עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית עברית מקראית, לשון המקרא, שפת התנך, לשון עברית קדומה, בלשנות עברית (עבודה אקדמית מס. 11666)

‏390.00 ₪

28 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11666
עבודה אקדמית עברית מקראית, לשון המקרא, שפת התנך, לשון עברית קדומה, בלשנות עברית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העברית המקראית?

תוכן עניינים

מבוא

התפתחות השפה העברית

הכתב העברי

הדיבור בשפת העברית המקראית

לשון המקרא

 

העברית המקראית המאוחרת 

טקסטים שנכתבו בעברית בימי בית שני

השימוש בעברית בימי בית שני

מאפייני העברית של ימי בית שני

אוצר מילים

דקדוק

כתיב

מאפייני העברית המקראית 

תורת ההגה

עיצורים

תנועות

הטעמה

תורת הצורות

תחביר

אוצר מילים

כתיב

תאוריות מקבצות

תקופות בעברית המקראית 

המורפולוגיה של העברית

השפה העברית במסורת היהודית

סיכום

ביבליוגרפיה

 

עבודה אקדמית זאת תעסוק בהתפתחות המחקר של העברית המקראית . עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. בניב זה כתובים ספרי המקרא (למעט הפרקים הכתובים ארמית) וממצאים אפיגרפיים מאותה התקופה שהתגלו באתרים ארכאולוגיים, והיא הצורה המתועדת המוקדמת ביותר של השפה העברית.

התקופה העתיקה ביותר שבה דיברו וכתבו בעברית היא תקופת התנ"ך. רובד העברית שדיברו אז נקרא "לשון המקרא" או "לשון התנ"ך". לשון המקרא נהגה בדיבור בארץ משנת 1,200 לפני הספירה, לערך, ועד שנת 300 לפני הספירה.

לשון המקרא עצמה מכילה רבדים שונים: הלשון העתיקה יותר מתגלית בשירה התנ"כית והיא מתאפיינת למשל בסיומות החבורות הארוכות. בסוף תקופת המקרא רואים כבר בשפה מאפיינים של לשון חז"ל. [1]

 

לעברית מתקופה זו קווי לשון המאפיינים אותה במובהק ומבדילים אותה מתקופות העברית שלפניה ואחריה. עם זאת, יש מחלוקת בקרב החוקרים האם היה דיבור של ממש בניב זה, או שהוא משקף שפה ספרותית-מלאכותית ששימשה רק לכתיבה. חלק מן הקושי בחקר העברית בתקופה זו נובע מכך שטקסטים מתקופת בית שני מועטים יחסית. למעשה קיימות שתי קבוצות עיקריות של חיבורים, שהם כמעט הטקסטים היחידים שנותרו בעברית מאותה תקופה: [2]

  • ספרי המקרא המאוחרים, רובם מן התקופה הפרסית, שאת לשונם מכנים גם בשם עברית מקראית מאוחרת;

מגילות ים המלח, שאת לשונן מכנים לשון המגילות הגנוזות, ותעודות נוספות ספרים חיצוניים כגון ספר בן סירא ותעודות ארכאולוגיות, רובן מן התקופה היוונית ואף הרומאית.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אילן אלדר, ממנדלסון עד מנדלי: בדרך לעברית החדשה, הוצאת כרמל

אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, הוצאת כרמל, ירושלים.

דוד טלשיר, "העברית בימי הבית השני בית גידולה וגלגוליה", בתוך: מחקרי תלמוד ב', עמ' 284- 301

Klein, Reuven Chaim. "Lashon HaKodesh: History, Holiness, & Hebrew". Mosaica Press


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות