‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שכר דירקטורים לאור הרגולציה בנושא ?

תוכן עניינים

שכר דירקטורים לאור הרגולציה בנושא

מבוא

שאלת המחקר 

גמול דירקטורים

רגולציה: החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח 2016

תפקידו של הדירקטור

דירקטורים לסוגיהם

דירקטור בחברה ממשלתית

הגישה המקלה בעבר לתפקיד הדירקטור

הסיבות לשינוי התפיסה בדבר תפקיד הדירקטוריון בחברה 

שינוי הגישה כפי שהוא משתקף בחקיקה בארצות הברית 

המלצות הועדה בריכוז המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט לעניין שכר בכירים בחברות ציבוריות

הצעת חוק החברות (תיקון מס' 20)(תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב)

רפלקציה

ביבליוגרפיה

סמינריון זה יעסוק בשכר דירקטורים לאור הרגולציה בנושא. חוק החברות קובע כי התקשרות של חברה עם דירקטור בה (רגיל או חיצוני), באשר לתנאי כהונתו, טעונה אישורים של: ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה.

בחברות ציבוריות, מקובל ששכר הדירקטורים מקרב הציבור (“דירקטורים חיצוניים”), נקבע בהתאם לגודל החברה. תקנות הרשות לניירות ערך מדרגות את החברות הציבוריות לחמש קבוצות על פי ההון העצמי שלהן ומהסיווג לקבוצות נגזר שכר הדירקטורים.

שכר דירקטורים חיצוניים מורכב משני מרכיבים: מרכיב שנתי קבוע ותשלום עבור כל ישיבת דירקטוריון או השתתפות באחת מן הועדות שמינה הדירקטוריון. 

דירקטוריון של חברה יכול לקבוע כי דירקטור חיצוני שמונה הינו דירקטור חיצוני מומחה, אם הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה עמוקה בתחום עיסוקה העיקרי של החברה.

על-אף הקביעה שסכום הגמול הניתן לכל דירקטור חיצוני בחברה יהיה זהה, הרי שלגבי דירקטור חיצוני מומחה, יכול שיינתן סכום גבוה מן הסכום הניתן לדירקטור חיצוני שאינו דירקטור חיצוני מומחה, ובלבד שסכום הגמול השנתי לכל הדירקטורים החיצוניים המומחים יהיה זהה.

כמו-כן נקבע כי בנוסף לשכר שהוא זכאי לו ולהחזר ההוצאות, דירקטור חיצוני לא יקבל כל תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור כהונתו כדירקטור בחברה (הוראה זו אינה כוללת מתן פטור, שיפוי או ביטוח).

יש לציין שבחברות ציבוריות רבות נהוג לקבוע כי שכר הדירקטורים הרגילים יהיה שווה לשכר הדירקטורים החיצוניים.

גובה שכרם של דירקטורים ובכירים במשק הישראלי נמצא לאחרונה בקביעות בעין הסערה הציבורית. לנוכח הקוטביות הגואה בין שכבות האוכלוסייה בעולם הדמוקרטי החופשי ועל רקע שחיקת מעמד הביניים וגידול המעמד הסוציו אקונומי החלש, מתבלטת מה שניתן כעת לכנות כ"בעיית השכר" לו זוכים שכבת מנהלים בכירים במשק. חלק מבעלי המניות המוסדיים, פוליטיקאים והציבור הרחב (כפי שמשתקף מסקרים חוזרים ונשנים) מאמינים כי מנהלים משתכרים יותר מדי. מנגד, בעלי מניות אחרים, חברי דירקטוריונים והמנהלים עצמם אינם מסכימים. מה שאינו נתון לויכוח היא העובדה כי מנהלים ישראלים מרוויחים יותר משאר המנהלים בעולם כולו מלבד עמיתיהם מארצות הברית. יתרה מזאת, לפי נתון, שכרו הממוצע של מנכ"ל בישראל היה גבוה פי 36 מהשכר הממוצע במשק. תמונת מצב זו יוצרת לרוב תחושת אי נחת חברתית שמקורה בתחושת חוסר הגינות בחלוקת העושר בחברה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה (2015)

יוסף גרוס דירקטורים ונושאי משרה בחברה (תשנ"ט) 117.