עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חוש המומחיות של המשפטן, ידיעה שיפוטית


‏490.00 ₪

22 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11736
עבודה אקדמית חוש המומחיות של המשפטן

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוש המומחיות של המשפטן? 

תוכן עניינים

 מבוא

השפיטות וחוש המומחיות של המשפטן

היישום של "חוש המומחיות של המשפטן"

ידיעה שיפוטית

ידיעה פרטית וידיעה שיפוטית

עובדות הידועות לכל ללא צורך בבירור

עובדות הניתנות לבירור בעזרת מקורות מוסמכים

עובדות לקביעת מדיניות

ידיעה שיפוטית של הדין

ידיעה שיפוטית וקבלת ראיות

סיכוםביבליוגרפיה

 

סמינריון זה עוסק בחוש המומחיות של המשפטן (The Expert feel of lawyers). מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.

המושג "משפטן" כולל גם עורכי דין ושופטים אך השימוש העיקרי בו נעשה בהתייחסות למי שאינו נמנה עם העוסקים בשני מקצועות אלה, אלא עוסק בתחומים אחרים של המשפט: חוקר במסגרת אקדמית, פרשן משפטי, מרצה למשפטים וכדומה. פעמים רבות משמש תואר זה לזיהוי של מי שסיים לימודי משפטים אך לפי שעה לא הוסמך להיות עורך דין, אם משום שאינו מעוניין בכך או משום שהוא נמצא במהלך תקופת הסטאז' שלו.

בפסק דין בג"ץ ערי ז'בוטינסקי נ' פרופ' חיים ויצמן[1], שעסק בסמכותו של בית המשפט העליון, נדרש נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה לדבריו של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, פליקס פרנקפורטר, בדבר "חוש המומחיות של המשפטן" (The Expert feel of lawyers).

בפסק דין אחר של בג"ץ יוסף ברגמן נ' בית-הדין הארצי לעבודה[2], נאמר: "על-אף טיעונו המשובח והמעניין של העותר שאינו משפטן, אנו מחליטים לדחות את העתירה למתן צו-על-תנאי". 

השפיטות וחוש המומחיות של המשפטן

נושא השפיטות אינו חדש עִמנו. ימיו כימי המשפט במדינת ישראל. משחר ימיו התלבטו שופטים, מלומדים ואנשים מקרב הציבור הרחב, היכן עובר הגבול בין עניינים שהמקום להכריע בהם הוא בית המשפט - עניינים שפיטים - לבין אֵלו שמקומם מחוץ לכתלי בית המשפט, באשר הם אינם שפיטים. נסיונות לשרטט את קו הגבול, ליתן תשובה משפטית, מדודה ומדוייקת, העלו מבוכה: "תמה אני אם יימצא אי-פעם חכם בעולם, שיוכל להגדיר בדיוק את משמעותו של ביטוי זה", כתב מ"מ הנשיא דאז, כבוד השופט מ' זילברג, על השפיטות, ועוד הוסיף "אודה ולא אבוש, כי גם אני לא תפסתי מעולם מה טיבו של עובר מונסטרואוזי זה" (בג"ץ 295/65 אופנהיימר נ' שר הפנים, פ"ד כ(1) 309, 328 ).

ברם, מבוכה זו אין משמעהּ כי שופט פטור מליתן את דעתו על השאלה, עיתים שהיא עולה לפניו. הקושי רב, וההוראה להפעיל את 'חוש המומחיות של המשפטן' מועילה אך במקצת, אולם לא אחת הכריע בית המשפט כי עניין מסוים איננו שפיט ומשך את ידו מלדון בו.

לראשונה עשה כן בית המשפט העליון בעתירה נגד נשיא המדינה בקשר עם הטלת התפקיד להרכיב ממשלה חדשה על אחד מחברי הכנסת. על סמך 'חוש המומחיות של המשפטן' נפסק שם, כי "הבקשה הנדונה יוצאת לגמרי מן התחומין הקבועים לרשות שיפוטית... יש כאן יחסים שלפי טיבם הם מחוץ לתחום השיפוטי; הם שייכים ליחסים בין נשיא המדינה, הממשלה והכנסת, היינו לרשויות האקסקוטיבית והפרלמנטרית... מסקנתנו היא, כי אין לפנינו ענין הניתן להכרעה ולהחלטה שיפוטית..." (בג"ץ 65/51 ז'בוטינסקי נ' נשיא מדינת ישראל, פ"ד ה 801, 814 ).

 

לימים, בעתירה בעניין כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה, פסק בית המשפט העליון: "עניין אישורו או פסילתו של שגריר של מדינה זרה הוא עניין מדיני... אין זה עניין משפטי אשר לפי טבעו ניתן להביאו לבירור בבית המשפט..." (דברי כבוד השופט זוסמן בבג"ץ 186/65 ריינר נ' ראש הממשלה, פ"ד יט(2) 485, 497 ). [3]

 

בעתירתו של מוטי אשכנזי לאחר מלחמת יום הכיפורים להורות על ביצוע תחקיר לחשיפת ליקויים שהתגלו במלחמה, פסק כבוד השופט (כתארו אז) מ' שמגר "כי עניין התחקירים המבצעיים הוא בלתי-שפיט לחלוטין" (בג"ץ 561/75 אשכנזי נ' שר הבטחון, פ"ד ל(3) 309, 319).

שאלת השפיטות השנייה, המוסדית, מניחה כי הנושא הנדון יכול להיבחן בכלי המשפט, אולם, מעלה את שאלת ההתאמה; האם ראוי לעניין מסוים להתברר בבית המשפט או שמא מוטב כי בית המשפט ימשוך ידיו ממנו, ויותירוֹ מחוצה לו, לטיפולה של רשות אחרת מרשויות המדינה. למבחן השפיטות המוסדית חשיבות מרובה, בייחוד עבור אלה הרואים כל עניין כבר-שיפוט מן ההיבט הנורמטיבי. אמר על כך כבוד השופט מ' שמגר: "מכאן, כאמור, לידתו של מבחן השפיטות המוסדית, שהרי המבחן הנורמאטיבי היה חובק הכל בלי לפתור מאומה, ואין צריך לומר, שהיה גורר את בית המשפט להכרעות פוליטיות מובהקות. חוש המומחיות של המשפטן... צריך להגן על בית המשפט - ועל יתר רשויות השלטון - מפני תוצאה זו".

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015

אהרון ברק כבוד האדם הזכות החוקתית ובנותיה (נבו, 2014)

בג"ץ ערי ז'בוטינסקי ואח' נ' פרופ' חיים ויצמן, פ"ד ה(1), 801


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏490.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)