עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה באדריכלות, באוהאוס, תל אביב, סגנון אקלקטי, ארכיטקטורה בינלאומית, תוכנית גדס, העיר הלבנה ת"א (עבודה אקדמית מס. 11730)
290.00 ₪
49 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11730
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי ההתפתחות האדריכלית בתל אביב לאור תוכנית גדס והעיר הלבנה?
תוכן עניינים
מבוא
ראשית תל אביב
העיר הלבנה
העיר הראשונה במדינה
שנות ה70 וה80: בנייה לגובה
מטרופולין מודרני
חיבור תל אביב ויפו בראייה אורבאנית
שימור מבנים בתל אביב
התפתחות אורבנית של תל אביב
תאוריות וגישות אורבאניות ואדריכליות חדשות
התוכנית
גבולות התוכנית
מערך הרחובות החדשים
מערך השדרות והשטחים הירוקים והפתוחים
הגדרת המגרש
תוכנית גדס והעיר הלבנה
התפתחות העיר בפועל והמשך צמיחתה לאחר קום המדינה
״העיר הלבנה״ בלב תל-אביב - אתר מורשת עולמי
הכרזת אונסק״ו
הסגנון הבין-לאומי - התנועה המודרנית
השימור בתל-אביב-יפו
קריטריונים להערכת מבנים לשימור בתל-אביב-יפו
רקע היסטורי
המרקם העירוני
תוכנית גדס
תאוריות וגישות אורבאניות ואדריכליות חדשות
התוכנית
גבולות התוכנית
מערך הרחובות החדשים
שדרות בן גוריון
הבלוק העירוני של גדס
הגדרת המגרש
התפתחות העיר הלבנה בפועל והמשך צמיחתה לאחר קום המדינה
הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל
היסטוריה אדריכלית
הסגנון הבינלאומי במאה ה21
אזורים וגבולות
מבנים ידועים בעיר הלבנה
מוזיאון הבאוהאוס
מבוני העיר הלבנה
העיר הלבנה בימינו
ביקורת
סיכום ביניים – העיר הלבנה:
סיכום
מקורות
עבודה אקדמית זו דנה באדריכלות בתל אביב, הבאוהאוס, הסגנון האקלקטי וסגנון הארכיטקטורה הבינלאומית,תוכנית גדס וכן במושג "העיר הלבנה תל-אביב". השכונה היהודית הראשונה בחולות הייתה נווה צדק, שהוקמה בשנת 1887 על ידי חברת "עזרת ישראל". את החברה הנהיג שמעון רוקח ביחד עם אהרן שלוש, יהודי מצפון אפריקה שהתיישב ביפו ועסק בחלפנות וצורפות עם ההון שצבר קנה חלקות גדולות בחולות שמצפון ליפו, שאותן מכר לחברת "עזרת ישראל" במחיר סמלי כשליש משוויין האמיתי. לאחר הקמת השכונה קמו בסמיכות שכונות יהודיות נוספות נווה שלום, מחנה יהודה, מחנה יוסף, כרם התימנים, שכונת אחווה, שכונת יפה נוף ועוד ובסך הכל, עד 1909 נבנו מחוץ לחומות יפו 11 שכונות.
כיום, מעודדת העירייה שימור של מבנים במספר דרכים. הדרך הראשונה והעיקרית, היא הכרזתם של מבנים רבים כמבנים לשימור על פי חוק. רוב המבנים המוגדרים לשימור הם מבנים היסטוריים ביפו, לרבות כל יפו העתיקה, בנייה טמפלרית המצויה בשרונה ובמושבה האמריקאיתגרמנית, "בתי חלומות" אקלקטים ובנייני העיר הלבנה. [1]
דרכים נוספות הן עידוד של שימור מבנים על ידי הטבות כספיות מטעם העירייה וכן הקלות בנייה ומתן אחוזי בנייה נוספים בתמורה לשימור של מבנה היסטורי. הדוגמה הידועה ביותר היא שיפוץ בית השגרירות הרוסית אשר סלל את הדרך למיזמי שימור נוספים רבים בלב העיר.
העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל־אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלהשדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל־אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנביוהרכבת בדרום, נחל הירקון בצפון והים במערב. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל־אביב הם אתר מורשת עולמית. מהנדס העיר בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה יעקב בן-סירה, ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבינלאומי.
למבני העיר הלבנה הבנויים בסגנון הבינלאומי מספר מאפיינים משותפים בולטים. המאפיין המרכזי הוא עיצוב פונקציונלי, בו המבנה מותאם למגורים ותכנונו, בהתאם, מאופיין בקווים פשוטים ונקיים, ובמיוחד קווים ישרים או עגולים, ללא קישוטים מיותרים, תוך וויתור על הסימטריה, שנתפשה כסוג מיותר של קישוטיות. רוב המבנים טוייחו בטיח לבן, שהיה ממקורות ההשראה לכינוי העיר הלבנה.
תכתיבי תוכנית המתאר של גדס תבעו הצבת המבנים בלב מגרש הבנייה, כשמקום רב סביבם מוקדש לגינה או לשטח פתוח לכל דיירי הבניין. במבנים רבים חוזר מוטיב של 'קו זורם' החוצה את המבנה, כמו חלונות 'סרט' אופקיים וחלונות 'מדחום' אנכיים בחדרי המדרגות. חלונות אלה משקפים את השפעתו של האדריכל לה קורבוזיה ומאפשרים הארה של המבנה וחדרי המדרגות, ואוורור החדרים. כדי למנוע התחממות מופרזת בחדרים, הועדפה בניית מרפסות רחבות, ולעתים מתעגלות מה שהקנה לכמה מבנים, שלהם היו חלונות עגולים ומרפסות דמויות סיפון, מראה דמוי אוניה. שני מאפיינים נוספים, שנבעו מהיותה של תל־אביב עיר שטופת שמש לחופו של ים, היו קירות ההצללה, המקרים את המרפסות מפני השמש, ופתחי האוורור, שנועדו לאפשר מעבר משבי־רוח אל תוך המרפסת.
מבני העיר הלבנה היו מן הראשונים בארץ ישראל בהם נעשה שימוש בבטון מזוין, טכנולוגיית בנייה שהפכה לשיטת הבנייה העיקרית משנות ה30 ואילך. כמה מבנים חורגים מכלל זה, המוכר ביניהם הוא בית הדר, שנבנו עם שלד פלדה. בין עמודי שלד הבטון נבנו הקירות לבני סיליקט, שטויחו בטיח לבן. בחלק מהמבנים נעשה שימוש בלבני סיליקט גם בשלד.
הבנייה בבטון אפשרה ליצור את המרפסות הרחבות, לבנות על העמודים וליצור פינות מבנה ללא עמודים, כך שחלונות ה'סרט' יכלו לזרום גם לאורך הפינה, בלי להיקטע בגלל עמוד. מעקות המרפסות נבנו בדרך כלל ממוטות ברזל עגולים, ואילו במעקות חדרי המדרגות נעשה שימוש בעיקר בעץ מלא בעל גימור חלק וזורם — עיצוב ששאב השראה מבית־הספר באוהאוס שהחל דווקא בהוראת עיצוב ולא אדריכלות. גם מסגרות חלונותהבתים נבנו מעץ, ורק מאוחר יותר הוחלפו בחלקם בחלונות אלומיניום ובתריסי פלסטיק.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
בילו בליך, על המודל הארכיטקטוני. הוצ' רסלינג (2022)
ויטרוביוס, על אודות האדריכלות. תרגם לעברית והוסיף מבוא, הערות, איורים ומפתחות רוני רייך. תל אביב, דבירנאווה לוונהיים, שימור אתרים, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, הוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה
Business Architecture Guild, A Guide to the Business Architecture Body of Knowledge™, v 4.1 . Part 1
Fez-Barringten, Barie . Architecture: The Making of Metaphors. Newcastle upon Tyne: Cambridge Scholars Publishing