‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פעילות ארגון הדסה? 

תוכן עניינים

• מבוא
• הדסה במאה ה-20
• הדסה כיום
• קרן הדסה
• המייסדת : הנרִיֶיטה סולְד
• זיקה לציונות
• ראשית פעילותה הציונית
• ביקור בארץ ישראל
• הקמת "ארגון הדסה"
• עלייה לארץ ישראל
• עליית הנוער
• ייצוגייה בתרבות
• נשיאת הדסה: אירמה לוי לינדהיים
• השקפתה ופועלה
• פרויקט הסבתות
• נשיאת הדסה: רוז לוריא הלפרין
• נשיאות הדסה
• כהונה ראשונה 
• בין כהונות 
• כהונה שנייה 
• חיים בארץ ישראל
• סיוע לעליית הנוער
• הציונות האמריקאית
• שתדלנות להקמת המדינה
• בקשה לסיוע
• אתם כאן אנחנו שם
• משפחה
• סיכום
• ביבליוגרפיה
•  
• עבודה אקדמית זו תעסוק בארגון הדסה. מדובר בארגון וולונטרי חשוב במעלה. הדסה היא הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה .
• הדסה, הארגון הציוני של נשות אמריקה, הוא הארגון היהודי הגדול ביותר וארגון הנשים הגדול ביותר בארצות הברית.
• ב- 1912 ייסדה את הארגון הנרייטה סאלד, ילידת אמריקה. היא הייתה נסערת כל כך ממראה העוני והחולי בירושלים, עד שייסדה ארגון נשים שיספק סיוע רפואי.
• ב-1913 הגיעו לארץ שתי האחיות הראשונות, ואחריהן בא צוות רפואי מלא. היום, תשעים שנים אחר כך, עדיין מדיניות השוויון היא תורתה של הדסה. עם השנים ועם התפתחות מערכת הבריאות בישראל, העבירה הדסה את רוב טיפות החלב, המרפאות ובתי החולים שלה לידי ממשלת ישראל.
• הדסה שמרה בירושלים על שני המרכזים הרפואיים שהם ספינות הדגל שלה: הארגון הרפואי הדסה בעין כרם ובהר הצופים. שני המרכזים הרפואיים האלה קובעים את הרף לטיפולי הבריאות בישראל ומטפלים בחמלה רבה בחולים מכל רקע ורקע.
• אנשי בריאות מהעולם כולו באים לירושלים ללמוד שיטות חדשניות להתמודד עם אתגרי בריאות הציבור. בד בבד, החוקרים בהדסה פועלים במסירות למצוא מרפא למחלות הקשות ביותר בעולם. בעשורים האחרונים התפתחו ארגונים מסונפים להדסה ב- 34 מדינות, ובהם הדסה ישראל, תחת המטרייה שלהדסה הבין- לאומית. מוצאם של הגברים והנשים בהם שונה, אך כולם מסייעים לתמוך במחקר הרפואי והמדעי בישראל.
• יחד, בשיתוף הארגון האמריקני, אנשי החסד האלה ממלאים תפקיד חשוב בשיפור חייהם של בני-אדם.
• בשנת 1912 בתקופת פורים, יזמה הנרייטה סולד כנס, אליו הגיעו 38 נשים ציוניות, בבית הכנסת הרפורמי "טמפל עמנואל". סאלד קראה לנשים לפעול למען הבריאות של הציבור היהודי בארץ ישראל, דבר שיתרום לטענתה, מלבד הסיוע לתושבי ארץ ישראל, גם להזדהות הציונית של יהודי ארצות הברית. בעקבות הכנס קם ההסתדרות הציונית הדסה.
• בסיועם הכלכלי של הנדבנים לינה ונתן שטראוס, נשלחו לארץ ישראל בשנת 1913 שתי אחיות רומניות, רחל לנדי ורוז קפלן, אשר הקימו את תחנת הבריאות הראשונה הציבורית בירושלים מול בתי אונגרין בירושלים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נקטעה הפעילות הרפואית של הדסה בארץ ישראל. סאלד לא הפסיקה מפעילותה ולא ויתרה על עבודתה כמזכירת הוצאת הספרים היהודית. ארגון "הדסה" בראשותה, ארגן את "היחידה הרפואית הציונית האמריקאית של ציוני אמריקה" שהגיעה לארץ ישראל עם ציוד בשווי 250,000$, שכלל שני אמבולנסים, ציוד רפואי ומכשור מתקדם, תרופות ושתי משאיות. המשלחת נתקלה בקשיים רבים בהתנהלות בארץ ישראל בעיקר בשל המנטליות השונה וקשיי השפה ולכן נתבקשה סאלד להגיע ולנהל את העניינים מקרוב בארץ ישראל.
• בשנים 1928-1926, הייתה לינדהיים הנשיאה השלישית של "הדסה" הראשונה הייתה הנרייטה סאלד והשנייה אליס סליסברג Alice Selisbergg . למרות תפקידה, חיה בקונפליקט, מאחר שהייתה מחויבת גם לרעיון הסוציאליסטי ולרעיון הציוני. היא בקרה את עמדותיו הפוליטיות של ארגונה, שטען כי יש לעשות למען ארץ ישראל אך לא למען עלייה, והיה בעיקרו לא פוליטי. היא גייסה כספים רבים וכן הגדילה את מספר החברות בארגון. בשנת 1926 חגגה לראשונה את ליל הסדר. לינדהיים נלחמה על האוטונומיה של ארגון "הדסה" כדי שיהיה ארגון עצמאי. ב1927 השתתפה בקונגרס הציוני ה15 בבזל. ב1928 הוציאה את ספרה "The Immortal Adventure" ההרפתקה הנצחית. הספר הוא קובץ מכתביה מארץ ישראל למשפחתה מביקוריה בשנת 1925. בעת סיורה בארץ ישראל חלתה במלריה ואושפזה בצפת. ניסיונה האישי אפשר לה לעמוד על נחיצותם של שירותי הבריאות. ב1929 שהתה במינכן, ולמרות היבחרה מחדש, סירבה ליטול מחדש את תפקיד נשיאת הדסה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

• דן סואן, שמאל, ימין: מחלומות חירות וצדק ללאומנות — סיפורה של החברה הישראלית, הוצאת פרדס
• טנא דני, פרמדר בועז, לנדס רם, "חדשות מהעבר עונה 3 הנרייטה סאלד", הטלוויזיה החינוכית הישראלית, קודה תקשורת
• מירה קצבורג-יונגמן, נשים ציוניות באמריקה: הדסה ותקומת ישראל, מכון בן גוריון, שדה בוקר
• אניטה שפירא. ככל עם ועם: ישראל, מרכז זלמן שזר