‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מנהיגות במשבר?

 תוכן עניינים

מבוא

דוד בן גוריון 

מבוא

תפישת הקונפליקט הישראלי-ערבי

תפישת המשבר ערב קבלת ההחלטות

מאפייני המנהיגות

סיכום

לוי אשכול 

מבוא

תפישת הקונפליקט הישראלי ערבי

תפישת המשבר ערב קבלת ההחלטות

מאפייני המנהיגות

סיכום

ניהול המשברים

בן גוריון והמשבר

שינויים בהרכב מקבלי ההחלטות

קבלת ההחלטות

דפוסי קבלת ההחלטות במשבר

הערכה כללית

אשכול ומשבר ששת הימים

שינויים בהרכב מקבלי ההחלטות

קבלת ההחלטות

דפוסי קבלת החלטות במשבר

הערכה כללית

ד. סיכום ומסקנות: מנהיגי משבר או מנהיגים במשבר? על בן גוריון ואשכול כמנהיגים בזמן משבר בינלאומי. 

בעבודה זו ביקשתי לעמוד על כמה מהיבטי האישיות של בן גוריון ואשכול, הרלבנטיים לבחינתנו את מפגשם עם המשבר. מדיון זה עולות הנקודות הבאות לסיכום:

א.      דמיון עמדתי - ישנו דמיון עמדתי רב בין שני אישים. הרקע המשותף ומשתנים נוספים, הביאו לגיבוש תפישה דומה למדי אצל השניים, את הקונפליקט ודרכי פתרונו. שניהם מביטים בארועים דרך פריזמה דומה. אפילו בן גוריון עצמו העיד בהתייחסותו לאשכול כי : " כל השנים היה תמיד לצידי ובכל שאלה חשובה הסכים לדעתי. הייתי בטוח שדעותיו זהות לדעותי" .

ב.      תפישת המשבר המתקרב – כאן שינו שוני בין שני האישים. בעוד אשר אצל בן גוריון ניכר כי תפס את הצורך במלחמה, הרבה לפני מרבית עמיתיו ביחידה המחליטה (פרט לדיין), ותחושת האיום מלווה אותו משלבים מוקדמים, הרי אצל אשכול התמונה פחות חד משמעית. גם אם ישנם סימנים המעידים כי אשכול חזה באפשרות מלחמה, הרי תחושת המשבר המתקרב מתחדדת אצלו בשלב מאוחר יותר. יש לזכור בהקשר זה את ההבדל בין שתי הסיטואציות: ב-1956 היו מרבית ננחלטות במשבר ובשלב הפרה משבר, פרי יוזמות ישראליות, וב-1967 היו אלו החלטות תגובתיות לצעדי שחקנים אחרים.

ג.        מאפעייני מנהיגות – למרות הרקע הביוגרפי משותף ודמיון עמדתי, לפנינו שני אישים המייצגים אבות טיפוס שונים לחלוטין. מנהיג כריזמטי מהסוג הטרנספורמטיבי בעל מאפיינים של מנהיג במשבר, מול מנהיג נעדר כריזמה, שמקור סמכותו בתפקידו, מהסוג הביצועי הנעדר מאפייני מנהיג במשבר. עתה, משנתקיים הניסיון לבחון בחינה שיטתית את שני המצבים ואת שני האישים, כשרה הקרקע לבחינת מוקד החיבור – נקודת המפגש בין השניים, בין אישיות לסיטואציה, בין מקבל ההחלטות למשבר.

עבודה זו מתארת את שני מקבלי החלטות כאשר בסיטואציה של משבר בינלאומי נאלצו לקבל החלטו קשות. מצב המשבר הוגדר כאן ,, כמצב השונה מהותית, לא רק כמותית-חיחסית, ממצבים אחרים במדיניות חוץ. אולם, אחד המימצאים הבלתי צפויים כאן, היתה המסקנה , כי בשני המשברים שנדונו, לא ניכר שינוי מהותי בתהליך קבלתת ההחלטות עם פרוץ המשבר . מההבט המוסדי לא הוקמו גופי ההחלטה או כלי פעולה אחרים, מיוחדים למשבר ומן ההבט האישי, לא צפינו בשינויים מפליגים בסגנון הכולל של קבלת החלטות.

אשכול המשיך בדפוס של קבלת החלטותיו, המבוסס על התייעציות ממושכות וחתירה לקוצנסוס גם בפאזה של במשבר ובן גוריון, המשיך לקבל החלטותיו לבדו, ככשאר גופי ההחלטה משמשים רק למתן הגושפנקר הדקורשה. הקיריטיות של ההחלטות יחד עם התנאים המיוחדים שיוצר המשבר בסביבה של משקלבי ההחלטות, גרמו לשורה של תופעות ושינויים מהותיים, שעיקרם ממוצה במבחן ההשערות בסעיף הקודם, אך יחד עם זאת אלן לא הביאו לשינוי מהותי בסגנון קבלת ההחלטות או באופי גופי ההחלטה . לכך כמובן השלכות על מידת הערכותה וכוננותה של המערכת הישראלית למצבי משבר: מוסדית ומבנית, בניגוד לאשר התפתח בעולם, לא היתה המערכת ערוכה מראש למצבי משבר באמצעות כלי פעולה מיוחדים לו.

קיומם של תנאים ייחודיים במשבר והשפעתם , שאינה נמזקקת עוד להוכחה , מחייבת חשיבה בכיוון זה דוקא על רקע המימצא שמקבלי החלטות לא נפרדו במשבר מסגנון החלטותיהם השיגרתיים.

מסקנה זו, מחזקת את הצורך החיוני בקיום תחום נפרד ללימוד ניהול משברים ותהלעי קבלת ההחלטות בעת משבר בתוך האסכולה של קבלת ההחלטות בניתוח מדיניות חוץ. הגדרתו ותחימתו המדוייקים של מושג המשבר, כאבן יסוד בדרך לכינון תאוריה ובעקבות זאת, הספרות העשירה, המלמדת אותנו קיומה של השפעה ייחודית של תנאי המשבר על תהליך קבלת ההחלטות, צריכים להיות גורם מריץ אחד לפיתוח תחום נפרד זה. הקריטיות ההולכת וגוברת של המשברים הבינלאומיים בעידן הגרעיני, יחד עם תכיפותם, ברמות שונות, אמורים אף הם לבמריץ פיתוח כיוון מחקרי נפרד זה.

אנו ניסינו להילות תרומה מזערית וצנועה בכיוון זה בדמות הארת פן אחד של התהליכים, והוא הניסיון ללמוד את מפגשם של מקבלי ההחלטות, מטיפוסי מנהיגות שונים, עם המשבר הבינלאומירמת הניתוח זו של הפרט, מקבל ההחלטות, והתמודדותו עם המשבר, אל זכתה עד כה לתשומת לב מחקרית מספיקה ופיתוחה צריך להעישות באמצעות גישה אינטרדיספלינאירית בעיקר בסיועה של הפסיכולוגיה.

גם בעידן פיתוח אסכולות כמותיות ומערכתיות, אסור שתוזנח פרספקטיבה ראשונית זו. לכך כוון מאמצנו כאן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

• בן פורת א', "בעיות המים בין ארץ ישראל לסוריה במבט של 80 שנה", מים והשקיה, גיליון 394, עמ' 24-19.

בר זהר, מ', החדש הארוך ביותר, א. לוין אפשטין בע"מ. תל אביב.