‏0.00 ₪

אבקש לבחון את התכנים בהם מתמקדת פעילותם הפרלמנטרית של נבחרי הציבור הערבי לכנסת ישראל, על מנת להתמודד עם טענות ואמירות חוזרות ונשנות מצד משפיעי דעת- קהל בציבוריות הישראלית-יהודית, המציירות את הפרלמנטר הערבי כמי שכל מעייניו נתונים למאבק המדיני למען זכויות פלסטינים בשטחי הגדה ובעזה וכנגד הכיבוש, על חשבון סוגיות "פנים" כלל-אזרחיות ואף סוגיות העומדות בראש סדרי העדיפויות של בוחריו בנוגע לחיי היומיום של האזרחים הערבים )"הביוב הזורם ברחובות", כמאמר הדימוי השחוק הנשמע תדיר, יצירת מקומות תעסוקה, וכיו"ב(. העובדה כי חברי כנסת ערבים רבים אליהם מופנים חצי ההאשמה הללו נמצאים בכנסת שנים ארוכות וזוכים מחדש באמון הבוחר הערבי פעם אחר פעם, אינה נתפסת כמפריכה את הטענות בדבר הזנחת ענייני הפנים המעסיקים את ציבור האזרחים הערבים. נהפוך הוא, עובדה זו נתפסת בקרב חלקים נרחבים בציבור היהודי כתעודת עניות של יכולת ההתארגנות בחברה הערבית להביא לשינוי ייצוגה הפוליטי ומשמשת על מנת לצייר את הציבור הערבי כולו כלאומן וכקיצוני. נתוני מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל, הנאספים בשיטתיות על ידי הפרופ' סמי סמוחה מאז שנת 3002 , ממחישים תופעה זו ומגמותיה בשיח הציבורי הנוצר סביבה. בעוד שמידת ההסכמה בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה הערבית עם הטענה כי "המפלגות הערביות מייצגות בנאמנות את הערבים בישראל" עלתה מ-%5.12 ל-%6.95 בין השנים 3002 ל-3053 ,מידת ההסכמה בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית ירדה במקביל מ- %5.12 ל-%3.21 בשנים אלו, בהתאמה )סמוחה, 3052 :עמ' 501 .) במישור הרחב יותר, הייצוג השלילי של חברי הכנסת הערבים הוא רק דוגמה אחת מני רבות לנקודת המבט הכללית על הציבור הערבי בשיח הציבורי, שרבים כבר איפיינו כהסתכלות הנעשית מתוך פריזמה תמידית של שאלת הנאמנות למדינה ויחס חשדני ומסוייג. יחד עם זאת, לעמדות הציבור כלפי המנהיגות הפוליטית הערבית בכנסת, יש חשיבות מיוחדת בשל המשמעויות הנלוות לדה הלגיטימציה של הח"כים הערבים, ביניהן: אי 2 הלגיטימיות הציבורית לשיתופם בקבלת החלטות ציבוריות )הדרתם מכל קואליציה בממשלות ישראל לדורותיהן ;) הגברת הניכור בין ציבור הבוחרים הערבים והיהודים; וכפועל יוצא – עידוד מגמות בחברה הערבית הקוראות להחרמת הבחירות ואי השתתפות בזירת הפוליטיקה הארצית )"הזרם החמישי" בפוליטיקה הערבית אשר נמצא (, אשר בתורן עשויות 3 במגמת עלייה בשנים האחרונות, כפי שניסח זאת אחד ממכוני המחקר העוסקים בנושא לעקר מתוכן את היסודות הדמוקרטיים עליהם שואפת מדינת ישראל להישען. 2 למעט פעם אחת בתקופת ממשלת רבין בשנת 5661 ,אז נשענה הממשלה על תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. עם זאת, שיתוף זה של המפלגות הערביות הזין את מסע ההסתה ודה הלגיטימציה לממשלת רבין ולרבין עצמו, אשר הוביל לרציחתו, ולכן מקרה זה הוא בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. 3 מגמת ההשתתפות בבחירות נמצאת בירידה מתמדת בעשור האחרון, בקרב הציבור היהודי והערבי. עם זאת ישנו פער ניכר בין הקהילות כאשר כמחצית מהציבור ערבי בחר שלא להשתתף בבחירות שנערכו בשנת 3006 .סקר עדכני שנערך ביוזמוות קרן אברהם מצא כי, נכון למועד עריכת הסקר, כשליש מהנשאלים הצהירו כי אין בכוונתם להשתתף בבחירות הקרובות. שליש נוסף עודו מתלבט האם להשתתף או לא )שיעור גדול במיוחד של מתלבטים בהשוואה לציבור הבוחרים היהודי(. 3 המפתיע הוא, כי טענה זאת מושמעת באופן תדיר ורבים מאמינים בנכונותה, אף כי אינה מלווה בנתונים כלשהם לתיקוף הטענות או אף בנסיון או דרישה להציג נתונים שכאלה - מצד המותקפים, עורכי חדשות, מרואיינים, ובאופן כללי מקרב אנשי המקצוע המספקים את הבימות הציבוריות עליהן נשמעות הטענות. זאת כאשר, בין היתר תודות לשיפורים טכנולוגיים בתיעוד פעילותם הפרלמנטרית של נבחרי הכנסת, נתונים אלה זמינים וברובם נגישים לציבור, מתוקף כללי השקיפות המחייבים את פעילותו של הפרלמנטר. במסגרת כתיבת מסמך זה, מוצגת בחינה ראשונית של הנתונים הפומביים ומוצע מתווה לניתוח ולהמשך בחינה של סוגיית "הייצוג של הייצוג" הערבי בכנסת.

ביבליוגרפיה חלקית

סמי סמוחה, לא שוברים את הכלים: מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל ,המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה.

Avraham, E., Wolfsfeld, G., and Aburaiya I. Dynamics in the news coverage of minorities: The case of the Arab citizens of Israel. Journal of Communication Inquiry, 24 (2): 117-133

עבודה אקדמית מקורית לפי הזמנה בתפירה אישית - כ-80 ש"ח לעמוד

לפורום גולשים על עבודות אקדמיות וסמינריונים והמלצה על כותבי עבודות סמינריון ומאגרי עבודות אקדמיות :

קישור לפורום לימודים - המלצות על כותבי עבודות אקדמיות, עבודות גמר של גולשים

לינק: שאלות נפוצות ותשובות בנושא מאגר העבודות האקדמיות

לינק : סרטון על אופן רכישה של עבודה אקדמית