שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אמנות נוצרית?

תוכן עניינים

מבוא: התפתחות הדת הנוצרית

היווצרותה של הנצרות והפצתה

ימי הביניים 

מדת נרדפת לדת שלטת

האמנות ככלי להפצת עיקרי האמונה הנוצרית

הציור בתקופת הנצרות הקדומה

הרועה הנאמן

ה"אורנט"

הסעודה האוקריסטית

סיכום ומאפיינים של ציורי הקטקומבות בנצרות הקדומה

האמנות הנוצרית הקדומה כדת מותרת

איקונוגרפיה נוצרית

הפיסול בתקופת הנצרות הקדומה

הסרקופג של יוניוס בסוס

מבני תפילה ופולחן בראשית ימי הביניים

הבזיליקה הנוצרית הקדומה

כנסיית סן פטרוס

סנטה מריה מג'ורה

סיכום מאפייני הבזיליקה הנוצרית

טיפוסי מבנים בנצרות הקדומה

המאוזוליאום של סנטה קונסטנצה

המאוזוליאום של גאלה פלצידיה

כנסיות בארץ ישראל

כנסיית הקבר

כנסיית המולד

מבנה טבילה ברוונה

ביבליוגרפיה

נספחי תמונות

במאות הראשונות לספירה האמנות הנוצרית התפתחה בסתר בגלל הרדיפות, והחלה לגבש את המוטיבים והנושאים באופן הדרגתי. זו הייתה אמנות מוגבלת באפשרויות שעמדו לפניה. תחומי האמנות הנוצרית הקדומה היו בעיקר תמשיחי קיר בקטקומבות, עיצוב סרקופגים וארונות קבורה מאבן מעוטרים בתבליטים, פיסול בקנה-מידה קטן, ואמנות זעירה.

 האמנות הנוצרית הקדומה נחלקת לשתי תת-תקופות:

• תקופת רדיפות הנוצרים, מהמאה ה-1 ועד שנת 313 - חיפוש אחרי שפה אמנותית חדשה.
• המאות 4 - 6 - התחזקות הנצרות, הפיכתה מדת מותרת לדת שולטת, ופיתוח מילון צורות ומושגים אמנותיים דוגמטי.

חשוב לציין שהאמנות הנוצרית הקדומה התפתחה בתחום האימפריה הרומית, והושפעה מאמנותה. אבל בעוד האמנות הקיסרית השקיעה משאבים בהאדרת הקיסרים והאימפריה הרומית, נלחמה הקהילה הנוצרית ברומא על חייה. לכן כל התפיסה של האמנות הנוצרית המוקדמת הייתה תוצאה של הישרדות.

המאות הראשונות לספירה (המאות 2 - 6) היו תקופת ההתהוות של הדת הנוצרית החדשה, והאמנות הנוצרית הקדומה הייתה ביטוי ויזואלי לתהליך הגיבוש הראשוני של הדת המתהווה. הדת הנוצרית הקדומה הייתה דת שהשלטון הרומי רדף אחריה. הדת הייתה אסורה, ומי שנתפס כנוצרי עונה והוצא להורג בצליבה או בזירות השעשועים הרומיות. בגלל היותם נרדפים לא יכלו הנוצרים לבנות מבנים לצורכי דת, ומקומות ההתכנסות שלהם היו בבתים פרטיים ובקטקומבות (מערות קבורה), שם קיימו את מצוות דתם. המסורת הנוצרית מספרת כי הנוצרים הראשונים הסתתרו בקטקומבות כדי להימלט מרדיפות. החוקרים טוענים כי אלה לא היו מקומות מסתור רגילים, אלא מקומות פולחן שבהם יכלו הנוצרים הנרדפים לנהל טקסים משותפים, לעיתים במסווה של "סעודה הבראה" עם קרובי משפחות הנפטרים.

מבוך המנהרות של הקטקומבות התת-קרקעיות נחפר בידי אדם, ונחצב בסלע וולקני רך, שמתקשה כאשר הוא נחשף לאוויר. הקטקומבות כללו מקומות קבורה רבים חצובים בסלע לאורך קירות המערות. הן שימשו כבית קברות ציבורי גדול, שבו היו מקומות קבורה לפגאנים, ליהודים ולנוצרים. סבורים שמעל 6,500,000 אנשים נקברו שם. קטעי המנהרות נמשכו לאורך קילומטרים מתחת לרחובות בחלקה הדרומי של העיר רומא. מסורת הקבורה בקטקומבות החלה כאשר היהודים והנוצרים הראשונים העדיפו להיקבר שם, אולי מחוסר ברירה, כיוון שבית הקברות (החיצוני) הפגאני שעל פני הקרקע ברומא היה מיועד לאצולה ולמעמד העליון בלבד. אפשרות נוספת הייתה לשרוף את הגופה של הנפטר, כמנהג הרומאים. מנהג זה היה אסור ביהדות, וגם הנוצרים הראשונים שללו אותו.

כיוון שחלק מהנוצרים שנקברו בקטקומבות היו מרטירים (קדושים מעונים) שהוצאו להורג, הפך האתר למקום קדוש לנצרות. הקטקומבות כללו מערכת מורכבת של חללים ותאים, הכול על-פי הצרכים והיכולת הכלכלית של המשפחה. כאשר רצו להרחיב את המנהרה יצרו התפצלות מהציר הישר גם ימינה ושמאלה. במקומות ההתפצלות נוצרו חדרים או אולמות בצורת צלב עם תקרה מקומרת, שיכלו להתאים להתכנסויות, ומרבית המנהרות נחצבו בגובה שבו אדם יוכל לעמוד זקוף. המערות טויחו, הוחלקו והוכנו לציורי קיר בשיטת הסקו (ציור בפיגמנטים ומים על טיח יבש). [2]

הציורים בקטקומבות נחשבים לעיתים קרובות לחסרי ערך אמנותי, ולעיתים נראו כמו גרפיטי על גבי קירות המנהרות, אבל בעצם הם הדוגמה היחידה של האמנות הנוצרית לפני שהדת הנוצרית הייתה מותרת. בשלבים הראשונים אוצר הדימויים הראשוני של הנצרות היה מהוסס, והתבסס על בחירת מוטיבים דקורטיביים שהושפעו מהאמנות בת זמנם, כמו עופות, צמחים, קופידונים או פוטים (אטריבוט נלווה לוונוס, שהפך בנצרות למלאך), ומסגנון ציורי הקיר הרומאיים, שהיה נפוץ והושפע מאופנת הציור של התקופה, ובו הקיר חולק לאזורים.

חלק מהמוטיבים נבחרו בגלל היותם דקורטיביים, וממבט ראשון נראה שאין להם מניע דתי. הנוהג לבחור ציורים למטרות נוי היה קיים באמנות הרומית והשפיע על האמנות הנוצרית, אלא שלרבים מהציורים יש מניעים דתיים מוסווים. לדוגמה, דג וסלסילת לחם יכולים להתפרש כטבע דומם, שהיה מוטיב מקובל באמנות הרומית, אך בציורי הקטקומבות הם מרמזים על נס הלחם והדגים של ישו בחוף הכינרת.

במאות הראשונות השפה הציורית הנוצרית עדיין לא גובשה סופית, והיא התבססה על מקורות צורניים (ויזואליים) הקשורים לעולם הגרקו-רומי, ולסגנון הקלאסי, ההלניסטי והרומי. התכנים, המוטיבים והנושאים התבססו על מקורות איקונוגרפיים פגאניים ועל מקורות יהודיים, בעיקר מהתנ"ך. לא היה חשש להציג ציורים אלה כיוון שהדת היהודית הייתה מותרת. יש חוקרים הסבורים שבמאות הראשונות לספירה היו כנראה מגילות יהודיות מאוירות בציורים שלא שרדו, ומגילות אלה שימשו מקור השראה לציור הנוצרי הקדום. הוכחה לכך ניתן לראות בציורי הקיר העשירים מבית הכנסת של דורא אירופוס מאמצע המאה ה-3.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 א’ פ’ סנדרס.- מעשהו של ישו במקדש: טיהור או נבואת חורבן? בתוך "הנצרות הקדומה" (עורכת: אורה לימור) (רעננה) : האוניברסיטה הפתוחה

Kugeares, Sophia Manoulian. Images Of The Annunciation Of The Virgin Mary. University of South Florida Libraries Catalog. Web. April 8, 2016.

Fortescue, Adrian. "Iconoclasm." The Catholic Encyclopedia. Vol. 7. New York: Robert Appleton Company