‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם וכיצד השפיעה מלחמת ששת הימים על מדיניותה המזרח תיכונית של ארה"ב כלפי מצרים בין השנים 1967 – 1970?

תוכן עניינים

פרק א': מבוא, הצגת הנושא, שאלת המחקר

שאלת המחקר

פרק ב' : רקע תיאורטי, סקירת ספרות, רקע היסטורי : הדרך למלחמת ששת הימים.

חולשתה של ישראל בעיני הערבים:

סילוק האו"ם וסגירת מצרי טיראן בפני אוניות ישראליות מחקו למעשה את הישגי ישראל במלחמת סיני - גורם מיידי:

הצד הערבי והמלחמה

השלכות מדיניות לאחר המלחמה

פרק ג' : רקע מתודולוגי, שיטת המחקר.

עבודה זו תעשה על ידי ניתוח טקסטים של ספרות נחקרת ולא מחקר שדה

פרק ד' : הצגת הממצאים ודיון:

מזרח התיכון בעיניים האמריקניות

יחסי ארה"ב – מצריים לפני פרוץ המלחמה.

יחסי ארצות הברית-מצרים : שנות החמישים והשישים

מדיניות ארה"ב לפני המלחמה

יחסי ארצות הברית-מצרים : עידן ממשל קנדי

יחסי ארצות הברית-מצרים : עידן ממשל ג'ונסון

לקראת המלחמה

יחסי ארה"ב – מצריים במהלך פרוץ המלחמה

השלכות המלחמה על יחסי ארה"ב – מצריים ומדיניותה של ארה"ב כלפי מצריים לאחר המלחמה.

חיכוכים בין המדינות

ההפיכות במצרים ואחריהן

פרשת הארגונים האמריקאים בקהיר

המצרים רואים בעין לא טובה הסיוע האמריקני לישראל

השינויים בגישתה של ארה"ב לסכסוכים אזוריים לאחר סיום המלחמה הקרה

פרק ה' : סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

 עבודה זו בוחנת את מידת השפעתה של מלחמת ששת הימים על מדיניותה המזרח תיכונית של ארה"ב כלפי מצרים.

לאור מספר גישות ליחסים בינלאומיים: הגישות הריאליסטית וניאו ריאליסטית אשר מדגישות את העובדה שמדינות ריבוניות שואפות להגביר את עוצמתם וגישת מאזן העוצמה אשר מדגישה שמדינות נוטות לאזן אחת את השנייה. לפי הגישה הריאליסטית השחקנים החשובים ביותר הן המדינות ולא אנשים, ארגונים או גופים פרטיים. כל הגופים השונים האלה לפי גישה זו רק משרתים את האינטרסים של מדינות ריבוניות ולכן שיקולי תועלת כלכלית או צבאית הם אלה שקובעים ולא שיקולים של קירבה אידיאולוגית. לאחרונים יש במקרה הטוב חשיבות משנית בלבד. לעומת זאת, גישת מאזן העוצמה מדגישה שמדינות שונות שואפות להגיע לאותה רמת עוצמה או לבדן או באמצעות בריתות, לדוגמא, בין מספר מדינות חלשות מול מעצמה או כוח חזקים יותר.

יחסי ארצות הברית-מצרים ידעו עליות ומורדות במהלך מאה השנים האחרונות, אך נכון להיום היחסים הם אסטרטגיים ואיתנים. למצרים שגרירות בוושינגטון ולארצות הברית שגרירות בקהיר.

יחסי המדינות הדרדרו החל משנת 1964, בעיקר בגלל נושאים הקשורים למדינות שלישיות. עם פרוץ מלחמת ששת הימים, האשימה מצרים את ארצות הברית בסיוע לישראל בקרבות וניתקה את היחסים עמה. לימים הודה נאצר שההאשמות היו מוטעות.

 מלחמת ששת הימים מהווה קוו פרשת המים לא רק בתולדות המזרח התיכון בעידן המודרני אלא גם ביחסי ארה"ב – מצרים.

יחסי המדינות ארה"ב וצרים הדרדרו , בעיקר בגלל נושאים הקשורים למדינות שלישיות. עם פרוץ מלחמת ששת הימים, האשימה מצרים את ארצות הברית בסיוע לישראל בקרבות וניתקה את היחסים עמה. לימים הודה נאצר שההאשמות היו מוטעות.

בדצמבר 1967 שלחה מצרים לארצות הברית נציגות דיפלומטית בלתי רשמית בראשות אשרף גורבאל לנהל שיחות על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. המשלחת הפכה לנציגות קבועה שפעלה מתוך שגרירות הודו בוושינגטון. משפחת מקבילה של ארצות הברית פעלה מתוך שגרירות ספרד בקהיר.

בנובמבר 1973, חודשו היחסים הדיפלומטיים בין מצרים וארצות הברית וגורבאל מונה לשגריר מצרים בארצות הברית. טקס רשמי לכינון יחסים מלאים התקיים בתחילת מרץ 1974.

(בר זוהר, 2017)

אחרי מלחמת ששת הימים ובעיקר בעקבות הסכם השלום עם ישראל, הגדילה ארצות הברית את מענקי הסיוע למצרים. אז העניקה ארצות הברית למצרים כ19 מיליארד דולר כסיוע צבאי, מה שהופך את הסיוע למצרים לשני בגודלו עבור מדינה שאינה חברה בנאט"ו, אחר ישראל. מלבד סיוע צבאי, קיבלה מצרים כ30 מיליארד דולר בתור סיוע כלכלי באותן השנים. בשנת 2009 לבדה, ארצות הברית סיפקה סיוע צבאי למצרים בשווי של 1.3 מיליארד דולר, וכן סיוע כלכלי בסך של 250 מיליון דולר. אז הפכה מצרים, יחד עם ישראל ומדינות נוספות, לבעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט"ו Major nonNATA Ally של ארצות הברית, מיד לאחר שנוצרה הגדרה משפטית זו. מעמד זה לא מעניק למצרים ברית הגנה עם ארצותהברית, אך מאפשר לה שיתוף פעולה צבאי נרחב. (מזאל)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)