עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית בוררות חובה, הצעת חוק בוררות חובה, דרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים ADR (עבודה אקדמית מס. 11628)

‏290.00 ₪

36 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11628

עבודה אקדמית בוררות חובה, הצעת חוק בוררות חובה, דרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים ADR

 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצעת חוק בוררות חובה?

 

תוכן עניינים

מבוא

יתרונות מוסד הבוררות

הליך הבוררות הישראלי

המסגרת הנורמטיבית של הבוררות

הצעת חוק "בוררות חובה"

העברת תובענה אזרחית לבוררות חובה

הבורר

ערעור על פסק בורר ואישורו

שכרו של הבורר והוצאות הצדדים

אמצעים להפחתת העומס בבתי המשפט

הבוררות כמווסתת לחץ ועומס בהליכים האזרחיים

זכות הגישה לערכאות

זכות הגישה לערכאות; חוקתיות ההצעה:

הסבר מדוע הצעת החוק פוגע בזכות הגישה לערכאות?

התגברות המצדדים בהצעת החוק על הטענה החוקתית בדבר פגיעה בזכות הגישה?

חוק יסוד: השפיטה. הסבר אלו עקרונות שבחוק זה אינם עולים בקנה אחד עם הצעה החוק

היבטים כלכליים

להלן המלצות לשיפור העומס על בתי המשפט:

כללי האתיקה בבוררות

סיכום

ביבליוגרפיה

 

עבודה זו תעסוק בהצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט, אשר אם תתקבל תהפוך את הבוררות בחלק מן התיקים להליך חובה מנדטורי ולא וולנטרי[1]. הדבר מעורר כמובן שאלות בנוגע לחובת המדינה לספק את שירותי השפיטה, את השאלות בנוגע לזכות להליך הוגן, חופש החוזים, פומביות הדיון ועוד.

לשכת עורכי הדין עסקה בכך בישיבת הועד המרכזי מיום 8.3.11 וביקשה כי ינתן לה מעין מונופול במתן שירות זה[2].

פרופ׳ סמדר אוטולנגי הגדירה בוררות כ"הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה, שמרבית הסדריה נקבעים על ידי הצדדים המסוכסכים״[3].

בסיסו של מוסד הבוררות הקיים כבר מקדמת דנא (למשל: בוררות זבל"א במשפט העברי ובוררות במשפט הרומי) הוא למעשה הסכמת הצדדים. הצדדים למעשה מסכימים למסור לצד שלישי, אובייקטיבי את ההכרעה בסכסוך שנוצר או עלול להיווצר בינהם וע"י כך מתחמים את היקף הבוררות וסמכויות הבורר.

כך למשל בס' 79ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 : "בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות."

הבוררות למעשה קיימה בצד המערכת המשפטית הרגילה, ואולם הסכמת הצדדים היא שמבדילה את הליך הבוררות מההליך השיפוטי, שכן פנייה לבימ"ש אינה מותנית בהסכמת שני הצדדים. היינו, בוררות הינה אחת מהשיטות האלטרנטיביות לישוב סכסוכים ומכל השיטות זוהי השיטה הדומה ביותר לבית המשפט שכן הבורר למעשה מכריע בסכסוך לאחר ששמע את הצדדים ובהתקיימות תנאים מסוימים ניתן אף לערער על פסק הבורר. 
עם זאת, הליך הבוררות מעניק לצדדים שליטה רבה יותר על דרך ניהול ההליך שכן הצדדים הם הבוחרים את הבורר (בניגוד לבית המשפט בו לא ניתן לבקש להישפט לפני שופט מסוים). הם הקובעים את תחולת סדרי הדין והם הקובעים את תחולת הדין.

הסכם הבוררות הינו היסוד שעליו מושתת הליך הבוררות. מקיומו של ההסכם אנו למדים על רצון הצדדים לבחור במנגנון הבוררות ולהעדיפו על פני בית המשפט.
היסוד של כל בוררות הוא הסכם הבוררות אשר מעניק לבורר את הסמכות לדון ולהכריע בסכסוך המובא לפניו. הצדדים יכולים להסכים מראש כי כל סכסוך יידון בבוררות ולמעשה די בסעיף בודד בחוזה בתקנון ארוך כדי לחייב את הצדדים בעתיד להתדיין בבוררות. ומכיוון שהדבר נעשה בחוזה או בתקנון, הרי שהדבר נעשה לא רק למפרע אלא בדרך כלל מתוך חוסר הבנה או חוסר תשומת לב לבעיות שעלולות להתעורר מתוך חובה זו, לכן, יש לקבוע מראש את הכללים והתנאים לניהול הבוררות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה)

[2] גדעון פישר בוררות בעולם העיסקי בעריכת כב׳ השופט ד״ר וינוגרד

[3] סמדר אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל (מהדורה רביעית ).


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות