‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סטיגמה חברתית כתוצאה משיימינג של נוער מטופל  ?

חלק א'

מבוא

שאלת המחקר

מדיה חברתית

נזקים נפשיים לנוער של רשתות חברתיות

תקשורת באמצעות האינטרנט:

פייסבוק

נזקים נפשיים, סיכונים והזדמנויות הקשורים בשימוש של ילדים ובני נוער ברשתות חברתיות

הזדמנויות הקשורות בשימוש של ילדים ובני נוער ברשתות חברתיות

הסיכונים הצפויים לילדים ולבני נוער בעקבות שימוש באינטרנט

סקסטינג

שיימינג

יחס החוק כלפי תופעת הביוש ודרכי ההתמודדות

דימוי עצמי

סוגים של דימוי עצמי

הדימוי החברתי

דימוי אינטלקטואלי – קוגניטיבי

פייסבוק והגנת הפרטיות

תביעה בארה"ב המאשימה את הנהלת האתר פייסבוק בהפרה של חוקים המגנים על צנעת הפרט

הגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות חברתיות ואנטרנט

פעילות ממשלתית

משרד החינוך

המשרד לביטחון פנים – משטרת ישראל

חלק ב: תצפיות וראיונות

שיטה - מתודולוגיה

גישות למחקר האיכותני

כלי המחקר

אוכלוסיית המחקר של העובדים סוציאליים שרואיינו

שיטת המחקר

חלק ג' : דיון , רפלקציה

ניתוח ורפלקציה אישית מראיונות עובדים סוציאליים

עו"ס 2

עו"ס 3

ניתוח ורפלקציה אישית מראיון ותצפית עם בחורה שעברה שיימינג על ידי אחד מתלמידי בית הספר בו למדה כנערה.

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

נספחים

ראיון עם מטופלת של עו"ס שעברה כנערה שיימינג

תצפית על חזרה להצגה בנושא שיימינג ומאחורי הקלעים של ההצגה והשחקנית שעברה על בשרה שיימינג

תמלול ראיונות עובדים סוציאליים

עו"ס 1

עו"ס 2

עו"ס 3

העבודה תעסוק בסטיגמה חברתית של מטופלים של עו"ס שחוו תופעה של בִּיוּש (Shaming,) . שיימינג הוא השפלת אדם או מותג, בעיקר באמצעות האינטרנט,‏ ובפרט באמצעות הרשתות החברתיות, שהרחיבו את מספר מקרי הביוש ואת עוצמתם.

סקסטינג sexting הינה תופעה אשר הולכת ומתרחבת החל מהמאה ה-21 עם התפתחות האפשרות לצלם תמונות באמצעות טלפון סלולארי ולהעבירם לאחרים. מדובר באנשים השולחים תמונת עירום או עירום למחצה של עצמם לחברים או מכרים. תמונות אלו עשויות לעבור לאחרים באמצעות המכשירים הסלולאריים או להתפרסם באתרי אינטרנט חברתיים.

בעבר המונח תיאר משלוח הודעות טקסטואליות ללא תמונות, וזהו מקור המונח הלועזי sexting פרפראזה על המילה texting "משלוח הודעות טקסט"[1].

ב- 2014 נחקק חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 10)[2]. החוק להגנת הפרטיות אוסר על ‘פרסום’ תצלום משפיל או מבזה. זהו תיקון מספר 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, האוסר הפצה של תכנים מיניים באינטרנט וברשתות החברתיות, והמכונה גם "חוק הסרטונים". התיקון נעשה ביוזמתה של ח"כ יפעת קריב מיש עתיד, שאליה הצטרפו חברי כנסת נוספים, בהם אלעזר שטרן ודוד צור (התנועה), מיכל רוזין ותמר זנדברג (מרצ). הוא אוסר על "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום". עבירות אלה ייחשבו להטרדה מינית, שדינה עד חמש שנות מאסר.

עם זאת, התיקון לחוק מותיר בשלב זה שאלות פתוחות, שהתשובה עליהן תגדיר גם עד כמה הוא יחולל שינוי אמיתי: מי נחשב למפרסם? האם מפרסם הוא גם מי שמעביר הלאה תמונות, ולא רק מי שמעלה אותן לראשונה? האם האכיפה כאן היא בכלל ריאלית? האם העונש הוא מידתי? האם ההגנות שבחוק אינן רחבות מדי? ^[3]

החוק מאפשר צעד קדימה, וזה בהחלט צעד גדול ומבורך. מלבד הכשלים הטכניים ביישום החוק עולה קושי נוסף: לרוב, מדובר בתמונות או סרטונים בעלי תוכן מיני, שיש בהפצתם מאפיינים של פגיעה מינית ממש. התיקון לחוק הוא חשוב ונכון אך יש בו מעט החמצה של ההזדמנות להתמודד עם האתגרים החדשים של העידן הטכנולוגי. [4]

סקסטינג הינה תופעה מדאיגה של חומרים מיניים שנשלחים און ליין (מייל או טלפון) ונגנבים ומופצים באתרי פורנו ובפומבי, גורמים לדיכאון מבוכה וכו'. בנוסף קייס של תמונות של קטינים, פורנו ילדים כאשמה בפוטנציה[5].

הפצה של תמונה בעלת אופי מיני תחשב לעבירה של הטרדה מינית, (תיקון של חוק הטרדה מינית כאמור) , שהעונש בגינה היינו עד 5 שנות מאסר - עבירת פשע חעו"ס.

גם חוק הגנת הפרטיות אוסר על הפצת מידע של אחר במטרה לפגוע בו. הוא מגדיר מהי פגיעה בפרטיות ובאילו מצבים היא מוצדקת. נקבע בו שהפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית - המאפשרת תביעת פיצוי בנזיקין וכן עבירה פלילית - שעונשה עד 5 שנות מאסר.

ישנם הסבורים כי החקיקה הזו היא פופוליסטית והחוק החדש מיותר, כי האיסור הזה כבר קבוע בחוק הגנת הפרטיות - שאוסר בצורה ברורה ומפורשת פרסום תצלום של אדם שנלקח מרשות הפרט, ובנוסף לכך הוא אוסר פרסום תמונה של אדם שנלקחה ברשות הרבים, אם הוא נראה בה מבוזה ומושפל. גם העונש על עבירה על חוק הגנת הפרטיות הוא חמש שנות מאסר. המבקרים טוענים כי כל מה שהחוק הזה מוסיף הוא רק עוד כותרת לחוק, כלומר שמי שמפיץ לא רק עבר על חוק הגנת הפרטיות - אלא גם הטריד מינית. לדעתי זו אינה רק סמנטיקה. חקיקת התיקון היא סימפטום לבעיה גדולה בהגנה על הפרטיות: היעדר אכיפה ראויה ונמרצת בתחום. אם אדם יגיש תלונה למשטרה על פגיעה בפרטיות, הסיכוי שהתיק שלו יטופל בזמן הקרוב הוא כמעט אפסי. אולי עכשיו עם הכותרת של "הטרדה מינית", המשטרה תפעל יותר בנחישות. אם זה באמת כך, זה מצער שהזכות לפרטיות מוצאת את עצמה נזנחת ונדחקת לקרן זווית.

לסיכום, למרות הכשלים החוק מאפשר צעד קדימה, וזה בהחלט צעד גדול ומבורך לאכיפת הפרטיות ומניעת סקסטינג. [6]

שיימינג

בִּיוּש (Shaming,) הוא השפלת אדם או מותג, בעיקר באמצעות האינטרנט,‏ ובפרט באמצעות הרשתות החברתיות, שהרחיבו את מספר מקרי הביוש ואת עוצמתם.

לעתים קרובות מפורסם באינטרנט תוכן פוגעני כלשהו כלפי אדם. ברוב המקרים הפרסום הוא באתרי רשתות חברתיות, והוא בצורת פוסט, שיכול לכלול את שמו של האדם, תמונתו, ואף סרטון וידאו רלוונטי. הפוסט עלול להעשות לוויראלי, ולהיקרא על ידי אלפי אנשים, שחלקם ישתפו אותו (share), ויעשו לייק לכותב, וחלקם אף יטיחו עלבונות במושא הפוסט, דבר הגורם לאדם שפורסם להשפלה נפשית.

מלבד הבושה שבהיחשפות, גורם הדבר לתסכול נפשי, בשל הרגשתו של האדם שהפרסום נגדו זוכה לכר נרחב ולתהודה רבה, ואילו תשובותיו לא. כאשר פעולת ביוש זוכה לתמיכה רבה, היא הופכת ל'לינצ'טרנט' (הלחם בסיסים של לינץ' ואינטרנט) ומהווה בריונות רשת.

הבעייתיות בתופעה זו שהיא בדרך כלל חד צדדית, כיוון שהמפרסם מציג את הדברים רק מהצד שלו (שעלול להיות מוטה ולא אובייקטיבי), ולא ניתן לאמת האם הדברים התרחשו כפי שתיאר (או למשל שמדובר בעלילה), ושלא ניתן הרבה משקל לטענותיו של הצד המותקף, ובכל זאת בני אדם נוטים לקבל את הדברים כאמת, ולצדד בצד שהעלה את הטענות.

הביוש באינטרנט מופץ בעיקר לעוקבים אחר המבייש ועוקביהם וכן הלאה, אולם אם הוא יוצא מהרשת החברתית אל כלי התקשורת הביוש מקבל מינוף משמעותי ומגיע לקהלים חדשים, אשר משתפים את הסיקור החדשותי. [7]

ככל פעולה של פגיעה בכבודו של אדם ובשמו הטוב, גם פעולת ביוש באינטרנט עלולה להיחשב כלשון הרע.‏ תביעה בגין הוצאת לשון הרע הוגשה ביוני 2015 נגד מפעילי האתר "נלחמים בישראלי המכוער" ונגד מי שכתבה בו פוסט בצרוף תמונת התובע, ובו טענה כי הוא לא ניקה אחר גללי כלבו מהמדרכה. התובע טוען בתביעה כי הדבר אינו נכון וכי הפרסום גרם לו נזק ופגע בכבודו.‏ [8]במקרה אחר הרשיע בית המשפט לענייני משפחה אדם שפרסם בפייסבוק גידופים ומילות גנאי כנגד גרושתו ופסק כי ישלם פיצויים בסך 25,000 ש"ח.[9]

דימוי עצמי בהגדרתו כולל את האמונות שיש לאדם על עצמו ואודות מעמדו בחברה. הדימוי העצמי כולל את מכלול התחושות שיש לאדם על עצמו על סמך חוויות שהוא צובר מול הסביבה ובהתאם הוא מפרש כיצד הוא חושב שהסביבה רואה אותו. דימוי עצמי הוא חלק בלתי נפרד מתיאוריות של אישיות וכוללת את התכונות המאפיינות את האדם מול סביבתו.

הדימוי העצמי מורכב משני היבטים: ראשית, את האופן בו הפרט רואה את הישגיו והתקדמותו ושנית, כיצד הפרט רואה את דעות הסביבה בה הוא נמצא. גישה זו של דימוי עצמי מקשרת בין האדם לבין סביבתו על סמך יחסי הגומלין בין האדם לסביבה. במחקר שבדק דימוי עצמי אצל אסירים, הוסק שכמחציתם הם לקויי למידה שחשו נטושים על ידי המערכת והרגישו תחושות של תסכול עמוק וייאוש אשר תרמו להעצמת דימוי עצמי שלילי אצלם.

ראיון עם מטופלת של עו"ס שעברה כנערה שיימינג

הראיון הינו אנונימי ואין צורך בפרטים אישיים מזהים.

הגעתי לבחורה דרך עו"ס משירות הרווחה שמלווה את הבחורה.

ש: ספרי על מה שקרה?

ת: שמי שירלי. עברתי שיימינג על ידי אחד מתלמידי בית הספר, וניסיתי להראות כאילו הכול בסדר. בימים אלו אני משתתפת בהצגה על הנושא בבית צבי ומנסה להעביר מסר לילדים.

ש: ספרי איך זה השפיע עלייך השיימינג?

ת: אם הייתי קצת יותר חלשה היה סיכוי מאוד גבוה שהייתי מנסה לפגוע בעצמי

ש: ספרי איך ארע השיימינג?

ת: יום לאחר מסיבת שכבה הגעתי לבית ספר וידיד שלי שאל אותי - 'שירלי את בסדר?' כשעניתי בחיוב ושאלתי מה העניין הוא הפנה אותי לקיוסק בבית הספר.

ש: ומה גילית?

ת: הגעתי לשם ועל גבי קיר לבן היה רשום בענק: 'שירלי תודה על מה שנתת לי (שירותים במסיבה) אוהב!' ואת השם של אותו בחור. כמו כן בפייסבוק באותו יום הוא פרסם על הוול שלי פוסט פוגעני על השירות המיני שנתתי לו כביכול (מין אורלי). הסתכלתי ימינה ושמאלה ואני רואה את כל בית הספר: בנים ובנות מסתכלים עליי. הייתי מושפלת ומובכת, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי והוא נשבע שזה לא הוא כתב. ברחתי משם ומאותו יום יצא לי שם של הזולה של הבית ספר, כשמדובר בילדה בת 15 שהתנשקה רק עם בחור אחד.

ש: איך התמודדת עם הסיטואציה הקשה הזאת? 

ת: בסוף השנה יש מופע סיום שבו התלמידים שמסיימים את התיכון צוחקים על כל הבית ספר וזה אמור להיות באווירה הומוריסטית וקלילה אבל הם לקחו את זה למקום אחר הפעם. הם חילקו שלטים לקהל של 'היה' או 'לא היה' והציגו מספר משפטים והקהל היה צריך להרים את השלט שלדעתו מתאים. ואז אמרו שירלי והשם של אותו בחור - היה או לא היה? ופשוט כל בית הספר הרים את השלט של 'היה'. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. קמתי וצעקתי 'ממש לא' וניסיתי בכוח להראות שהכול בסדר.

ש: איך התמודדת?

ת: זו היתה תקופה קשה, שנה אחרי שאמא שלי נפטרה ובכיתי המון. זו הייתה חוויה קשה ואני חושבת שאם הייתי קצת יותר חלשה היה סיכוי מאוד גבוה שהייתי מנסה לפגוע בעצמי. הלקח: דאחקה עם חברים יכולה להרוס חיים!

תצפית על חזרה להצגה בנושא שיימינג ומאחורי הקלעים של ההצגה והשחקנית שעברה על בשרה שיימינג

ביום שלישי בשבוע הגעתי בשעה 16.00 לבית ספר בית צבי לחזרה לפני הצגה. פגשתי את שירלי שעברה שיימינג על ידי אחד מתלמידי בית הספר בו למדה כנערה. בימים אלו היא משתתפת בהצגה על הנושא בבית צבי ומנסה להעביר מסר לילדים.

שירלי, כיום היא סטודנטית למשחק ומשתתפת בהצגה "שעת הילדים" המוצגת בימים אלו בבית צבי.

בשיחה לפני החזרה התיישבנו לקפה במרפסת קטנה בבית צבי. שירלי סיפרה שכשעלתה מחטיבת הביניים לתיכון היא עברה מהפך משמעותי במראה ובדימוי גוף שלה. 

מצגת הכפשה באינרנט,לשון הרע,ביוש פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Fitts, W.H. The self concept and psychopathology. Nashville: Dede Wallace Center.

 Hasinoff, Amy Adele . Sexting Panic: Rethinking Criminalization, Privacy, and Consent. University of Illinois Press. 

אתי וייסבלאי, הגנה על קטינים מפני תכנים מזיקים באינטרנט, פרסומי הכנסת 

עודד ירון, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח: "שיימינג זו בריונות ברשת"