עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית הציונות הדתית- פוליטיקה, צבא, הכח של הכיפות הסרוגות, ציונות דתית חברה ישראלית, אליטות חדשות (עבודה אקדמית מס. 11562)

‏290.00 ₪

30 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11562
עבודה אקדמית הציונות הדתית- פוליטיקה, צבא, הכח של הכיפות הסרוגות, ציונות דתית חברה ישראלית, אליטות חדשות


שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הכח של הכיפות הסרוגות ?

 

תוכן עניינים

מבוא.

סקירת ספרות.

הציונות הדתית, הציבור הדתי- לאומי. 

דתיים-לאומיים בצבא.

הציונות הדתית-לאומית בפוליטיקה.

מפלגות עבר והווה- ממפלגת "מפד"ל" ועד "הבית היהודי". 

מקרה בוחן: כוחה הדל של הציונות הדתית בפוליטיקה מול משקלה הרב יחסית בצבא.

סיכום.

ביבליוגרפיה   

 

הציונות הדתית היא המגזר שמתייחד בתסיסה הרעיונית, החברתית והפוליטית האינטנסיבית

ביותר בחברה הישראלית. 

הציונות הדתית הייתה זרם אידאולוגי בתוך התנועה הציונית, ולימים – במדינת ישראל. הציונים-

דתיים תמכו בהקמת מדינה יהודית על אף הדומיננטיות של אישים לא דתיים ולעתים אנטי-דתיים

בתנועה הציונית ובניגוד לעמדה החרדית, שהפגינה יחס של אדישות או אף של התנגדות כלפיה. הוגי

הדעות של הציונות הדתית ומנהיגיה הפוליטיים נאלצו ליישב את ההזדהות עם המדינה וסמליה עם

העובדה שהמדינה איננה מתנהלת כמדינה דתית. 

הדתיים הלאומיים ניסו ועדיין מנסים למצוא את שביל הזהב בין נאמנות לערכי המסורת וההלכה, לבין נאמנות לתרבות החילונית הכללית והציונית. 

 

אחד השיקולים של המנהיגות הציונית- דתית אשר השפיעו על מערכות המדינה, הוא השיקול ההלכתי: הפעלת רשויות המדינה, עד כמה שהדבר אפשרי מבחינה פוליטית, כדי להבטיח

שמירת הלכה בידי כל אזרחי המדינה היהודים. השאלה כיצד תיראה מדינה שהציבור הדתי יהיה

בה רוב נשארה במקרים רבים ללא מענה. לעומת זאת היו ציונים-דתיים שסברו שאין כלל מקום

לכפות שמירת מצוות על הציבור, מסיבות עקרוניות או מסיבות פרגמטיות.

שיקול מרכזי נוסף בפרקטיקה של החקיקה הדתית היה השיקול הסמלי. שיקול זה איננו

מבטא רצון גורף לכפות שמירת הלכה, אלא מבחין בין תחומים שונים על פי ערכם הסמלי. אף שאין

לכפות את שמירת ההלכה על הפרט ברשות היחיד, ראוי שהפרהסיה של המדינה היהודית תתנהג על

פי המסורת היהודית. במובן זה, אף שאין לכך ביטוי חוקתי, מדובר בעמדה המתייחסת לדת

היהודית, כמעין דת המדינה.

שיקול נוסף הוא השיקול התרבותי. על פי שיקול זה, חקיקה כלשהי אינה נבחנת מן ההיבט ההלכתי או הערך הדקלרטיבי שלה, אלא על פי השפעתה על אופיים של החיים במדינת ישראל, מתוך רצון להפוך אותם ל'יהודיים' יותר. דוגמה לכך אפשר לראות בהצעה לאפשר חילול שבת המוני, כשמדובר בפעילות בידור ופנאי ולא במסחר, מתוך תפיסה שפעילות כזאת מתאימה יותר לערך התרבותי של השבת היהודית, גם אם אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה.(שלמון).

 

השערת המחקר אוששה, בעשורים האחרונים בלטה העלייה העצומה בשיעור הקצינים הדתיים,

בני הציונות הדתית מתגייסים לצבא מתוך מחויבות דתית ואידאולוגית ולאו דווקא מתוך

תפיסה אזרחית. 


ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אשר דני, כל בחור וטוב לנשק - תולדות מערך הגיוס. יחידת מיטב, משרד הביטחון

אלמוג, ע' ופז ד' זרמים אידיאולוגיים וסגנונות חיים באוכלוסיה הדתית-לאומית. דביר

 

רז שגיא, נלחמות בצה"ל, הוצאת קונטנטו דה סמריק

אפרת גואטה, ״שירותן אומנותן״


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת