה" מגמות נ3 , 322-293.

בעז, ר' , פס, ש'. "ניהול ממוקד: לעשות יותר עם מה שיש". הוצאת הוד-עמי.