‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפרדה גזעית אפרטהייד בדרום אפריקה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

השערות המחקר

פרק 1 : רקע תיאורטי

סכסוך ושלביו

צמיחה וחסמים לפתרון סכסוך

בשלות

צמצום

אינטרסים ויעדים לאומיים

רקע היסטורי לצמיחת אפרטהייד

הגורמים לצמיחת האפרטהייד בדרא"פ

פרק 2 : מאפייני האפרטהייד

נושא גזעי

נושא לאומי

נושא חברתי וחינוכי

פרק 3: אמצעים לצמצום הסכסוך הבין גזעי בדרא"פ ודרכי מימושן

כשלונות

הצלחות

סיום ומסקנות

נושא זה נבחר לעבודה הנוכחית בהיותו מבטא את הדינאמיקה והמכניזם של גזענות כלפי שחורים מצד "האדונים הלבנים". האפרטהייד בדרום אפריקה מתהדהד עד היום במלחמות הגזע בין לבנים לשחורים בארה"ב. בכך, ניתן לקבל פרספקטיבה תיאורטית ומחקרית למתרחש עד היום בארה"ב, שלמרות כהונתו של נשיא שחור ראשון, אובאמה, עדיין רוחשים באופן סמוי מתחת לפני הקרקע ולעתים אף בגלוי, התפרצויות אלימות בין שחורים ללבנים. היעדים בכתיבת עבודה זו היא לסקור את הגורמים והמאפיינים של שלטון האפרטהייד, צמיחתו, בשלותו והאינטרסים והיעדים הלאומיים (, pp 8-16  (Diepen. כמו כן, לעמוד על האמצעים שכשלו ושהצליחו להביא לקיצו. התרומה המחקרית הצפויה היא לימוד הסוגיה במבט לאחור על מנת להסיק תובנות עשויות, להאיר נקודות חדשות ולגבש עמדות ואמצעים פוליטיים ואחרים למניעה בעתיד של שלטון אפרטהייד  אי שם בעולם.

במשך 46 שנה נודע לשמצה בעולם השלטון הגזעני, האפרטהייד ( Apartheid- הוא הפרדה בשפת האפריקאנס), בדרום אפריקה. תופעה זו הייתה ייחודית ונדירה בעולם החדש שאחרי הקולוניאליזם. שלטון אפרטהייד שרר במדינה זו מ-1948 עד 1994. שלטון זה התבסס על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעוניים, תוך מתן זכויות יתר למיעוט הלבן. הוא צמח והתפתח על רקע היסטורי והסתיים עם גבור המחאה העולמית וההתנגדות הפנימית בראשות נלסון מנדלה, שהיה מדינאי דרום-אפריקאי, מהפכן ולוחם חירות (מנדלה, עמ' 123-124). כיהן נשיא דרום אפריקה והוכתר כחתן פרס נובל לשלום ואשר נחשב כיום כאבי האומה Benson, pp 86-92  ).

גישת המחקר מבוססת על ההבחנה בין הגישה הריאליסטית לבין הגישה הליברלית. שכן, ניתן לדון בסוגיה זו בפרספקטיבה של שתי תיאוריות: השקפת העולם הליברלית והריאליסטית. התפתחות הליברליזם החלה לאחר מלחה"ע ה-1. תמציתו של הליברליזם היא בהדגשת השפעתם של רעיונות של שוויונו וחירותו של היחיד והצורך להגן על בני האדם מפני הכוונת יתר של המדינה. לפי גישה זו, יש לראות בבני האדם מטרות ולא אמצעים ויש להעמיד  את העיקרון המוסרי מעל השלטון, ואת המוסדות מעל האינטרסים ככוחות מעצבי יחסים במדינה.(Doyle,  pp 16-18)  הריאליזם, לעומת זאת,  היא פרדיגמה המבוססת על ההנחה שהפוליטיקה ביסודה היא מאבק של כוח ועמדה בין מדינות בעלות אינטרס עצמי, הנתונות במצב של אנרכיה, שבו כל מדינה מתחרה דואגת לאינטרסים הלאומיים שלה. ריאליזם מדגיש את טבעה ההרסני של הפוליטיקה הבינ"ל, המכתיב את ההחלטות שמעצבי מדיניות החוץ חייבים לקבל. מטרת המדינאות היא הישרדות לאומית וריבונות המדינה המקנה לראשי המדינה את החירות והאחריות לעשות את כל הנדרש לקידום האינטרסים של המדינה ולהישרדותה. בקיצוניותו, נראה שהריאליזם מקבל את המלחמה כמצב טבעי ודוחה מוסריות (Morgenthau).

שיטת המחקר הננקטת כאן היא ניתוח תוכן איכותני של  מקורות ראשוניים ומשניים ושל ניתוח טקסטים ורשומות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרימן, מ', והיינר, ב' פ', חקר מקרה: ועדות האמת של דרום אפריקה ושל גואטמלה, המרכז בינלאומי לצדק מעברי, עמ' 25-46.

שגב, ת'. "הזמן השחור" שוקן

Attwell, M, South Africa   - Background to the Crisis, Sidgwick & Jackson, London