‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תפיל הקדיש כטקס ?

תוכן עניינים

הקדמה

פרק 1: טקסי הקבורה וה"קדיש"

פרק 2: :שירים המתייחסים ל"קדיש " בשירה העברית המודרנית

סיכום

ביבליוגרפיה

בעבודה זאת נעסוק בטקס הלוויה בעת הקבורה בתפילת ה"קדיש " המבוססת עליו בשירים מודרניים שעוסקים בתפילת "הקדיש" בעת לוייה או שכשלעצמם משמשים כמעין תפילת אבל

השיר הראשון הוא תפילת" הקדיש עצמה " תפילה ארמית שמושמעת בטקסי אבל

הפרק הראשון יעסוק בתיאור טקס הקבורה כפי שהם מקובלים ביהדות המסורתית הדתית בתפילת "הקדיש" ובניתוחה

הפרק השני יעסוק בשירים מודרניים שונים המבוססים על טקס הקבורה ועל תפילת הקדיש המופיעים באנתולוגיה "תום ותהום" שבו מופיעים שירים רבים המתכתבים עם הקדיש כך אתגדל וכך אתקדש " של יהודה עמיחי ו"פסוק מפחיד של זלי גורביץ " את נשמת " של יונתן רטוש שאינו מופיע באנתולוגיה זאת שמשמש כשיר אבל בטקסי הלוויה חילוניים.

העבודה תנתח כיצד כל השירים השונים האלו מבטאים תחושה של אבל בהקשר או שלא בהקשר ל"קדיש". וזאת בהקשר לשאלה : מה תפקידם של השירים בריטואל עצמו.

להלן נוסח מקובל של הקדיש עם תרגום לעברית

הקדיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. 
יתגדל ויתקדש שמו הגדול 

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, 
בעולם שברא כרצונו 

וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. 
וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו 

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, 
בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל 

בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. 
במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן 

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, 
יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים 

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר, 
יתברך וישתבח ויתפאר 


וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר 
ויתרומם ויתנשא ויתהדר 

וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. 
ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא 

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא 
למעלה מכל הברכות והשירות התשבחות 


וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. 
והנחמות שאנו אומרים בעולם ואמרו אמן. 

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו 

הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל 
וְאִמְרוּ אָמֵן. 

בתוכנו המדובר בהמנון שבח נלהב.הפתיחה מבקשת על גאולה משיחית ובנוסחים מסוימים שלה כגון "הקדיש הגדול "הנאמר בבית הקברות ובסיום מסכת אף מפורשים בקדיש בחינותיה השונות של הגאולה.,כגון ביאת המשיח ,בניין בית המקדש ותחיית המתים. .כל אחת מתפילות היום מסתיימת ב"קדיש השלם"שבו נוספת בקשה לקבלת התפילות.

טקס הקבורה היהודי הוא טקס שצבר את צורתו הסופית במשך מאות ואף אלפי שנים מימי המשנה.מצוות הקבורה מוטלת על היורשים.נוצרו מנהגי אבלות שונים כמו ה"שבעה שבעה הימים שבמהלכם האבל יושב בביתו עם בני משפחה ובאים אנשים לבקרו ולנחמו .

לא נדון כאן בפירוט בכל המנהגים של הקבורה והאבלות כי אין זה נושא עבודה זאת אלא רק באלמנט אחד ספציפי וחשוב ביותר מתוכם אולי החשוב והמשמעותי ביותר ,תפילת "הקדיש".

"קדיש" היא תפילה יחידה במינה בסידור זוהי תפילה בשפה הארמית, אולי הטקסט הארמי החשוב והמוכר ביותר ביהדות חשוב ומוכר יותר לאדם היהודי היחיד מהזוהר ומהתלמוד , המשמשת כיום בתפקידים שונים בתפילה הציבורית . המילים העבריות המעטות שבתפילה קשורות בהאדרת שמו של האל והשורות העבריות בסוף התפילה "עושה שלום במרומיו" נושאות אופי לאומי במובהק ואינן נקשרות לחוויית אבל פרטית.

נראה שאין לקדיש גרעין במקרא.הוא אף אינו נזכר במשנה שתיקה שמעידה שעדיין לא היה הקדיש בחינת תפילה הראויה להיזכר במשנה.

ידוע לנו שהקדיש קיים לכל הפחות מימי התלמוד ואולי אף לפני כן אולי עוד מהמאה הראשונה לספירה מימי ישו שתפילתו המוזכרת בברית החדשה "אבינו שבשמיים " מזכירה בתחילתה כמה מלשונות הקדיש .אמנם אלו ידועות גם מתפילות קדומות אחרות כגון תפילת ההודיה על הגשמים.בהחלט ייתכן שאז נוצר "הקדיש" או גירסה מוקדמת ביותר שלו אם כי עדיין לא כתפילת קבע ציבורית הדורשת מניין. אולי הקדיש נוצר בערך אז דווקא כתפילה פרטית בין אדם לבוראו.

. .בתקופת התלמוד הקדיש נאמר כתפילה שלאחר הדרשה בציבור בידי דרשן ( מעין תפילת רשות ספונטאנית חגיגית כללית של הדרשן וקהל המאזינים לו תפילה שתגוונה והשתנתה בהתאם להקשרים של דרשה ציבורית.

הקדיש נמצא בסידור התפילה הראשון בידינו סידורו של רב עמרם גאון מבבל במאה התשיעית לספירה.

רב סעדיה גאון מהמאה העשירית הזכיר לראשונה שיש אנשים שמשתמשים בקדיש לאחר קבורת המת אבל ראה בכך מנהג פסול (!)

אך לטקסי אבל שממנו היא מוכרת במיוחד התפילה הוספה רק במאה ה-13 כ"קדיש יתום" באשכנז בעקבות מסעי הצלב של המאות ה-11 וה-12 .כלומר מלכתחילה היא לא נועדה דווקא להישמע בידי אבלים.

לא ברור למה דווקא הקדיש נבחר אז כתפילת האבלים החשובה מכל.הרי אין בו כל רמז על טובת הנפטרים ועל עילוי נשמותיהם.

 ביבליוגרפיה חלקית 

ורטה,י. וירון דוד "פתח דבר ל"תום ותהום :תפילת הקדיש בספרות העברית" בעריכת יורם ורטה וירון דוד אנתולוגיה עם עובד 

פורת ,י. שלח ועט בידו :סיפור חייו של אוריאל שלח ( יונתן רטוש) ,מחברות לספרות