‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמד ערב ממשכן?

תוכן עניינים

מבוא

מה היא ערבות

סוגים שונים של ערבויות

סוגים שונים של ערבים

ערב "רגיל"

ההגנות על ערב "רגיל" ע"פ פרק א' לחוק הערבות

חובות נוספות המוטלות על בנקים מכוח דיני החוזים והנזיקין

תום לב וחובת הנאמנות המוטלת על הבנקים

חובת הגילוי המוטלת על הבנקים

חובת גילוי ע"פ תקנות הערבות

חובת גילוי המסמכים המוטלת על הבנק במהלך דיון משפטי

חוק הבנקאות והיחס שבינו לבין חובות הבנק כלפי הערב

ערב יחיד

ההגנות על ערב יחיד

חובת הגילוי של נושה כלפי ערב יחיד

הגנות נוספות על ערב יחיד

ערב מוגן

ההגנות על ערב מוגן

אימתי "מוצו ההליכים" כנגד החייב העיקרי

מיצוי הליכים כנגד כ ל הערבים

התיישנות התביעה כנגד ערב מוגן

"פטור" ממיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי

עזב את הארץ לצמיתות

חוק ההלוואות

טענת "לא נעשה דבר"

משפט משווה: ערבות - עמדתו של המשפט העברי

עבודה אקדמית זו תעסוק בערבות בנקאית: מעמד ערב ממשכן, דיני בנקאות, הגנות על ערבים. חוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") הינו המסגרת הנורמטיבית בה נדון תוך מתן דגש על ההגנות העומדות לצידו של ערב מכל סוג שהוא הן בחוק הערבות והן בהוראות חוק אחרות. בין השאר נדון בהגנות העומדות לצידו של ערב יחיד, ערב מוגן וערב "רגיל" שגם כלפיו חייב כמובן הנושה בחובת זהירות, הגם שחובות אלו מתונות יותר. הדגש בדיון להלן יהיה ביחסים שבין הבנק לערב ואולם מרבית הדברים (למעט הוראות חוק ספציפיות הנוגעות לבנקים) נכונים גם ליחסים שבין נושים אחרים לבין ערבים. 

כהקדמה לדברים יש לזכור כי ההגנות על ערב יחיד ומוגן הם בתנאי שעסקו של הנושה הוא במתן אשראי, כגון בנק, חברת הלוואות חיצונית או מלווה בשוק האפור (הוראות ספציפיות יותר לעניין הלוואות חוץ בנקאית קיימות בחוק ההלוואות עליו נדון בהמשך). ההגנות לא יחולו על אדם פרטי שנותן הלוואה לאחר. להלן נדון בהגנות המנויות בחוק הערבות אחת לאחת:

ההגנות על ערב יחיד מפורטות בחלק ב של חוק הערבות, בסעיפים 21 - 26 ומהוות כאמור "שכבת הגנה נוספת" על כל הגנה שניתנת לערב שאינו מוגדר כערב יחיד או מוגן. 

סע' 21 לחוק קובע כי הערבות היא אך ורק כלפי הסכום הנקוב בחוזה הערבות: בנוסף לכך, וכאמור בסעיף 25 לחוק, יהיה חייב הערב כלפי הפרשי הצמדה וריבית כמוסכם בין הנושה והחייב, ריבית בשל איחור בפירעון (אך ורק עבור התקופה שלאחר תום 15 הימים מהיום שקיבל את ההודעה על אי קיום החיוב מצד החייב) והוצאות משפטיות. אם לא נקוב בחוזה סכום קצוב, פטור הערב מערבותו.

סעיף 27 (א) לחוק הערבות, קובע כדלקמן:

"...לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה: (1) ניתן פסק דין נגד החייב, (2) יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל...".

הנה כי כן, סעיף 27(א) מטיל על נושה, המבקש לפעול לגביית החוב מערב מוגן, לעמוד ב- 5 תנאים מצטברים (ראה ע"א (ת"א) 4098/04 בנק אוצר החייל נ' שלם אליהו (פורסם בנבו)):

1. על הנושה להגיש תביעה כנגד החייב העיקרי.
2. בתביעה זו נתקבל פסק דין כנגד החייב העיקרי.
3. על הנושה לפתוח תיק הוצאה לפועל לשם גביית חובו של החייב העיקרי.
4. על הנושה לנקוט בהליכי גביה על-מנת לגבות את חובו של החייב העיקרי.
5. על הנושה לקבל אישור מאת ראש ההוצאה לפועל, כי ננקטו כל ההליכים הסבירים לגביית החוב הנ"ל. [1]

הוראות סעיף 27 לחוק הערבות מטילות על הנושה את החובה למצות את ההליכים מול כל החייבים העיקריים ולא רק חלק מהם ועל ערב או עורך הדין המייצג את הערב להקפיד על כך. הדברים סוכמו בבר"ע 573/04 (ב"ש)יהודה רחמני נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ (פורסם בנבו):

"אין מחלוקת שהמבקש הינו ערב מוגן. לדעתי מתן היתר לבנק להתמקד בחייב אחד בנסיבות אלו עומד בניגוד למטרת החוק ותכליתו. כפי שהבנק אינו יכול להעדיף את הערב על פני חייב אחד כך אינו יכול להתעלם מהחייב האחר. אם המטרה היא להגן על הערב ולקבוע תור בהגשת התביעה על ידי הבנק, מה ההיגיון במתן היתר לבנק למחוק חייב אחד כאילו לא היה ולא נברא. צמצום הראייה של הבנק לכיוונם של הערב ורק אחד מהחייבים החתום על החוזה מהווה סדק של ממש באותה חומת מגן שבנה המחוקק סביב הערב בסעיף 27(א). כשלעצמי מתקשה אני לקבל את עמדת הבנק. הדבר יכול לפתוח פתח למניפולציות למיניהן. ואל תשיבני שהבנק פועל על פי שיקולים כלכליים גרידא שכן התיקון בא לעמוד חוצץ בין שיקולים מעין אלו מצד הזוכה לבין שיקולי צדק לפיהם הערב המוגן ייתבע אחרון רק אחרי מיצוי ההליכים. ודוק, מיצוי ההליכים ולא מחיקתם. רוצה הבנק לתבוע את הערב, יתכבד לפרט ולהוכיח שאין נכסים למי מהחייבים להם חתם הערב. הבנק הוא אשר ערך את המסמך בו מופיעים שני החייבים והערבים. פיצול המסמך, קרי החוזה – הסכם ההלוואה, אינו רק מלאכותי אלא גם מתנגש עם מטרת החוק"[1]

לינק מצגת על ערבות בנקאית וכו'

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רוי בר-קהן "התיישנות תביעה כנגד ערב לאור התיקונים לחוק הערבות", הפרקליט מז(א) 168

רות פלאטו-שנער "רגולציה בנקאית בישראל - יציבות מערכתית מול הגנה צרכנית"

בספר אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה (מרכז חזן לצדק חברתי, מכון ון-ליר בירושלים, יצחק גלנור ואיל טבת, עורכים. תשע"ז - 2017).

ריקרדו בן אוליאל דיני בנקאות – חלק כללי (הוצאת בורסי, המכון למחקרי חקיקה ומשפט ע"ש סאקר ).