‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת העלאת גיל פרישה פנסיה על אבטלה?

תוכן עניינים

מבוא

אבטלה - רקע כללי

סיבות להיווצרות אבטלה

פתרונות אפשריים

אבטלה בישראל

ההשפעה של שכר המינימום על האבטלה

העלאת גיל פרישה (פנסיה)

מהי פרישה מרצון?

אלטרנטיבות נפוצות

גיל הפרישה לגברים

גיל הפרישה לנשים

גיל הפרישה

חובת גיל הפרישה

גיל פרישה המוקדמת

גיל הפרישה למגזרים מיוחדים

גיל כרונולוגי

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

גיל תפקודי

בעד ונגד חוק גיל הפרישה

שיקולים נגד חוק הפרישה

בעד גיל פרישה מוקדם

שיקולים בעד חוק הפרישה

הוראות החוק

הדיון החברתי

חוק גיל הפרישה בישראל ויישומו

עדכונים לחוק

תקדימים משפטיים

פיטורים מחמת גיל של עובד מעבר לגיל הפרישה לא ייחשבו כאפליה אסורה

פסה"ד מוצפי

פנסיה מלאה לעובדת שפוטרה על רקע גילה לפני שהספיקה לצבור זכויות פנסיה

פסה"ד אל על

חוק גיל הפרישה בארה"ב

חקיקה בארה"ב

ברמת המשטרה

סטטיסטיקה

סיכום

בבליוגרפיה

לפני כמה שנים הוצג תזכיר חוק שפרסם משרד האוצר, של מהלך הדרגתי להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 עד 65, כשבנות ה-61 כיום יהיו הראשונות ליהנות ממנו; מוחל מנגנון להעלאת גיל הפרישה בהתאם לשינויים בתוחלת החיים, כך שלא יעלה על זה של הגברים. מדובר במהלך שמבוצע באופן הדרגתי על פני 11 שנה. בשלוש שנים הראשונות העלאת גיל הפרישה תהיה בקצב של 4 חודשים לשנה, ובשאר השנים - 3 חודשים בשנה. אז יוצמד גיל הפרישה לתוחלת החיים (על פי הערכות יעלה בקצב של חודש לשנה) כאשר גיל הפרישה לנשים לא יוכל לעלות על זה של הגברים. 

בעבודה נציג רקע חיוני לגיל הפרישה, תוך הצגת אלטרנטיבות נפוצות לפרישה מרצון, נראה מהו גיל הפרישה לנשים ומהו גיל הפרישה לגברים. לאחר מכן, העבודה דון לעומק בגיל הפרישה, היא תסביר את ההבדל בין גיל פרישה כרונולוגי לבין גיל פרישה תפקודי.

הזיקה האפשרית בין העלאת גיל הפרישה לבין שיעור האבטלה מתעוררת אינטואיטיבית כל אימת שהנושא עולה על סדר היום, כפי שאכן קורה מידי פעם. לסוגיה זו רלוונטיות רבה במדינה בה אחוז העובדים שהכנסתם נמוכה גבוה, ואשר שיעור העוני בה עומד על כעשרים וארבעה אחוזים[1]. כמעט מחצית משיעור זה מקורה במשפחות בהן יש הורה עובד אחד לפחות. מציאות זו גורמת לפוליטיקאים בעלי אג'נדה חברתית לעורר את הדרישה להעלות את שכר המינימום, ולאפשר לאותם שכירים להתקיים כראוי.

ישראל ממוקמת במקום נמוך יחסית בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בהשוואה למדינות מערביות אחרות (ראה התפתחות שיעורי אבטלה, נספח ב'). כוח העבודה האזרחי מהווה בשנות האלפיים שיעור של כ- 55%, כאשר למרות העלייה במספר הנשים העובדות, קיים עדיין פער לא מבוטל בין גברים לנשים - יותר מעשרה אחוזי העסקה יותר במגדר הגברי[1].

פער תעסוקתי נוסף נובע מהמיקום הגיאוגרפי של התושבים. קיימים הבדלים חברתיים ודמוגרפיים לא מבוטלים בין האוכלוסיות באזורים השונים. אם באזורי המרכז בארץ גרים בעיקר אנשים שרכשו השכלה נאותה, ולכן יכולים להתפרנס טוב יותר, בתחומי הפריפריה קיים ריכוז של אוכלוסיות מחתך סוציו-אקונומי נמוך יותר. השכלתם של התושבים נמוכה יותר, ונגישותם למקומות העבודה נחותה, במיוחד לעומת שיעורם הגבוה של העסקים המרוכזים במרכז. דבר זה גורם לאבטלה בשיעורים גבוהים יותר בישובים מרוחקים מן המרכז, כאשר איזור הדרום הוא הנפגע ביותר מבחינת תעסוקה[2].

כשמגיע העובד לגיל פרישה חובה, ישנה אפשרות לחייב אותו לעזוב את העבודה שלו מפאת גילו. החוק קובע כי הגיל שנחשב לגיל פרישה חובה מעבודה במדינת ישראל הינו גיל שישים ושבע לגברים ולנשים כאחד. למעביד ישנה הזכות המלאה ל"פטר" עובדת או עובד שמלאו להם שישים ושבע שנים וזאת לא יתקבל כ"פיטורים" כפי שמציין החוק, מכיוון שלא נדרשת לכך סיבה. לעובד לא קיימת היכולת "לחייב" את המעסיק שלו להמשיך להעסיק אותו אחרי שהגיע לגיל זה[1].לעומת זאת, בהסכמי עבודה קיבוציים או בהסכמים אישיים, ניתן לפעמים להמשיך לעבוד מעבר לגיל פרישה חובה, זאת בהתאם להסכמים חוקיים שקבועים בחוק (דוגמת שירות המדינה).

חוק גיל פרישה נועד להסדיר את גיל פרישת גברים ונשים מעבודה בישראל ולנתק את הקשר בין מקום העבודה לגיל הפרישה.
כמו כן חוק גיל פרישה משווה את גיל פרישת חובה - הגיל בו המעסיק יכול לחייב את העובד לפרוש בין נשים לגברים ? כך שהאפליה שהייתה קיימת בין גיל פרישת גברים ונשים בוטלה. כיום גיל פרישת חובה לגברים ולנשים הוא 67 אולם לנשים עומדת הזכות לפרוש לפנסיה לפני כן - עוד בגיל 62.
גיל הפרישה בחוק זה אינו גיל בהכרח גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה בהתאם לחוק ביטוח לאומי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)