‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי היחס כלפי עובדים זרים בישראל כמדינה קולטת עליה לאור הנרטיב היהודי והערבי?

 תוכן עניינים

מבוא

הקמת ישראל בנרטיב היהודי

ישראל כקולטת מהגרים

שלבים במדיניות הקליטה של העולים

הקמת ישראל בנרטיב הערבי

בעיית הפליטים הפלסטינים

מהגרי עבודה בישראל

המצב בישראל

מספרם ומקומות מגורים

מעמד המהגרים

מדיניות והחלטות ממשלת ישראל : היחס בישראל למהגרים

החלטות שר הפנים לשעבר אלי ישי

מתקן חולות

ההתנגדות לשהיית המהגרים בישראל

זכויות מהגרי העבודה בישראל בכלל ובתחום הבריאות בפרט

הקשר בין הפרטת זכויותיהם הסוציאליות של מהגרי העבודה לבין בריאותם

משפט משווה

גרמניה

ספרד

הצעה לשינוי : עידוד עזיבת מהגרים בהסכמה

סיכום ודיון

ביבליוגרפיה

מדינת ישראל ראתה בעובדים הזרים תופעה חולפת, כוח אדם זול, זמין וזמני. אך כמו באירופה, רבים מן העובדים נשארו כאן, הביאו את משפחותיהם או הקימו כאן משפחה, והפכו את שהותם הזמנית להשתקעות קבע. ישראל היא מדינת מהגרים של העם היהודי ונועדה למענו. מהסיבה הזאת והיות שהעובדים הזרים אינם יהודים, אין הם יכולים להפוך לאזרחי המדינה או לתושבים חוקיים, נוסיף לכך את מצבה הביטחוני הייחודי של ישראל, העושה אותה שונה גם ממדינות אירופה וגם מחברות מהגרים אחרות. [1]

השיטה של הבאת מהגרי העבודה לארץ הייתה ייחודית לישראל. הבאתם לארץ נעשתה בדרך של מתן היתרים למעסיקים על פי מכסות קבועות, וכבילתם של העובדים למעסיק בדרך של הטבעה בדרכונו של העובד את שם המעסיק, תוך קביעה כי נאסר עליו לעבוד אצל מעסיק אחר. הממשלה העניקה היתרים בהתאם לבקשות מעסיקים בעבור כל משימה בנפרד, בלא שנקבעה מדיניות המחייבת העסקת עובדים שכבר נכנסו לישראל או הוצאת עובדים שנסתיימה העסקתם.

לפי בנימין זאב תאודור הרצל, הנחשב להוגה הציונות המודרנית, הנרטיב הציוני הוא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כחוק בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית.

מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת. 

לאחר הקמת מדינה ישראל, נבעה העלייה לישראל מכמה גורמים:

הכרה שנפוצה בקרב יהודים כי ארצות הפזורה היהודית אינן בטוחות עבורן. הדבר אמור לגבי יהודים במזרח אירופה, בברית המועצות ובארצות ערב. לגבי הראשונים הכרה זו נפוצה בעקבות השואה, ובעקבות אירועים אנטישמיים שקרו אחריה. לגבי האחרונים - בעקבות מהומות נגד יהודים שהיו חלק מהסכסוך הישראלי-ערבי שהגיע לשיאו במלחמת העצמאות.

מאמצים שעשתה ממשלת ישראל להעלאת יהודים לישראל, באמצעות הבטחת זכויות אזרח וסיוע כלכלי לעולים, וגם באמצעות שליחת שליחים, ניהול משא ומתן עם ממשלות זרות, וכן שליחת מטוסים ואמצעי תחבורה אחרים לשם הסעת יהודים לישראל.

תחושה בקרב יהודים רבים ששאיפה בת מאות שנים מתממשת לנגד עיניהם, ורצונם לקחת חלק בכך.

לסיכום, הסיבה להקמת מדינה יהודית היו שילוב של לחצים שהחברה האירופאית הפעילה על היהודים, ושילוב של זרמים בעם היהודי: אידאלים לאומיים, אידאלים מרקסיסטיים וחזון הנביאים כי עם ישראל ישוב לארץ ישראל, ויכונן ממלכה של צדק משפט וחסד. הציונות היא תנועה מודרנית, הנשענת עם זאת על זיקות מסורתיות לארץ ישראל ומבקשת לגבש זהות יהודית מוכרת, ומעמד בינלאומי, למדינת-הלאום היהודית במולדתו ההיסטורית של עם ישראל.

הקמת ישראל בנרטיב הערבי היא הנַכְּבָּה ("האסון" או "המכה") זה הוא כינוי שנתנו הערבים לעזיבתם, מנוסתם או גירושם של כ-700,0001 מערביי ארץ ישראל במהלך מלחמת העצמאות, ולמעברם לארצות ערב השונות או למקומות יישוב אחרים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה, תוך יצירתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, וכתוצאתה הדרישה ל"זכות השיבה". רבים מכלילים בכינוי זה גם את אירועי מלחמת העצמאות שהביאו להקמת מדינת ישראל ואת תבוסת צבאות ערב במלחמה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

אניטה שפירא. ככל עם ועם: ישראל, מרכז זלמן שזר, 2014.

יואב גלבר, קוממיות ונכבה, ישראל הפלסטינים ומדינות ערב, תל אביב 

קלינגר, הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי

Martinello M. Towards a Coherent Approach to Immigrant Integration Policy in the European Union, OECD papers