עבודה אקדמית חקלאות עירונית תוכנית עסקית, SWOT מיזם עסקי
(עבודה אקדמית מס. 11556)
290.00 ₪
56 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11556
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי חקלאות עירונית כתוכנית עסקית?
תוכן עניינים
מבוא
שאלת המחקר
SWOT
פתרונות
התוכנית העסקית
המודל העסקי
המיזם
עלות כלכלית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
חקלאות עירונית היא עיסוק בעיבוד, טיפוח ואספקת מזון באזורים אורבניים. היא אינה בהכרח עיסוק בלעדי בצמחים, אלא כוללת בתוכה גם משקי חי. העיסוק בחקלאות עירונית הוא לרוב עבור רווח כלכלי או לשם ייצור פרטי של מזון, אם כי בקהילות רבות הדגש הוא דווקא על פנאי, חברה ומנוחה. החקלאות העירונית משלבת בין האוכלוסייה העירונית לחקלאות. הדבר נעשה פעמים רבות על ידי השכרת שטחי קרקע קטנים יחסית בדרך כלל בשולי העיר או בשטחים אבודים במרכז העיר, בדרך כלל בתמיכה מוניציפלית או ממשלתית. יחד עם זאת גם אדניות וגינות גג למיניהן אשר מתבצעים בהם גידולים חקלאיים נתפסים כחקלאות עירונית. היא מאפשרת למשתמשיה במה למפגשים חברתיים וקהילתיים כמו גם העצמה אישית וכמובן תוצרת חקלאית לשימושן הפרטי. אחד היתרונות של החקלאות העירונית כפי שהיא מצטיירת בעולם הוא מזון איכותי בעלות נמוכה.
בשנים האחרונות הולכת ותופסת תאוצה טכנולוגיה חקלאית המיועדת עבור גידולים חקלאיים במבנים בעלי קומות או על גגות. ישנם בנייני משרדים המשכירים את קומותיהם האחרונות לצורך גידולים חקלאיים המשמשים עבור הפסקת אוכל בנוסף לפינת עישון ומטבחון.
כ-91% מהאוכלוסייה בישראל גרה בערים ורק 2% מתושביה מתפרנסים מחקלאות. בישראל הפעילות החקלאית העירונית מועטה, אם כי ישנה התעוררות ועניין בערים רבות לפרויקטים מסוג זה.
החקלאות העירונית בישראל הופיעה לראשונה בישראל בשנות ה-30, אם כי בצורה שונה, אז היא אופיינה במשקי עזר. חלקת אדמה אשר צמודה לבית ובה יכלו לגדל תוצרת לשימוש אישי. שכונות אלו אשר כונו שכונות עובדים הוקמו בשל אי יכולת היישובים החקלאים לקלוט גלי עליה גדולים. מודל זה אשר אומץ ממדינות מערב אירופה, נחל הצלחה מועטה אם בכלל, למרות תמיכת גופים ממשלתיים. עם התרחבות הערים שטחים אלו נקנו לצורכי נדל"ן.
כיום כאמור ישנה מגמה החוזרת אל החקלאות העירונית. בניגוד למדינות אירופה בישראל מהלך זה זוכה להכרה מינימלית מטעם הרשויות השונות.
בניגוד ליתרונותיה של החקלאות העירונית באירופה, בה הדגש על פעילות חברתית היא חזקה, בישראל מסתמן כי אחד מיתרונותיה היא האפשרות לאנונימיות, לעבוד ללא צורך בחברות. ייתכן וזה קשור לאופי של ישראל המכיל בתוכו הזדמנויות רבות למפגש וחברות. לעומת זאת יש מחסור במקומות המאפשרים לפרט אפשרות לפרטיות. ייתכן והשגה זו מתאימה רק לחלק מהמקומות העוסקים בחקלאות עירונית, שכן ישנם גינות קהילתיות, הנמצאות תחת הגדרת חקלאות עירונית, אשר חלק ממטרותיהן הוא לאפשר מפגש ושיחה בין הגננים. החקלאות העירונית נתפסת בישראל כפעילות פנאי. חשוב לציין כי אומנם אחוז מועט מתושבי ישראל מתפרנסים מחקלאות, אך הערכה ועדנה לחקלאות עדיין קיימת בקרב רבים מתושבי מדינת ישראל.
ישנם שני חסרונות בולטים בחקלאות העירונית:
השתלטות של הגננים על חלקות הקרקע על ידי בניית מבנים ארעיים. הדבר יכול לגרום לקונפליקטים רבים בין הנהלת הגינה לגננים.
השטחים המוקצים לחקלאות העירונית בדרך כלל מגודרים ומאפשרים גישה רק לחברת הגננים אשר שילמה עבור החכרת השטח. כתוצאה מכך נוצר מצב ששטחים ריקים בערים ההופכים לחקלאות עירונית סגורים עבור רוב הציבור, כאשר כמות השטחים הפתוחים בעיר היא מצומצמת.
החקלאות העירונית נוגעת במספר רבדים בחברה:
השפעות כלכליות - חקלאות עירונית במדינות שונות (תלוי גודל מדינה, תנאים סביבתיים וסובסידיה) מהווה הקלה כלכלית עבור הצרכן העירוני. הוזלה במחירי הובלה כמו גם יצירת מקומות עבודה זמינים נוספים בעיר מאפשרים תוצרת חקלאית ברמה גבוה ובמחירים סבירים.
במקרים מסוימים יכול להוות מאגר ביטחון עבור קהילות חלשות הן כמקור הכנסה כלכלי בו אוכלוסיית השכונה מוצאת מקום עבודה והן מבחינת מקור תזונה. השפעה זו נפוצה בעיקר במדינות מתפתחות או קהילות מתקשות כלכלית כמו במרחבים העירוניים בארצות הברית.
השפעות חברתיות - ישנם יתרונות רבים לחקלאות העירונית בתחום החברתי כמו שיפור מערך הקשרים החברתיים בשכונה או בקהילה, כלי שיקום שכונות קשות, או מערך חינוכי עבור ילדים ונוער.
בין היתר החקלאות העירונית מאפשרת מסגרת לשמירת מסורות חקלאיות בין אם על ידי תרבות גינות או דרך גידול המזון באותו חבל ארץ ועד לשימוש בצמחי מרפא ותבלין בין אם באוכל ובין אם לשם רפואה עממית.
השפעות סביבתיות - כאמור החקלאות העירונית מפחיתה את ניוד המזון אל מחוזות מרוחקים. המשמעות הסביבתית הינה הפחתה בכמות ה- CO2 הנפלט אל האוויר. כמו כן, ישנו חיסכון באריזות המזון. שילוב של שני אלמנטים אלו מקטינים את טביעת הרגל האקולוגית. דרך נוספת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית העירונית נתונה בסוג הצמחים השותלים ובאופן גידולם. בנוסף חקלאות עירונית נוטה להיות ירוקה יותר בכך שהיא משתמשת בפסולת עירונית אורגנית ומייצרת זבל כמדשן במקום דישון סינתטי. כמו כן שימוש במים אפורים הינו רווח.
פעמים רבות ממקמים את אזורי החקלאות בשטחים פתוחים לא מנוצלים ברחבי העיר. המשמעות היא שאזורים אלו הופכים להיות מטופחים במקום מוקד לזריקת פסולת. במקומות מסוימים בעולם החקלאות העירונית מהווה מסדרון אקולוגי ובשל המגוון הרב של הגידולים הוא מהווה אמצעי להגדלת המגוון הביולוגי העירוני.
השפעות בריאותיות - לחקלאות העירונית ישנן השפעות בריאותיות במספר רמות. אוכלוסיות עניות בעולם נוטות לאכול פחות פירות וירקות, אך כאשר הן לוקחות חלק בפרויקטים של חקלאות עירונית מחקרים מראים כי צריכת הירקות והפירות עולה בכ-10%. כאמור הערך התזונתי של פירות וירקות הגדלים בקרבת מקום הצריכה עולה שכן הוא בדרך כלל טרי יותר מאלו המיוצרים באופן מסחרי.
שימוש בחקלאות עירונית ככלי תרפי אשר תרומותיו הן בעיקר פסיכולוגיות נפשיות, אם כי גם מהווה אמצעי להורדת לחץ דם גבוה וכולסטרול. שימוש מסוג זה בחקלאות עירונית מצוי בדרך כלל בקרב אוכלוסיות חלשות יותר הרואות בה כמקור פנאי ותרבות ופחות כמקור כלכלי..
המיזם "המרכז הישראלי לחקלאות עירו
גשת החקלאות לציבור הרחב במרכזי הערים. וצלים לטובת ה י ויעיל בשטחים ריקים ולא מ שימוש חדש
הצורך :
ת ובעת מכמה צרכים: הצורך בהפחתת השימוש במשאבים יקרים כמו קרקע דלק וזמן, הקט ית חקלאות עירו
ית שליליות כמו פסולת ורעלים ושיפור וייעול בתהליכי הפצת המזון. הובלת תוצרת חקלאית השפעות חיצו
דרטית "מבזבזת" משאבים ובסופו של דבר עולה לצרכן יותר, ככל שיש יותר בזבוז של משאבים, מחירי סט
ה דרך וסף הוא חסכון לעיריות ולמדי גזרים עקב עלויות תקורות גבוהות). חסכון המזון עולים (מחירי המזון
וצל. כון ויעל של קרקע רקע בעיר ושימוש בשטח לא מ יצול
וסף, הוא הצורך הגובר באוכלוסיה של שמירה על הסביבה, דרך חסכון בפסולת ובמשאבים ועל צורך משמעותי
זקים ולהשלכות של תהליכים לא יים על הסביבה. הפרט מודע ל ידי מזעור ההשפעות השליליות של גורמים חיצו
זקים על הסביבה, הוא מבין שאם הוא לא ישמור על הסביבה ירוקים ומזהמים ועושה מה שביכולתו למזער את ה
ה של קיום, שכן המשאבים אוזלים והזיהום גדל. הוא בסכ
יות בזיהום ופסולת טיבות צריכה אשר חסכו רגיה ומציאת אלטר מודעות זו משפיעה על הצורך בחסכון בא
ויעילות יותר.
יתן לייעל אותם, תהליכי גידול המזון מבזבזים מים תהליכי החקלאות המסורתית צורכים משאבים מיותרים ו
זרקת לפח ים ומזהם, וכמות גדולה של התוצר ועד לשמירה על התוצר פוגע בבריאות הצרכ ודשן, הריסוס ש
רגיה ולכן ייעול של תהליכים יפחית פסולת וזיהום. ומתבזבזת, תהליך ההובלה מבזבז דלק וא
ים לקבל אוכל ה חשיבות רבה לצרכ וסף הוא הצורך בתוצרת איכותית, כחלק ממגמות בריאותיות יש צורך
ו מגיע המזון. בריא, טרי ואיכותי ולשוט במקורות ממ
מהות המוצר :
ית ראשון מסוגו בישראל, השלב הראשון של הפתרון שהמיזם מציע הוא הקמה ותפעול של פרויקט חקלאות עירו
ים במרכזי הערים אשר להם יו הפרויקט יתמקד בהקמת גגות חקלאיים על גגות של מרכזים מסחריים וק
יטין המיזם יתרחב למספר גגות). וצלות (ראשית יוקם גג אחד ולאחר שיקבל מו חלקות גג לא מ
ית בישראל על ידי הקמת מרכז הדגמה תיירותי של מגוון מערכות המרכז יקדם גידול ירקות ביתי וחקלאות עירו
גידול, לצד ערוגות ירק אשר ייצרו תפוקה שתימכר ישירות ללקוחות.
יים. ה לציבור דרך צמצום המרחק בין גידול התוצרת לצרכן, בשטחים עירו הגג החקלאי ייתן מע
ת הטווח בין הצרכן עשה בעיר בקרבת הצרכן. הקט מהות המיזם היא המיקום, כך שבמקום לגדל בכפר הגידול
לחקלאי וצמצום פערי התיווך הופכת את המכירה למכירה לפי דרישה וכך חוסכת באשפה ומשאבים.
ושא. ות הולכת וגוברת ב יי י בארץ וקיימת התע י וחדש ו ראשו מיזם זה הי
ים ומרכזים מסחריים ולהפוך אותם לגגות ירוקים יו וי על גגות של ק צל את השטח הפ הרעיון הוא ל
ועה של לקוחות שירוויחו בעקבות הגג. רגיה ות כס ירוויחו מיתוג ירוק, חסכון בא וקהילתיים. בעלי ה
ו שיתוף הפעולה עם המרכזים המסחריים שעמם ייסגר הסכם מימון מבעוד מועד, דבר שיקטין החידוש הי
משמעותית את הסיכון הקיים.
י ה חדש ו להם מע באמצעות המרכזים החקלאיים אשר יפעלו בגגות במרכזי העיר וישרתו את האוכלוסייה, ית
גיש את התוצרת לכל משק בית ולאפשר להם ושא בישראל, מטרת המיזם הסופית היא לה וייחודי ויפתחו את ה
ייה חקלאית מוזלת. חיבור לטבע ולאדמה ומבלי להתרחק מהעיר, להוזיל את פערי התווך עבור הצרכן ולאפשר ק
3
יעדי החברה המרכזיים:
תיים להיות חברה מובילה בתחום החקלאות ה מיום אישור המיזם להתחיל בהקמתו ובתפעולו, תוך ש תוך ש
י קהל היעד, לייצר מודעות לגג החקלאי בפרט יות מועדפת על צרכ ית ולייצר תוצרת המהווה אופציית ק העירו
ים להחזיר את ההשקעה הכלכלית על המיזם ים והחברה כולה. תוך חמש ש ית ככל בקרב הצרכ ולחקלאות עירו
י. חיות של המיזם הראשו יות שיקימו גג תחת הה וספים ולמצוא זכיי ים להתרחב לגגות ותוך שלוש ש
ציאלי : הגדרת קהל היעד והשוק הפוט
מצא בתחילת שלבי התפתחותו בישראל אך ית הישירה, תחום אשר המיזם עוסק בסקטור החקלאות העירו
מאד מפותח בעולם ובעקבות צרכים דומים צפוי להתפתח גם בישראל
ציאלים של המיזם הם לקוחות הקצה, אשר יבואו לרכוש מהתפוקה החקלאית. הלקוחות הפוט
ד הבריאות, צורך אוכל בריאות, מודע לעצמו ולמה שהוא אוכל, מחפש טריות מדובר בקהל אשר מתחבר לטר
וחיבור לאדמה.
שים וגברים, בעיקר משקי בית שרוכשים מזון ולבית ולמשפחה, בגילאי 30-60 , משכילים מדובר בקהל של
אמן אשר יחזור למקום ויצור לעצמו תחושת קהילה. י ומעלה. הקהל יהיה ברובו קהל ו יחסית וממעמד בי
יו ופועל לחקלאות וסף, הספקים של השטחים ימתגו עצמם כמקום ירוק אשר שומר על הסביבה, קשור לצרכ ב
בת קיימא. דבר זה ייתן להן יתרון שיווקי ותדמיתי של אחריות תאגידית.
ית מוגדרת ככל פעילות הקשורה בגידול, עיבוד, אריזה ושווק של מזון בתוך ובשולי העיר, תוך החקלאות העירו
ית מצטיירת בעולם כמאפשרת קבלת מזון איכותי י בשטח ובמשאבים. חקלאות עירו שימוש אופטימאלי וחסכו
מוכה. בעלות
ות רבים: היא ית מפותח מאד בעולם גם בתחום המעשי וגם באקדמי, לחקלאות זו יתרו תחום החקלאות העירו
תי, מחזקת את הכלכלה המקומית ותורמת ליצירת מקומות עבודה, תורמת תורמת לשיפור הביטחון התזו
ה של העוסקים בה. לשיפור איכות הסביבה ולשיפור הבריאות והתזו
יים ית מתפתחת בעיקר במקומות בהם קיימים פערים הולכים ומתרחבים בין עשירים לע החקלאות העירו
ה מוצלח לצרכי וגדת קדמה, אלא להפך היא מהווה מע ה ובערים בכל העולם הוכח כי החקלאות בעיר אי
יות. תושבי הערים המודר
ים הללו: ישראלי ממוצע משקיע כ 345- תו ציאל שוק גדול לשוק היעד, על בסיס ה מקימי המיזם צופים פוט
אי של התוצרת החקלאית שקל ברכישת פירות וירקות, קיימים פערי תיווך של עד כ 170%- בין מחירה הסיטו
ובין המחיר לצרכן, ההוצאה על פירות וירקות היא סעיף ההוצאה הגבוה ביותר מסך הוצאות המזון, כמות משקי
ע בין כ- 476 אלף ש"ח ציאל השוק חה היא שפוט הבית באזור תל אביב היא כ- 418 אלף איש, אם כך הה
תי במקסימום. ימום לבין כ 900- אלף ש"ח ש מי
יתן לחלק את קהל היעד ל- 3 קבוצות עיקריות:
י ומעלה, ו ומי בי • קבוצות מבוססות בעלי מודעות סביבתית גבוהה- מדובר בקבוצה במעמד סוציו אקו
קהל זה מאופיין בתדירות צריכה גבוהה ובצריכה בכמות גדולה, רובו מאופיין במשפחות עם ילדים,
זקי משכילים, בעלי אחריות קהילתית ואישית לשמירה על הסביבה, מדובר בלקוחות אשר מודעים ל
אי ובעים מת זקים ה ובעים מהחקלאות המסורתית, מודעים לחשיבות של טריות המזון וה הסביבה ש
גידול והם ירצו לחסוך את פערי התיווך וההובלה.
4
סו להפיק מהפרויקט תועלות • קבוצות מבוססות פחות של עולים, קשישים, בעלי מוגבלויות אשר י
גישות של האוכל, בגלל אי יכולת מוך, אשר סובלים מחוסר כלכליות, מדובר באוכלוסיה במעמד
ית פרטית ות של חקלאות עירו טיבה וכן ירצו ללמוד ליצור פתרו כלכלית ימצאו לעצמם במיזם אלטר
ה, בריאה וטרייה תם. המיזם יספק להם תוצרת מזי ות קהילתיות בשכו ויממשו בעצמם בביתם או בגי
ציאלי בעלות מופחתת שתחסוך להם את פערי המחירים של התיווך וההובלה. מדובר בקהל יעד פוט
לאחר שהשוק יגדל ויתאפשר להוזיל עלויות.
יים, מדובר בבתי העסק בתוך המרכז המסחרי וסמוך לו, יתאפשר להם • קהל יעד שמהווה לקוחות בי
ות מהסחורה החקלאית הסמוכה אליהם, להשתמש בתוצרת ולשווק את מרכולתם כבריאה, טרייה לק
ית במשאבים, דרך קהל זה יהיה אפשר להגיע גם ללקוחות הקצה הסופיים, שכן קהל זה יהיה וחסכו
ה של התוצרת. בעצם סוג של משווק מש
מתחרים :
ושא מאד מוגבל. התחרות בתחום זה ראה בעולם, ובסיס הידע ב ה מפותחת כפי ש ית אי בישראל חקלאות עירו
מורכבת ממתחרים ישירים, המתחרים על איכות התוצרת ועל ידע וכלים למטרות הדרכה ומתחרים עקיפים
המייצרים מוצרים תחליפים. כיום קיימות מספר חברות אשר מייצרות מוצר דומה למיזם אך לא מוכרות אותו
בכמויות גדולות ובאופן ישיר ולכן אין תחרות ישירה קלאסית.
אסטרטגיה עסקית ושיווקית:
ובעים רית של החברה היא אסטרטגיית מיקוד בידול, הבידול והיתרון התחרותי של החברה האסטרטגיה הג
ים שתורמים לייחודיות המיזם, ה והלוקייש יות של הרעיון, המודל העסקי השו מהמוצר הייחודי, מהראשו
ית ובקהל יעד ספציפי, המיזם עצמו המיקוד בא לידי ביטוי בהתמקדות בתחום הספציפי של החקלאות העירו
ף בשוק היעד. תפסת כלפי המוצר וגם כלפי כל הע מבודל וממוקד גם ברמת הייחודיות ה
היתרון התחרותי ישמר כיוון שהמיזם הוא הראשון בתחום ועל כן יוביל דעה בתחום ותמיד יהווה מודל לחיקוי.
ות או תועלת, המיזם ייתפס על ידי קהל היעד כאחד המיצוב האסטרטגי בו המיזם יתמקד הוא מיצוב של תכו
ותן להם תועלת משמעותית לחייהם, מקל עליהם בקבלת תוצרת חקלאית, חוסך בפערי תיווך, מקטין את ש
ים תוצרת איכותית יותר שתתן להם תועלת בריאותית בהווה ובעתיד ומסייע ותן לצרכ , ההוצאות המשפחתיות
להם בהרגשת הסיפוק שבשמירה על הסביבה.
ו המרכז עצמו, זהו העיקרון של המיזם- הפצה ישירה של התוצרת, על הגג אמצעי ההפצה המרכזי של המיזם הי
ים גם יוצבו עובדים במקומות יותר בולטים בתוך המרכז המסחרי, זאת תהיה עמדת מכירה, ובשלבים הראשו
ית מהמוצר. ים לגג ולתת לקהל טעימה ראשו יע פעילות וקו כדי לה
ט ודף הפייסבוק של המרכז, פליירים אשר יחולקו ברחבי העיר טר שיווק המיזם יבוצע באמצעות אתר האי
ית ירוקים, עם ים, אירוע פתיחה, שיתופי פעולה עם ארגו ים, שלטי חוצות, קופו ובמרכז, מודעות במקומו
ות. י לקוחות ופעילויות יח"צ שו ים, מועדו עיריות, בתי ספר וגופים שו
קודות החוזק של המיזם- משאבי השטח, איכות המוצר, תפוקה ומערך הפצה רחב וצלו דרך אסטרטגיות אלו י
ים תו יות בשוק, הביקוש לתוצר וה ד הבריאות והטריות, ראשו ויות בשוק- טר תוך כדי התחשבות בהזדמ
הדמוגרפיים בישראל.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
העבודה האקדמית בקובץ
וורד פתוח,
ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן
דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר
מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת
מאגר עבודות אקדמיות 
(לא דיינרס) 
