עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית קיסרי רומא העתיקה:קליגולה,נירון,קלאודיוס,יוליוס,רמוס ורומולוס,שגעון גדלות,דיקטטורים של האימפריה הרומית (11652)


‏390.00 ₪

45 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11652
עבודה אקדמית קיסרי רומא העתיקה:קליגולה,נירון,קלאודיוס,יוליוס,רמוס ורומולוס,שגעון גדלות,דיקטטורים של האימפריה הרומית


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מלכות קיסרי רומא העתיקה?

 

תוכן עניינים

מבוא

קיסרי רומא

מייסדי רומא המיתולוגיים : רמוס ורומולוס

ייסוד רומא ומלכות רומולוס

מותו של רומולוס

רומולוס האל

מקור האגדה

רמוס ורומולוס כסמלים וכמושא אמנות

יוליוס קיסר

תחילת דרכו הפוליטית

הטריאומווירט הראשון ומלחמת גאליה

שלטונו כדיקטטור וההתנקשות בחייו

האלהה לאחר המוות

קיסר איש האשכולות

נירון

ילדותו

אימוצו על ידי קלאודיוס הקיסר

הכתרתו של נירון לקיסר

שערוריות

שלטון הטירוף

הדחה והתאבדות

נירון קיסר במקורות היהדות

אזכורים בתרבות הפופולרית

קלאודיוס

רקע משפחתי, ילדות ונעורים

עלייה לשלטון

קיסר האימפריה הרומית

מוות, האלהה, ומוניטין

חייו הפרטיים

אישיותו

עבודותיו המדעיות והשפעתן

אהבתו לתיאטרון

קלאודיוס בתרבות ובאומנות

קלאודיוס והיהודים

קליגולה

רקע משפחתי ונעוריו

חניכתו של קליגולה בקפרי

תחילת שלטונו

שלטון הטירוף

רציחתו של קליגולה

עמדותיו ודעותיו

קליגולה והיהודים

קליגולה בספרות ובתרבות הפופולרית

סיכום

ביבליוגרפיה

 

האימפריה הרומית הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס המאה ה1 לפני הספירה ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. האימפריה הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית 509 לפנה"ס המאה ה1 לפנה"ס והמלוכה הרומית המאה ה8 לפנה"ס 5099 לפנה"ס. האימפריה הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופהובמזרח התיכון.[1]

ישנם כמה אירועים המקובלים על ההיסטוריונים כנקודת המפתח למעבר בין הרפובליקה לקיסרות, בהם: מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור בשנת 44 לפנה"ס, קרב אקטיום 2 בספטמבר 31 לפנה"ס, והחלטת הסנאט להעניק לאוקטביאנוס את תואר הכבוד אוגוסטוס ב4 בינואר 27 לפנה"ס.

את התפשטותה החלה רומא העתיקה עוד בימי הרפובליקה, אך היא הגיעה לשיאה בימיו של הקיסר טריאנוס, כאשר חלשה על שטח של כמעט 6 מיליון קמ"ר. בימי שלטונו של הקיסר הבא, הדריאנוס, נוהגים רבים לראות את ימי שיא עצמתה ושגשוגה התרבותי של האימפריה. מורשתה של האימפריה הרומית ניכרת בשפה, דת, ארכיטקטורה, פילוסופיה, משפטים והממשל באומות רבות ברחבי העולם עד עצם היום הזה.

לקראת אמצע המאה השלישית נקלעה האימפריה הרומית למשבר קשה עקב אי יציבות שלטונית, איומים צבאיים מחוץ לאימפריה וקשיים כלכליים. בסוף המאה הצליח הקיסר דיוקלטיאנוס לייצב את האימפריה, אך שיטת השלטון שהנהיג ב293, הטטרארכיה, שחילקה של הנהגת האימפריה בין ארבעה שליטים שותפים, רמזה כבר על התפרקותה העתידית של האימפריה. ב324איחד הקיסר קונסטנטינוס שוב את האימפריה תחת שלטון של קיסר יחיד. הוא אף העביר את בירת האימפריה מרומא לקונסטנטינופוליס ביזנטיון שבפתח מיצר הבוספורוס. ב395 הוריש הקיסר תיאודוסיוס הראשון את האימפריה לשני בניו, שקיבלו כל אחד מחצית האימפריה. כך נוצרו שתי ישויות: האימפריה הרומית המערבית שבירתה רומא, והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול.[2]

הקיסרות הרומית המערבית התפוררה בהדרגה בלחץ פלישות העמים הברבריים, ורומא איבדה את שליטתה על רוב שטחיה. בשנת 476, כאשר הקיסר האחרון רומולוס אוגוסטולוס הודח על ידי אודואקר, היא חדלה להתקיים. הקיסרות הרומית המזרחית, או כפי שהיא מכונה בפי היסטוריונים מודרניים, הקיסרות הביזנטית, התקיימה עד לשנת 1453 עם כיבוש קונסטנטינופול על ידי האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט השני. עם מותו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס האחד עשר, בקרב על העיר חדלה להתקיים גם הקיסרות הרומית המזרחית.

בראש האימפריה עמד קיסר Imperator. מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס "ראשון האזרחים". בתקופת הטטררכיה "שלטון הארבעה" שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים אוגוסטי ולכל אחד סגן קיסר.

 

רמוס ורומולוס הם דמויות מהמיתולוגיה הרומית, אשר להם מיוחס ייסודה של העיר רומא. השניים היו אחים תאומים, בניהם של האל מרס, אל המלחמה הרומי, וריאה סילביה, בתו של המלך נומיטור וכוהנת וסטה. [1]

לאחר מלחמת טרויה, אחד מגיבורי אותה מלחמה, בשם אניאס Aeneas, בנה של האלה ונוס, הגיע עם אנשיו לאזור של מרכז איטליה בשם לאורנטינה וביחד עם לטינוס, המלך המקומי, יסד מדינה חדשה. לאחר מלחמות רבות עם שכניו האטרוסקים הוקמה שם מדינה חזקה שנקראה המדינה הלטינית לפי שם מלכה. שושלת אניאס המשיכה לשלוט באזור זה במשך דורות רבים ובירתם עיר בשם אלבה לונגה. אחרי שורה ארוכה של שליטים לטיניים הגיע על כס המלוכה המלך נומיטור. הוא הודח על ידי אחיו אמוליוס שעלה על כס המלוכה. לנומיטור הייתה בת יחידה ראיה סילביה. כדי למנוע מצאצאיה העתידיים לדרוש את כס המלוכה, כפה עליה אמוליוס להיכנס ככהנת בתולה במקדש של האלה וסטה עם איסור לקיים יחסי מין וללדת ילדים. למרות זאת, היא ילדה תאומים אשר לדבריה היו בניו של האל מרס שאנס אותה. ההיסטוריון הרומאי הידוע טיטוס ליוויוס כותב שלא ברור אם הכהנת סילביה האמינה בעצמה שהאב הוא מרס או שהיה לה נוח יותר לטעון כך.[2]

 

נירון היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליוקלאודית. הוכתר לקיסר בשנת 54, לאחר מות דוֹדהּ של אמו, שהיה גם אביו המאמץ, הקיסר קלאודיוס. יצא לו שם כאחד הראוותניים, המטורפים והאכזריים שבשליטי רומא מאז ומעולם. נירון הודח בשנת 68, ומסופר כי התאבד. בתקופת שלטונו פרץ ביהודה המרד הגדול.

שלטון הטירוף

בתחילת שנת 63 ילדה פופיאה בת בשם קלאודיה אוגוסטה. נירון חגג את האירוע, אך הילדה מתה כעבור ארבעה חודשים, ונירון נותר ללא יורש.

בלילה שבין 18 ביולי ו19 ביולי 64 פרצה ברומא השריפה הגדולה. השריפה החלה באזורים מאוכלסים בצפיפות, אשר בהם היו בתי מגורים שהתנשאו אף לגובה 3 או 4 קומות, ועשויים מעץ. לדברי היסטוריונים אחדים היה נירון בחופשה בעיר מולדתו אנציו בעת השריפה, ולא מיהר לשוב. האש בערה במשך כשבוע, והחלה השמועה כי בעת השריפה עמד נירון על אחת מגבעות רומא, צפה בשריפה בעודו מנגן בלירה ושר, אם כי ככל הנראה לא היה בסיס לשמועה זו. בתקופה מאוחרת יותר, שונה הסיפור ונאמר על נירון שניגן בכינור. על פי טקיטוס נירון כלל לא שהה ברומא בזמן שפרצה השריפה, אם כי מקורות כסווטוניוס ודיו קסיוס טוענים כי נירון הוא שהצית את האש. אך הסיפור המקובל ביותר היום הוא, שלפני שנירון נהיה קיסר הוא רצה להיות אמן, ולהופיע לפני קהל כך שביום השריפה נירון בכלל הופיע בפני קהל על אף התנגדותם של יועציו מאחר שמקצועות כמו אמנים, ושחקנים היו שווים לזנות באותה תקופה בעודו מנגן בלירה, ושר את קינת העיר טרויה בזמן שרומא עולה בלהבות. ההמונים, אשר חיפשו אשם בשריפה, ראו בנירון את האחראי, כאשר המניע רצונו בשטח שנשרף לבניית ארמונותיו, ולאחר מכן לקרוא לעיר רומא "נירופוליס" על שמו.

 

קלאודיוס  היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41עד למותו בשנת 54. קלאודיוס נולד בעיר לוגדונום, בפרובינקיה גליה כיוםליון, צרפת לאביו דרוסוס ולאמו אנטוניה הצעירה, והיה הקיסר הרומי הראשון אשר נולד מחוץ לגבולות איטליה.

קלאודיוס נחשב למועמד בלתי סביר לכהונת הקיסר. על פי דיווחי בני זמנו לקה בנכות כלשהי, ומשפחתו מנעה ממנו את ההופעה בפומבי ואת התפקידים הציבוריים, עד לעלייתו לשלטון של אחיינו המטורף קליגולה, אשר מינה אותו למשרת הקונסול. נכותו של קלאודיוס הצילה אותו, יש להניח, מגורלם של אצילים רומים רבים בתקופת קליגולה וטיבריוס, אשר נרצחו ב"טיהורים" שערכו קיסרים אלו. הייתה זו יכולתו לשרוד כשלעצמה שהביאה להכרזתו כקיסר רומי לאחר רציחתו של קליגולה, שכן בשלב זה היה הגבר הבוגר היחיד ששרד ממשפחתו. על אף היעדר ניסיונו הפוליטי, קלאודיוס הוכיח את עצמו כמנהלן מוכשר, וביצע מספר רב של עבודות ציבוריות. בתקופתו התרחבה האימפריה, וכללה אף את חציה הדרומי של בריטניה הגדולה. הוא הביע עניין אישי במשפטים, שימש כשופט במשפטים פומביים, והוציא עשרים פסקי דין מדי יום.

 

קליגולה קיסר רומא בין השנים 37 עד 411 לספירה. קליגולה היה הקיסר השלישי מן השושלת היוליוקלאודית. קליגולה נחשב לעריץ ונודע בראוותנותו, במוזרותו ובאכזריותו. נרצח בשנת 411 על ידי אחדים משומריו.

 

יוליוס קיסר היה מנהיג צבאי ופוליטי ברפובליקה הרומית. הרחיב את גבולות הרפובליקה ואת תחום השפעתה של התרבות הרומית אל תוךגאליה. יזם מלחמת אזרחים וניצח בה ניצחון שהותיר אותו כאדונו הבלתי מעורער של העולם הרומי והחל ברפורמה מקיפה של הממשל והחברה ברומא. הוא הוכרז כדיקטטור לכל ימי חייו, וריכז את הכוח הפוליטי בידיו. רציחתו הדרמטית באידו של מרץ 15 במרץ זירזה מלחמת אזרחים נוספת, שציינה את קיצה של הרפובליקה הרומית ואת ראשיתה של הקיסרות הרומית. בסוף מלחמת האזרחים עלה לכס הקיסר בנו המאומץ אוגוסטוס קיסר כשליט יחיד של האימפריה הרומית.

 


ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רוברט גרייבס, אני קלאודיוס; תרגומים לעברית: אביעד שטיר, ספרי עליית הגג.

 

צבי יעבץ, קיסר וקיסריזם, הוצאת ספרית פועלים, תל אביב

אפי זיו, מיתולוגיה עכשיו, עם עובד

 De Callataÿ, François (2015). "The Graeco-Roman economy in the super long-run: Lead, copper, and shipwrecks". Journal of Roman Archaeology. 18: 361


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)