עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית הרצל, ביקור תאודור הרצל פלשתינה א"י,התרשמות הרצל ארץ ישראל,שנת 1898 (11585)


‏390.00 ₪

49 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11585
עבודה אקדמית הרצל, ביקור תאודור הרצל פלשתינה א"י,התרשמות הרצל ארץ ישראל , שנת 1898


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התרשמותו של הרצל מפלשתינה עת הגעתו לארץ ישראל בשנת 1898.?

 

תוכן עניינים

מבוא

ביוגרפיה של חוזה המדינה וההכרה המאוחרת ביהדות וציונות

יומן מסעו של תיאודור הרצל בארץ ישראל

יומן ביקורו של הרצל בארץ ישראל

מהי הבעיה של העם היהודי בגולה ומהו פתרונה לפי הרצל?

בעיית העם היהודי בגולה:

פתרון בעיית העם היהודי בגולה :

מדינת היהודים

תוכנית באזל

התנועה הציונית מוסדות ואירגונים

הפעילות הדיפלומטית של הרצל

כתבים

ניסיונות שכנוע וגיוס תומכים:

הפעילות הדיפלומטית של הרצל להשגת הצ'רטר:

פעילות מדינית – הפעילות הדיפלומטית של הרצל

סיכום

ביבליוגרפיה

 

 

עבודה זו תעסוק בהתרשמותו של הרצל מפלשתינה עת הגעתו לארץ ישראל בשנת 1898.

באוקטובר 1898 נסע הרצל לארץ ישראל בראש משלחת ציונית קטנה, במטרה להיפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני, בעת ביקורו בארץ ישראל. הוא נפגש עם הקיסר פעמיים, במקווה ישראל ובירושלים, וערך פגישות עם תושבים ומנהיגים במספר מושבות. ההכנות לפגישות והשיחות עם הקיסר תועדו ביומניו של הרצל. לאכזבתו, הובהר בהן כי הקיסר הגרמני אינו מוכן להעניק חסות להתיישבות יהודית בישראל, וכי עליו לפנות ישירות לסולטאן. התמונה המתעדת פגישה זו, שבה נראה הקיסר יושב על סוס ומביט על הרצל, היא בעצם תמונת פוטומונטז', שנוצרה בעקבות תקלה בצילום התמונה המקורית, שהנציחה את פגישת הרצל והקיסר הגרמני במקווה ישראל.[1]

תמר קופרשטיין, תלמידה במקווה ישראל, תיארה בזיכרונותיה את רגשות האהבה וההערצה כלפי המנהיג הציוני, אשר רווחו ביישוב, ואת הציפייה לבואו, בעת ובעונה אחת עם ביקור הקיסר הגרמני, כאשר מתחם בית הספר סודר וקושט, ורבים שבתו ממלאכתם וצפו בתהלוכת האורחים[2]:

"בית הספר "מקוה-ישראל" רעש מההכנות המרובות. המורים וכל תלמידיהם לקטו גם מן הגנים וגם מן החורשות כל פרח וכל צמח, שאפשר היה לקשט בהם את "מקוה ישראל". הכל היה מלא תנועה וחיים, הכל שמחו ועלזו; אך אני לבדי התעצבתי מאוד: הלא רק לכבודו של קיסר גרמניה, שיעבור על פני בית-ספרנו, נעשו כל ההכנות הללו... ביום שבו היה הרצל צריך להפגש עם קיסר גרמניה (י"ב בחשון תרנ"ט, 28 באוקטובר 1898) השכמתי לקום. אך במקום ללכת לעבודתי, כמשפטי, עליתי הגגה, על גג-דירתנו השטוח, ששם כבר מצאתי הרבה ממכירנו היפואים, שהקדימו לבוא כדי לראות את מסע הקיסר עם סיעתו ירושלימה. בוודאי קוו לראות גם את הרצל; אני רציתי לראות רק את הרצל... הנה אני רואה את וילהלם קיסר עובר על פני בכל הדר-תפארתו, עם כל בני-סיעתו. כולם לבושים בתלבושת היפה של האבירים, נשרי-הזהב שעל כובעיהם מתנוצצים מול השמש, סוסיהם האבירים יגמאו ארץ ורוכביהם – למה אכחד? – יפים הם מאוד. אך עיניי שׂוּמוֹת באיש העומד אצל השער ומשוחח עם המנהל... ומה נפלאות העיניים של האיש הזה! כל צער האומה הנודדת במשך אלפים שנה נראה מתוכן. אבל גם קרנו פניו וקסם של הכרה עצמית נפלאה שפוך עליהן, קסם מלא אורה, המאציל שמחה ותקוה על כל רואיו.[3]

הנה הקיסר ראה אותו, הרגיש בו. רכוב הוא מתקרב אליו, מושיט לו את ידו מעל סוסו, גוחן לאזנו ולוחש לו דבר-מה... כל הסיעה עמדה, כאילו הרגישו כולם יחד, שהיא עומדת לפני אדון הארץ הזאת, לפני "בן המלך המכושף" שנתק את אסוריו... ובאותו רגע, ממש באותו הרף-עין, שראיתי את הקיסר ואת מנהיגנו אחוזי-יד, חשבתי בלי-משים – קיסר אדיר מושיט ידו לחוטר מגזע החוזים – וכי אין זה אות ומופת, כי לא בחרב וחנית תיכבש ארץ..."[4]

— הרצל במקווה-ישראל, מזכרונות תמר קופרשטין, (חשון תרנ"ט 1898), בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, ב', ירושלים, תש"ז–1947, עמ' 764.

לירושלים הגיע הרצל ברכבת בערב שבת בין הערביים, כשהוא קודח מחום בגלל נסיעתו הקשה ברכבת מיפו, והעיכוב של הרכבת בתחנה ביפו, מהחום הקודר של אותו היום. לא הוכנה לקראתו קבלת פנים בירושלים, ורבני העיר לא הסכימו כלל לפוגשו. בעל מלון קאמיניץ, שאצלו התארח הרצל, טען כי הרצל הגיע מעט לפני שבת ולא חילל את השבת בפומבי אלא הלך ברגל מתחנת הרכבת עד המלון כשהוא קודח מחום. מחוסר מקום במלון זה נאלץ הרצל לעבור למחרת לבית שטרן. מעדות מלווהו דוד משה שוב עולה כי הרצל הגיע לירושלים לקראת כניסת השבת, ואף על פי שהסביר לו שנסיעת חולה לא מחללת שבת סירב הרצל לנסוע:

"בדרכנו מיפו לירושלים, מרוב הדוחק והחום ברכבת, חלה הד"ר הרצל בקדחת עזה שהפילה אותו למשכב עד יום א'. משום כך, בלכתנו מן התחנה העירה, בראותי שאין לו כוח ללכת ברגל, אמרתי לו שמפני היותו חולה מותר לו לנסוע בעגלה, כי מלון קמיניץ היה מחוץ לעיר (המלון שוכן סמוך לכיכר הדווידקה, היום – בלב ירושלים), והדרך רחוקה מאד. אבל הרצל לא רצה בשום אופן לנסוע בעגלה, שלא לחלל את השבת. למרות מה שביארתי לו כי לגבי חולה אין כאן משום חילול שבת – הוא באחת: "זו לי הפעם הראשונה בירושלים עיר הקודש, איני חפץ לנסוע." [5]

— עם הרצל לירושלים, עמ' 52.

התרשמותו הראשונית של הרצל מירושלים לא הייתה חיובית. כך הוא כתב ביומנו ביום הביקור בעיר: "כאשר אזכרך ירושלים, לא בעונג אזכרך. משקע מעופש של אלפיים שנות חדלון אישים, קנאות אפלה וזוהמה שורר בסימטאותיך המצחינות... אם יבוא יום וירושלים תהיה לנו... ראשית כל אעשה בה ניקיון יסודי"

הרצל סייר בחוצות העיר העתיקה; בחיצוניותה היא הייתה "עיר מזרחית אופיינית קטנה, חרבה בחלקה, אשר פה-ושם מתחילים לבצבץ בה ניצני תחיה; עיר אשר הוד העבר סוכך עליה וקדושתה ניבטת מכל חרך, אך ההווה שלה עצוב, ועזובה וחדלון ממלאים אותו". על כן הוא חש כאב ואכזבה וגם תקווה, וביומנו רשם:

"את העיר העתיקה עם קדשיה הייתי סוגר כקופסא. כל מלאכה ומשא ומתן הייתי מוציא מתוכה, רק בתי אלהים ומוסדות חסד ישמרו מבית לחומה העתיקה, ועל צלעות הגבעות בחוג רחב מסביב, אשר יבריקו בעבודתנו, תשכון לה ירושלים כליל תפארת... יד מטפחת תהפוך את ירושלים לאבן חן, כל הקדוש יעצר בחומות העתיקות, כל החדש ישתרע הרחק מסביב לה".

הגעתו של הרצל למושבות הייתה בעלת חשיבות רבה עבורן. לקראת תום סיורו בראשון-לציון יצאו שלושה רוכבים על חמורים לקדם את פניו ולבקש ממנו לבקר ב"נחלת ראובן", היום נס ציונה, בדרכו למושבה רחובות. במהלך ביקורו בנס ציונה נפגש הרצל עם ראובן לרר, מייסד המושבה, בביתו ושמע על מצבה של המושבה, טעם מדבש כוורת לרר ולקח עמו אתרוגים ותפוזים. במהלך ביקור זה ביקר הרצל גם בצריפה של גולדה מילוסלבסקי, מייסדת המושבה, ממנה התרשם במיוחד. הרצל שוחח אתה והאזין לדבריה ודעותיה. ברחובות ארח את הרצל האדון לוין אפשטיין. הרצל התקבל בהתלהבות על ידי התושבים, ביקר בבית הספר של המושבה שוחח עם התלמידים והקשיב לשירתם. אחר כך סעד צהרים בביתו של לוין אפשטיין ושיבח את עמלם של האיכרים. בסיום הסעודה שרו כל הנוכחים את השיר "עוד לא אבדה תקוותנו" ("התקווה"). כשעזב את המושבה ליוו את מרכבתו כל התושבים בשיר "חושו אחים חושו" כשהם לא יודעים את נפשם מרוב התלהבות.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)



Avineri, Shlomo . Herzl: Theodor Herzl and the Foundation of the Jewish State. London: Weidenfeld & Nicolson

ראובן גפני , מה אתם יודעים על הרצל? ירושלים : הוצאת יד יצחק בן צבי


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)